הם מקשטים את גופם של כמה מהאנשים המפורסמים בעולם. אמנים, מוזיקאים וספורטאים מתהדרים בהם ומציגים אותם לעין כל, אך אפשר למצוא אותם בהמוניהם גם אצל סטודנטים, ברמנים, מלצרים וסתם בטלנים. אם נטייל על חוף הים יעברו לכל היותר רגעים ספורים לפני שניחשף לפחות לאחד מהם ונדמה שהפופולריות והמורכבות שלהם רק עולה עם השנים.

מדובר כמובן בקעקועים.

ההיסטוריה של כתבות הקעקע עשירה ומורכבת. קשה להצביע על הרגע המדויק בהיסטוריה שבו החלו בני האדם לקעקע את עצמם, אבל עדויות לקישוטי גוף נמצאו בפרו על מומיות שמתוארכות לשנת 6,000 לפני הספירה. עדויות ארכיאולוגיות לכלים שמיוחסים לביצוע קעקועים מתוארכות ליותר מעשרת אלפים שנה לפני הספירה. בחישוב מהיר אפשר לקבוע שהקעקועים ותיקים יותר מכל תרבות או אומה שקיימת כיום.

בעבר, וגם היום בקהילות עברייניות מסוימות, הקעקועים היו בעיקר אמצעי לסימון וזיהוי. אפשר היה לזהות מאיזה שבט בא האדם ומהי אמונתו על פי הציורים שכיסו את גופו. במשך השנים התדמית של כתובות הקעקע ידעה עליות ומורדות. לעתים הן היו סמל של כבוד, לעתים אות של מסתורין ופעמים רבות נחשבו מבשרי רעות, שכן חברי כנופיות אכזריים קעקעו אותן על גופן ובגלל הזיהוי איתם הפכו הכתובות לאות סכנה. השימוש הנורא ביותר כנראה שנעשה בקעקועים היה נחלת עמנו וקורבנות נוספים באותה תקופה, כשמספרים קועקעו על ידיהם של אסירים במחנות ריכוז בזמן השואה.

כיום הכתובות משמשות בעיקר לקישוט. לא פעם אנשים מקועקעים נוטים להסביר שמדובר באמנות ובאמצעי שמייחד אותם ומאפשר להם להביע חלקים באישיותם. בעבר הכתובות הוגבלו כמעט רק לצבע שחור ולצורות פשוטות יחסית, אך כשהפכו לפריט אופנתי פיתחו עוד ועוד טכניקות וצבעים כדי לאפשר לאמני עור או אמני קעקוע לממש את ההשראה שלהם בלי מגבלות של צבע וצורה.

טכניקת הקעקוע
קעקועים מלווים את התרבות האנושית זה אלפי שנים, אך האם תהיתם איך בעצם הם נוצרים? ומה החומרים שמאפשרים את עשייתם?

דיו ועט, כידוע, אינם מספיקים להכנת כתובת קעקע. תאי העור של גופנו מתחלפים בקצב מהיר מאוד, כמיליון תאי עור ביממה, תהליך שמקשה על הכנת קישוטי עור שיישארו לנצח. משום כך צריך להחדיר את הצבע מבעד לשכבת העור המתקלפת שנקראת אפידרמיס ולחדור לשכבה עמוקה יותר, שנקראת דרמיס.

רוב הקעקועים בעולם המערבי נעשים כיום בכלי שפותח על בסיס מכשיר חריטה שהמציא תומס אדיסון (כן, אותו אדיסון שהמציא את הנורה החשמלית). הדיו מוחדר לתוך הדרמיס בעזרת מחט שחודרת את העור בקצב של 3,000-50 פעמים בדקה. חלק מהדיו נותר בחלל החוץ תאי או מצליח לחדור ולהתקבע בתאים בשכבת הדרמיס, אבל נצחיות הקעקוע תלויה ברובה דווקא במערכת החיסון של הגוף.

הגוף מזהה את חדירת המחט מבעד העור כפציעה ומערכת החיסון שולחת בתגובה תאי דם לבנים שנקראים מקרופאגים, שתפקידם לבלוע חיידקים וגופים זרים ולסייע כך בהגנת הגוף. המאקרופאגים אכן בולעים את הדיו, אבל הגוף לא מצליח לסלק אותם מהרקמה יחד עם הדיו שחדר אליהם וכך הקעקוע נשאר קבוע.
 

 

מה גורם לקעקועים להישאר קבועים. TED-ED

מדעי הדיו
בעבר כדי ליצור קעקועים היו צריכים לעשות חתכים קטנים בעור ולשפשף את הפצע בצבע כלשהו. לקעקועים מודרניים כבר משתמשים בחומרים הרבה יותר מתוחכמים. יש דרישה אדירה לחומרים בגוונים רבים, וכל דיו צריך להיות בטוח לשימוש, כלומר לא לסרטן ולא לעורר בגוף תגובה אלרגית. בנוסף הוא צריך להיות נוח לעבודת המקעקע ובעל גוון עז שלא ידהה בגלל פגעי הזמן או חשיפה לקרני השמש.

דיו מודרני מורכב משני חלקים: תמיסה נשאית וצבען (פיגמנט). תפקידה של התמיסה הנשאית הוא לשאת את הפיגמנט שמספק את הצבע. התמיסה אחראית לפזר באופן מיטבי את הצבענים כך שהדיו יהיה אחיד וכל קו בקעקוע יהיה באותו עובי ובאותה עוצמת צבע. פעמים רבות התמיסה מתוכננת גם כך שתמנע מחיידקים להתקיים בדיו ולחדור עם הצבע לתוך שכבת העור.

רוב התמיסות הנשאיות מורכבות מתערובת של מים וחומר שומני. התערובת מאפשרת מצד אחד המסה טובה ואחידה של הצבען, הפגמנט שמתמוסס היטב בשמן, ומצד שני את הסעתו בתוך הגוף בסביבה מימית ברובה. נוסף על כך התמיסה מכילה חומר אנטי-בקטריאלי כלשהו, כמו אלכוהול, כדי למנוע מחיידקים לפלוש איתה לגוף.

הפיגמנטים המשמשים לקעקועים הם סוד תעשייתי כמוס. לא קל למצוא חומרים שמתאימים לדרישות הבריאות ולמגוון הצבעים הדרושים לקעקועים, לכן כשכבר מתגלה חומר כזה החברה המשווקת נוטה לשמור את תהליך הייצור שלו בקנאות. הצבענים יכולים לבוא ממקור טבעי, כלומר מיצוי שמופק מצמח כלשהו או ממינרל, או להיות סינתטיים, כלומר  שהוכנו על ידי כימאים. פעמים רבות נעשה שימוש בצבענים הסינתטיים גם בתעשיות הצבע והפלסטיקה.

המאפיין העיקרי של הפיגמנט הוא צבעו, כמובן. מאחר שצבע הוא גל אור בעל תדר מסוים, ומשום שבאור רגיל נמצאים כל גלי הצבע, הצבען צריך לבלוע את כל גלי האור פרט לאלה שיש להם תדר מסוים כדי שנראה צבע המתאים לתדר הזה. צבען סגול, לדוגמה, צריך לבלוע את כל גלי האור פרט לאלה שהתדר שלהם מתאים לצבע סגול.

לא קל להכין צבע חדש לקעקועים, שכן צריך ליצור חומר שבולע אור באופן מאוד מסוים. כימאים משתמשים בתרכובות אורגניות, לעתים בשילוב עם מתכות, כדי להשיג את האפקט הרצוי.

הקעקועים מלווים את בני האדם משחר ההיסטוריה וכנראה ימשיכו לעשות את זה גם בעתיד. יצירות האמנות שמעטרות את גופם של רבים כיום הן תוצאה של מאמץ רב שהושקע בפיתוח צבענים חדשים שאפשרו לקעקועים לצאת מעולם השחור-לבן ולעבור לעולם הצבע. אז בפעם הבאה שאתם מסתכלים על קעקוע של מישהו זכרו את ההיסטוריה הרבה ואת המדע שמאחורי הציור.

איתן אוקסנברג
דוקטורנט, המחלקה לחומרים ופני שטח
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

0 תגובות