דמיינו עולם פשוט שיש בו שני סוגים של פרחים: שחורים ולבנים. בעולם כזה האקלים יהיה קבוע ויציב. האמנם?
מודל עולם החינניות (Daisyworld) הוצג בידי ג'יימס לאבלוק ואנדרו ווטסון בשנת 1983. הם הציגו בו מודל של לולאת היזון חוזר באקלים של כוכב דמיוני ופשוט שיש בו שני סוגים של צמחים: חינניות לבנות וחינניות שחורות. הסרטון שלפנינו מסביר על המודל הזה ומה אפשר להסיק ממנו על האקלים שלנו.
הסרטון הופק בידי NASA ותורגם בידי צוות אתר דוידסון אונליין
לולאת היזון חוזר היא תופעה שבה גורם אחד משפיע על השני ומושפע ממנו. לולאות כאלה קיימות לא רק במודלים ממוחשבים אלא גם במערכות ביולוגיות וסביבתיות. דוגמה לכך בעולם הביולוגיה היא ספיגת הסוכר בגוף האנושי. כשיש לנו ריכוז גבוה של סוכר בדם, אנו מפרישים אינסולין כדי לספוג את הסוכר ולאגור אותו כגליקוגן בכבד. כשרמת הסוכר יורדת מופרש ההורמון גלוקגון כדי לפרק את הגליקוגן ולשחרר סוכר לדם. כך נשמר איזון לאורך זמן.
דוגמה נוספת ללולאת היזון חוזר היא התחממות כדור הארץ, שגורמת לאידוי מוגבר של מים, שגורם בתורו להיווצרות עננים, שמחזירים את קרני השמש ומצננים את כדור הארץ, דבר שמביא להפחתה באידוי המים ויצירת פחות עננים ולכן לעלייה בטמפרטורה. למודל זה יש פנים נוספות – היווצרות העננים גם מונעת מהחום באדמה לברוח ולכן משמרת חום, שגורם לאידוי נוסף של מים, שיוצר עוד עננים וחוזר חלילה. זוהי לולאה בהיזון חוזר חיובית. השילוב בין הגורמים המשפיעים על האקלים הוא זה שמביא לשינויי האקלים שאנו רואים, כך שההבנה של הגורמים הללו וכיצד הם משפיעים זה על זה תסייע לנו להבין את המערכת האקלימית שלנו.
למידע נוסף על מודל עולם החינניות אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה "על מתמטיקה ואקולוגיה" במדור המעגל המתימטי.
ארז גרטי
דוקטורנט, המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
