כבר אלפי שנים מנווטים בני האדם – וגם בעלי חיים מסוימים – את דרכם באמצעות גרמי השמיים. דמיינו שאתם בסיור לילי במדבר, הרחק ממקורות אור שמפריעים לראות את הכוכבים בשמיים (אם עוד לא עשיתם את זה, אנחנו ממליצים בחום). ראיתם כוכב בוהק או מעניין במיוחד. איך תזהו אותו? איך תוכלו לתאר לאחרים את מקומו? את התשובות תוכלו ללמוד בסרטון שלפנינו.
הכיפה השמימית
אפשר לתאר את כיפת השמיים כקליפה כדורית דמיונית שהצופה נמצא במרכזה ועל פניה ממוקמים העצמים השמימיים השונים.
תמונת מסך מתוכנת סטלריום (ראו בהמשך)
אנו רואים למעשה את היטלם של הכוכבים על אותה קליפה כדורית מישורית, בלי שנוכל לדעת את המרחק שלנו אליהם. בדומה לקווי הרוחב והאורך הארציים, מסמנים גם על כיפת השמיים קווי רשת (קואורדינאטות) שבאמצעותם אפשר לציין את מקומם של גרמי השמיים.
מראה הכוכבים בשמיים משתנה עם הזמן:
- במשך הלילה כתוצאה מסיבוב כדור הארץ סביב צירו.
- במשך השנה כתוצאה מתנועת כדור הארץ סביב השמש.
כמו כן מראה הכוכבים משתנה בהתאם לקו הרוחב שממנו אנו צופים על פני כדור הארץ: בחצי הכדור הצפוני, לדוגמה, אנו רואים את כל הכוכבים סובבים סביב הקוטב השמימי הצפוני, שם מצוי כוכב הצפון (פולריס, Polaris). דרומית לקו המשווה כבר לא נראה את כוכב הצפון ונצטרך כלים אחרים להתמצאות.
איך נגדיר את מקומו של גרם שמימי כלשהו?
חוקרים ואסטרונומים מגדירים את מקומו של גרם שמימי בעזרת שתי זוויות שבהן הכוכב נמצא יחסית לאדם הצופה בו. כאן נסביר איך נמדדות הזוויות וכיצד הן עוזרות להגדיר את מקומו המדויק של הכוכב.
אזימוט (Azimuth): מקומו האופקי (מאוזן) של גרם שמימי שנמדד כזווית יחסית לצפון, בכיוון השעון. ובמילים אחרות, אם פנינו לצפון, באיזו זווית נצטרך להסתובב ימינה כדי לראות את הכוכב?)
אזימוט במבט מהצד
אזימוט במבט על
גובה זוויתי (Altitude): מקומו האנכי של גרם שמימי שנמדד כזווית ביחס לאופק. ובמילים אחרות, באיזו זווית נצטרך להרים את הראש כדי לראות את הכוכב?
גובה זוויתי במבט מהצד
האזימוט והגובה הזוויתי יחד במבט מהצד
העבודה עם תוכנת סטלריום (Stellarium)
כידוע, לא תמיד אפשר לצפות בכוכבים. לצורך זה נוכל להשתמש בתוכנה של פלנטריום וירטואלי. סטלריום היא אחת התוכנות שמשמשות להדמיית שמיים. אפשר להתבונן בעזרתה באופן דינמי במצב השמיים בכל מקום בעולם ובכל זמן (בעבר, בהווה ובעתיד). בקישור המצורף תמצאו דף הסבר על התוכנה ויכולותיה הבסיסיות.
ד"ר עובד קדם ושני נח
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
