מחקר שופך אור חדש על ספיגת הפחמן הדו-חמצני על ידי היבשה והאוקיינוסים. החדשות הטובות פחות גזי חממה באטמוספירה. והרעות? התהליך עלול לשנות באופן דרסטי את האקולוגיה באוקיינוסים

מחקר חדש של ד"ר ריצ'רד הוגטון ממכון המחקר "וודס הול" מראה שיחד עם העלייה בפליטת הפחמן הדו-חמצני גם יכולתו של כדור הארץ  לספוג אותו מהאטמוספירה עולה. כמחצית מהכמות שנפלטת נספגת במערכות אקולוגיות והחצי השני מגיע לאטמוספירה.

לדברי הוגטון, "אין ספק שהאדמה והימים סופגים אליהם בחמשת העשורים האחרונים כמחצית מכמות הפחמן הדו-חמצני שנפלטת בכל שנה לאטמוספירה. השאלה היא למה? לכאורה אפשר היה להניח שיכולת הספיגה של הגז יירדו בעקבות התחממות כדור הארץ, אך זה לא מה שקורה באמת. מאז שנות ה-60 כמות הפחמן הדו-חמצני שנפלט לאטמוספירה שילשה את עצמה, אך גם יכולת הספיגה של כדור הארץ עלתה.

"העובדה הזאת לא רק מפתיעה אלא גם נושאת עמה בשורות טובות. אלמלא העלייה ביכולות הספיגה , כמויות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה היו גדלות כפליים, ולכן גם ההשלכות של התחממות כדור הארץ היו הרבה יותר חמורות. אבל אין לנו שום ערובה לכך שהמצב הזה יימשך לאורך זמן".

שינוי במחזור הפחמן
מאז 1956, כשמרכז מאונה לואה לחקר האטמוספירה החל לעקוב אחר רמות הפחמן הדו-חמצני  באוויר, נוספו עוד המון תחנות דומות למדידה ומעקב בכל רחבי העולם. המעקב הצמוד מאפשר לזהות שינויים בהתנהגות מחזור הפחמן בעולם. המחקר של הוגטון מציע דרך חדשה להעריך את טעויות המדידה וההשפעה שלהן על האקלים העולמי. המעקב השוטף אחרי יכולת הספיגה של הפחמן הדו-חמצני קריטית להבנת מחזור הפחמן בעולם וליכולת שלנו להתמודד עם השינויים שחלים בו.


מחזור הפחמן ביבשה ובאוקיינוסים | איור: ויקיפדיה

יש גם חדשות רעות, לגדילה ביכולת הספיגה של היבשה והאוקיינוסים יש מחיר. עלייה בריכוזי הפחמן באוקיינוסים גורמת שינויים ביולוגיים במים ומניעה תהליך של  "החמצת האוקיינוסים”. העלייה בריכוז הפחמן מגיעה על חשבון חומרים אחרים במים, כגון מינרלים של סידן שחיות ים רבות זקוקות להם כדי לבנות את הקונכיות שלהם. מאז המהפכה התעשייתית חלה עליה של 30 אחוז בהחמצת המים באוקיינוס, ומדענים משערים שעד סוף המאה הנוכחית תחול עליה של 150 אחוז בריכוז הפחמן באוקיינוסיםמצב שהאוקיינוסים לא חוו יותר מ-20 מיליון שנים.

הסכנה ליצורי הקונכייה משליכה על כל מארג המזון והחי באוקיינוסים. חיות רבות שהתזונה שלהם מתבססת על חיות קונכייה יימצאו גם הן בסכנה. כמו כן מתעוררת הסכנה שאצות ישתלטו על הימים, כיוון שהן זקוקות לפחמן דו-חמצני לגידולן ועכשיו הוא נמצא בשפע.

כך שאמנם העובדה שיכולת הספיגה של האוקיינוסים גדלה צריכה לעודד אותנו, כי היא בולמת תהליכים שמסכנים אותנו, אבל גם לה יש מחיר. עם ההשלכות האקולוגיות והביולוגיות רחבות ההיקף של הספיגה המוגברת הזאת נצטרך כולנו להתמודד בקרוב.

למאמר המקורי

יעל גרופר
המחלקה לאימונולוגיה
מכון ויצמן למדע


הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

3 תגובות

  • ד״ר רובי

    למה פחמן ?

    הבסיס לתאוריה על התחממות גלובלית מונח על כתפי רמת הפחמן הדו-חמצני ! המחקר האקלימי עבר מהפך - ממחקר רב משתנים לתאוריה עם נעלם אחד בלבד- פחמן דו חמצני- הוא החטא הקדמון של האדם !, מדענים ועיתונאים מתעלמים באופן גורף מהשפעת השמש , מקרינה קוסמית, מכסות העננים ורמת הלחות באויר ומתמקדים במולקולה זניחה וחיונית- פחמן דו חמצני. המרתק בכל התאוריה הזו - היא שכל כולה מיועדת לתאר קטסטרופה סופנית- סוף העולם קרב ותכינו את הממחטות. האומנם ? פחמן דו חמצני וחמצן קשורים זה בזה בתהליך יצירתם- רמת פחמן דו חמצני גבוהה מגבירה צמיחת עצים , מגבירה ייצור חמצן ומקטינה ניצולת מים, פחמן דו חמצני אינו רעיל לאדם גם ברמות גבוהות פי 10 מהרמה הנוכחית. שינויי אקלים הינו הליך מאוד מורכב שעדיין היום אנחנו יכולים לשחזר חלקית בלבד את העבר ובודאי שאין לנו כלים לנבא את העתיד , אין היום יכולת צפי אמינה למזג אויר ובודאי לא לאקלים למשך 10 ימים קדימה .
    פחדנות אקדמית של מדענים שאינם מסוגלים לעמוד מול לחץ של שוחרי סביבה פונדמנטליסטיים שאין בינם ובין תובנה מדעית-דבר. גורמת לעיוות המחקר המדעי והשחתתו.

  • פנינה

    רמת co2

    האם קיים מחקר שמודד את כמות הפחמן דו חמצני בשכבות האטמוספירה השונות לאורך השנים? אני מבינה שדגימות קרח מראות רק את המשקעים של הפחמן דו חמצני אך לא מעידות על כמותו בשכבות האטמוספירה בשנים שעברו מלפמי התחלת המדידות.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןלירון שטרן

    גדכדגכ

    גדכדגכ