אחד הדברים שאנחנו הכי אוהבים לעשות בקיץ הוא להשתזף: לרבוץ על מגבת בחוף הים ולספוג את הקרניים הנדיבות של השמש הקיצית – מקור האנרגיה של העולם. אבל לפעמים השמש נדיבה מדי ונהיה לנו חם. מה עושים – נכנסים לצל? מה פתאום! הרי מה יותר טוב מטבילה מצננת במים וחזרה לעוד מנה של אנרגיה.
מכאן יש שני תסריטים אפשריים: הראשון הוא שכשנחזור הביתה נגלה שהאדמנו כמו עגבנייה בשלה, קשה לנו לזוז ומקלחת במים חמים פשוט לא באה בחשבון. האפשרות השנייה היא שהעור שלנו התחדש בצבע ברונזה-שוקולד ואנחנו מוכנים לצאת להתרברב בפני החבר'ה. התסריט שייבחר תלוי בעיקר בגנטיקה שלנו, אבל למרות שהאחרון נשמע לנו לא רע בכלל, שניהם מובילים להרס גופנו ולהזדקנות מוקדמת.
למזלנו, הצורך הוא אבי ההמצאה וגם כאן הומצא פתרון: קרם הגנה מהשמש. כולכם בוודאי מכירים אותו היטב, אבל האם אתם יודעים מה באמת הוא עושה? כיצד באמת מגן עלינו קרם ההגנה ואיך צריך להשתמש בו? הסרטון הבא עונה על מגוון שאלות בנושא:
הסרטון הופק על ידי TED-Ed
והנה סרטון שהכנו על קרם הגנה:
מה הנזק?
נתחיל בדיון קצר על הנזקים המיידיים, מפני שנזקים שאנחנו רואים בעינינו הם גם אלה שיגרמו לנו לחשוב פעמיים לפני שאנחנו יוצאים מהבית בלי קרם הגנה.
נזקי הקרינה הנראים כוללים כתמים על העור, כוויות, אובדן הגמישות של העור והזדקנות העור. לא נעים בכלל, אבל זה רק קצה הקרחון. נזקי הקרינה החמורים והקטלניים יותר הם דווקא הסמויים שביניהם. כמו מפלצות שמתחבאות בגופנו ומתפתחות אט-אט בלי שנהיה מודעים אליהן, הן מתגלות לנו בסופו של דבר בדמות מחלות ונזקים קשים כמו קמטים, קטרקט בעיניים, אבנים בכליות (כתוצאה מיצירת עודף ויטמין D) וכמובן נזק הקרינה החמור ביותר – סרטן העור.
מה הקשר בין קרינת השמש לסרטן העור?
בתוך התאים שבגופנו שמור מידע במולקולות שנקראות דנ"א (DNA). התאים שלנו משתמשים במידע הזה על מנת לייצר את אבני הבניין של כל המרכיבים הנחוצים לקיומם – החלבונים. כל שינוי בדנ"א, ולו הקטן ביותר, עלול לגרום בעיות בתא, החל ביצירת חלבונים פגומים וכלה בבעיות בשכפול הדנ"א ובתהליך התחלקות התא.
שינויים כאלו ברצפי הדנ"א נוצרים באופן שגרתי והגוף יודע בדרך כלל לתקן אותם ולהחזיר את הרצף למצבו הנכון והתקין. חשיפה ממושכת לקרינת השמש עלולה ליצור שינויים כה רבים ברצפי הדנ"א עד שמערכת התיקון לא תצליח להתמודד עם כולם, ולעתים הנזקים נגרמים אף למערכת התיקון עצמה. הצטברות השינויים בדנ"א משבשת את מנגנון החלוקה של התאים, עד שהם מתחילים להתחלק ללא בקרה וליצור גידולים סרטניים.
מהי הקרינה המזיקה?
אור השמש כולל מגוון רחב של סוגי קרינה, שרובם אינם מזיקים. קרינת האור הנראה, לדוגמה, מאפשרת לנו לראות צבעים ואילו הקרינה התת-אדומה אחראית על מחצית מהחום שמגיע לנו מהשמש. קרני השמש המזיקות, UVA ו-UVB שייכות לקרינה העל-סגולה. קרני UVB פוגעות ישירות בדנ"א וגורמות כוויות, הזדקנות העור וסרטן. קרני ה-UVA, שנמצאות בשימוש רב במכוני שיזוף, לא נחשבו מסוכנות בעבר, אך לאחרונה הוכח שגם הן פוגעות בדנ"א ומאיצות את הזדקנות העור.
איך קרם ההגנה מגן עלינו?
תחליבי ההגנה מהשמש מתחלקים לשני סוגים עיקריים: חסמים כימיים וחסמים פיזיים. אפשר לדמיין את החסמים הפיזיים כמעין חיילים עם שריון של מראות שמתייצבים לנו על העור ומסיטים את קרני השמש חזרה לאוויר. החסמים הכימיים, לעומת זאת, בולעים את הקרינה לתוכם.
לכל סוג יש יתרונות וחסרונות משלו. החסמים הפיזיים יציבים יותר ומספקים הגנה מיידית, אך טווח הפעילות שלהם מצומצם והם נוטים להיות צמיגים ולא נעימים לשימוש. החסמים הכימיים מגנים עלינו מטווח רחב יותר של קרני שמש, אך כדי שיגנו עלינו עליהם להיספג קודם בעור – תהליך שאורך כ-20 דקות. כמו כן, יעילות הבליעה של הקרינה על ידי החסמים הכימיים פוחתת ככל שהחשיפה לשמש מתארכת. בגלל ההבדלים הברורים בין שני הסוגים, תכשירים מסחריים רבים כיום מספקים הגנה בשתי השיטות יחד.
איך לבחור קרם הגנה?
על SPF שמעתם? אם לא, נספר לכם שזה המספר שמופיע על כל בקבוק של קרם הגנה שתמצאו בחנויות, והוא מבטא לכאורה את רמת ההגנה של הקרם.
SPF הוא קיצור של Sunburn Protection Factor, מדד שמבטא את היחס בין כמות הקרינה הגורמת כוויה בעור שמוגן על ידי קרם הגנה לבין כמות הקרינה הדרושה כדי לגרום כווייה בעור שאינו מוגן באותו פרק הזמן. בקצרה, זה אומר שככל שנשתמש בקרם הגנה עם מדד SPFגבוה יותר, כך תידרש כמות גבוהה יותר של קרינת שמש כדי לגרום כווייה.
אולם אל לנו ליפול למלכודת של חברות הקוסמטיקה. בואו באמת נהיה חכמים בשמש: רובנו, ללא הצדקה, נוטים להניח באופן הגיוני שקרם הגנה עם מקדם 30 מגן עלינו פי 2 טוב יותר מקרם הגנה עם מקדם של 15 SPF. הגיוני, לא? אבל אם נבחן את זה לעומק נגלה שקרם הגנה של SPF 15 חוסם 94 אחוז מקרינת השמש המזיקה, ואילו קרם הגנה של SPF 30 חוסם 97 אחוז מהקרינה. כלומר ההבדל הוא 3 אחוזים בלבד!
אם נמשיך ונטפס במעלה מדדי ה-SPF נגלה תמונה בעייתית אף יותר: שיעור קרינת השמש שנחסמת על ידי קרם הגנה עם 50, 70 ואפילו 100 SPF אינו עולה על 98.3 אחוז, אך מחיר הקרמים האלה כפול (במקרה הטוב).
ויש דבר נוסף שכדאי מאוד להבין: זמן ההגנה. רבים סבורים שמדד ה-SPF אומר כמה זמן אנחנו יכולים לשהות בשמש בלי להתמרח שוב. לדוגמה,אם בדרך כלל יעברו עשר דקות עד שנקבל כוויה מהשמש, קרם הגנה של SPF 15 יאריך את השהות עד לקבלת כווייה לשעתיים וחצי (15*10 דקות).
ובכן – לצערי זה פשוט לא נכון: המדד מתייחס רק לכמות האנרגיה. אמנם ברור לכול שככל שהחשיפה ממושכת יותר אנחנו נחשפים ליותר אנרגיה, יש עוד גורמים רבים המשפיעים על רמת הקרינה בלי שום קשר לזמן. בשעות הצהריים, לדוגמה, הקרינה הרבה יותר חזקה מאשר בשעות הבוקר.
גם אם נתעלם מכך ונניח לרגע שקרם הגנה של SPF 15 באמת יגן עלינו מהשמש במשך שעתיים וחצי, אל לנו לשכוח את העובדה שהקרם נשטף מהר מאוד במים ובזיעה ומאבד מהיעילות שלו עם הזמן ושאם אנחנו רוצים הגנה מלאה עלינו למרוח כמות הרבה יותר גדולה של קרם ממה שרוב האנשים שמים על עצמם.
הדרך הנכונה להשתמש בקרם הגנה
למרות כל זאת, קרם ההגנה הוא חבר שלנו, וכדי שבאמת יגן עלינו חשוב שנדע איך להשתמש בו. בגלל הירידה ביעילות ההגנה עם הזמן, לא ממש יעזור לנו להימרח רק פעם אחת ולבלות את כל היום בשמש. אף אחד לא אוהב קמצנים – אז אל תתקמצנו על כמויות.
ודבר נוסף – בדרך כלל דרוש זמן עד שהגנה מתחילה לעבוד, לכן עדיף להימרח כבר בבית, לפני שיוצאים לשמש. מומלץ מאוד להשתמש בתכשירים עמידים למים – גם אם אינכם שוחים, אתם בהחלט מזיעים, ולא תרצו שכל ההגנה שלכם תישטף עם הזיעה. נכון? כיום ניתן למצוא בחנויות גם אמצעי הגנה מהשמש בצורות נוספות שאינן תחליב. אם אתם משתמשים בתרסיס, חשוב שתדאגו לרסס את עצמכם בכמה שכבות כדי שהכיסוי יהיה מלא.
מצוין – עכשיו, אחרי שהצטיידתם במדריך למשתזף המתחיל, זכרו גם להשתמש בו. ככלל, כדי לקבל הגנה מקסימלית מנזקי השמש ולשמור על עור צעיר, מוטב שתשתזפו בצל, חבשו כובע וכסו אזורים רגישים, וכמובן השתדלו לעשות זאת בשעות שבהן הקרינה חלש יחסית: עד עשר בבוקר או אחרי ארבע אחר הצהריים. אז נכון, אולי תשתזפו פחות ככה, אבל בינינו, לא הייתם מעדיפים לחסוך מעצמכם קמטים, גם אם זה בא על חשבון קצת צבע?
מה שלא תבחרו לעשות – שמרו על עצמכם! קיץ מהנה ושיזוף בריא.
