התמכרות, פגיעה בפרטיות ואפילו ניצול מיני – חדרי ההולודק של סדרות "מסע בין כוכבים" מעלים שאלות אתיות כבדות משקל על השימושים שאנו עושים בטכנולוגיה

תארו לעצמכם שיכולתם לקבל שיעורי אמנות מלאונרדו דה-וינצ'י עצמו, לשחק פוקר עם סטיבן הוקינג ואלברט איינשטיין, או לפתוח את ליבכם מול קרובי משפחה שנפטרו לפני זמן רב? במציאות זה כמובן בלתי אפשרי, אבל המדע הבדיוני פותח לפנינו פתח לטכנולוגיות משוערות שאולי יהיו בעתיד, ומאפשר לנו לחשוב מה נעשה בהן – וגם איך ננצל אותן לרעה ואיזה דילמות הן יציבו בדרכנו. כזאת בדיוק היא הטכנולוגיה של ה"הולודק" – סיפון ההולוגרמות מ"מסע בין כוכבים".

היקום הטלוויזיוני של "מסע בין כוכבים" כולל נכון להיום תשע סדרות נפרדות, מהן שלוש פעילות. הסדרות עוקבות אחרי צוותים של ספינות ותחנות חלל בעתיד הרחוק, היוצאים למסעות כדי לגלות גזעים ותרבויות חדשות, לסייע לחלשים ולקדם את הידע האנושי. בתוך כך הוצג בהן לאורך השנים מגוון רחב של טכנולוגיות חדשות. חלקן, כמו טאבלטים ודלתות אוטומטיות, כבר הפכו למציאות. אחרות נשארו רחוקות מהישג ידינו.

אחת מהן היא כאמור ההולודק – חלל ממוחשב שמאפשר ליצור הדמיות מורכבות שנראות אמיתיות לחלוטין. רוצה לבקר ביפן? תכנתי את ההולודק לנווט בארמון הקיסרי של טוקיו. חולם לעשות סקי? המדרונות התלולים של האלפים השוויצריים נמצאים בהישג ידך גם בתוך ספינת חלל שנמצאת שנות אור רבות מכדור הארץ.

נוסף על הסביבות המלאכותיות, ההולודק מאפשר ליצור הולוגרמות דמויות אנוש ריאליסטיות להפליא, שכמובן מגולמות בסדרה בידי שחקנים אמיתיים. היום איננו יכולים ליצור דמויות וירטואליות שאפשר לתקשר איתן באופן טבעי, ועל אחת כמה וכמה איננו יודעים ליצור שדות כוח שידמו מגע ישיר באדם אחר. אבל להלכה זה עשוי להיות אפשרי, אולי בעוד עשור ואולי רק בעוד מאות שנים.

רגע – או הרבה רגעים – לפני שההולודק יהפוך ממשי כמו הטאבלט והדלתות הממונעות, סדרות "מסע בין כוכבים" מאפשרות לנו לעצור ולחשוב. איך טכנולוגיה כזאת תשפיע על הפסיכולוגיה שלנו? ומה האתגרים המוסריים שהיא תדרוש מאיתנו לפתור?

הדמיה של חדר ההולוגרמות שחברת Light Field Lab שואפת לפתח | קרדיט: Light Field Lab
לפני שההולודק יהפוך ממשי, סדרות מדע בדיוני מאפשרות לנו לחשוב על יתרונותיו, חסרונותיו ואיך להתגונן מפני שימוש לרעה בו. הדמיה של חדר ההולוגרמות שחברת Light Field Lab שואפת לפתח | קרדיט: Light Field Lab

מערכת יחסים מדומה

כשאתה מקיים מערכת יחסים עם דמות הולוגרמית, מה יקרה כשתפגוש את המודל לאותה דמות במציאות? זאת השאלה שעולה בפרק "מלכודת" של הסדרה "מסע בין כוכבים: הדור הבא" (1990, עונה 3, פרק 6) ואחריו ב"בנה של הגלקסיה" (1991, עונה 4, פרק 16).

במרכז "מלכודת" ניצב ג'ורדי לה-פורג', המהנדס הבכיר של ספינת החלל אנטרפרייז, שבה מתרחשת עלילת הסדרה כולה. בתחילת הפרק האנטרפרייז נתקעת במלכודת חללית, שמחייבת את ג'ורדי לחקור לעומק את מנגנון ההנעה של הספינה. לשם כך הוא יוצר הולוגרמה של ד"ר ליאה ברהמס, שתכננה את מנוע הספינה. ההולוגרמה שהוא יוצר נראית בדיוק כמו ברהמס, ומבוססת על המידע הציבורי הזמין על אודותיה ברשתות חברתיות ובמאגרים רשמיים. במהלך העבודה יחד, ג'ורדי וההולוגרמה מתיידדים ומפלרטטים. בסוף הפרק ג'ורדי מנשק את ההולוגרמה, נפרד ממנה לשלום ומכבה את התוכנה.

הדברים מסתבכים כשהמציאות וההדמיה מתערבבים. חלפה שנה ובפרק "בנה של הגלקסיה" מגיעה לאנטרפרייז ברהמס האמיתית, כדי לראות את השינויים שעשה במנוע שלה. מהרגע הראשון הדברים משתבשים. ג'ורדי מגלה אישה שונה מאוד מהאידיאל הרומנטי שבנה בעיני רוחו בעקבות האינטראקציה הקודמת עם דמותה ההולוגרמית. ודווקא כשהם מתחילים להסתדר סוף סוף, ברהמס מגלה את ההולוגרמה שלה שג'ורדי יצר ומרגישה מחוללת. ג'ורדי, לעומת זאת, טוען שהאינטראקציה שלו עם ההולוגרמה הייתה אפלטונית לגמרי ונטולת ניצול מיני. בהמשך הפרק הנסיבות מאלצות את השניים לשתף פעולה כדי להציל את הספינה, ובסופו של דבר הם משלימים ונשארים ידידים.

ליאה ברהמס מתעמתת עם ג'ורדי בנוכחות ההולוגרמה

ההתנגשות בין צמד המהנדסים מלמדת הרבה על הבעיות האפשריות הטמונות בשימוש בהולודק. ג'ורדי יצר את ההולוגרמה של ברהמס למטרה ראויה – לפתור בעיה במנוע הספינה ולהציל את הצוות. בתחילה לא הייתה לו כל כוונה להשתמש בהולוגרמה למטרות רומנטיות או מיניות. ה"קליק" ביניהם פשוט קרה.

הבעיה במעשיו נחשפת רק כשהוא פוגש את ברהמס האמיתית ומתקשה להפריד בינה לבין ההדמיה שיצר בדמותה. יש לו הנחה מובלעת שאם הוא וההולוגרמה התאימו רומנטית, הוא יוכל להעביר את הקשר המוצלח הזה גם לעולם הממשי, ומערכת היחסים שנרקמה בהולודק תתממש במציאות. רק כאשר הוא פוגש את האישה האמיתית הוא מבין עד כמה הציפיות שלו היו מנותקות מהמציאות.

המעשה של ג'ורדי פגע בו עצמו, ועוד יותר מכך בברהמס. ההתאהבות שלו בהולוגרמה המושלמת גרמה לו להתייחס לברהמס בגסות רוח, והקשתה עליו לעכל שניצבת מולו אישה בשר ודם עם רגשות. ברהמס נפגעה בכמה דרכים. ראשית, היא הזדעזעה בצדק לגלות שיצרו הולוגרמה בדמותה ללא הסכמתה, וחמור מכך – שיוצר ההולוגרמה ניהל איתה קשר בעל אופי מיני, או לפחות רומנטי. במישור נוסף היא נאלצה להתמודד עם עמית לעבודה שרואה בה מושא אהבה רומנטי, מטריד אותה ומתייחס אליה באופן לא הולם.

סביר להניח שאילו היו מצלמים את הפרק היום, אחרי #MeToo, יוצרי הסדרה לא היו מנסים לאזן בין העלבון שג'ורדי מרגיש לפגיעה המשמעותית הרבה יותר שנגרמה לד"ר ברהמס. התנהגותו של ג'ורדי היא בלי ספק הטרדה מינית. לצד זה, ניהול קשר רומנטי עם דמותה ההולוגרמית הוא פגיעה חמורה בפרטיותה, ברמה של "סטוקר" (מטרידן). הבחירה התסריטאית לסיים את הפרשה בהתנצלות הדדית ובידידות מקטינה את חומרת המעשים של ג'ורדי ואת הפגיעה בברהמס.

קפטן ויליאם רייקר נכנס להולודק | מקור: צילום מסך מהסדרה "מסע בין כוכבים: הדור הבא"
שימוש בהולודק עלול לגרום התמכרות. קפטן ויליאם רייקר נכנס להולודק | מקור: צילום מסך מהסדרה "מסע בין כוכבים: הדור הבא"

משחק תפקידים

ג'ורדי אומנם חטא, אבל לפחות ניסה ליצור ייצוג נאמן ומכובד של האישה שהעתיק להולוגרמה. זה כמובן לא מובן מאליו, ואפשר להשתמש בהולוגרמות גם בצורה נלעגת ומשפילה.

הפרק "מפלט מתוכנת" בסדרת "הדור הבא" (1990, עונה 3, פרק 21) מפגיש את הצופים עם ליוטננט רג'ינלד ברקלי, מהנדס נוירוטי הסובל מחרדה חברתית ומתקשה להסתדר עם עמיתיו ומפקדיו. כדי לחפות על קשייו החברתיים הוא יוצר לעצמו בשעות הפנאי תוכנת הולודק המאוכלסת בקריקטורות הולוגרמיות של עמיתיו לספינה. הקצינים הבכירים, שהוא מתעב, מוצגים כדמויות עלובות ונלעגות שהוא מביס שוב ושוב. נשות הצוות, שהוא מעריץ, מוצגות כדמויות רכות שאוהבות אותו ונמשכות אליו.

ברקלי מתמכר להדמיה ומבלה בהולודק את רוב זמנו הפנוי. כשחברי הצוות הולכים לחפש אותו ונתקלים בהולוגרמות בדמותם, הם רחוקים מלהיות מאושרים, וג'ורדי לוקח את ברקלי לשיחה על הגבולות בין ההולודק למציאות. בהמשך ברקלי מציל את המצב, לומד להסתדר עם הצוות, ומתחיל לחיות קצת יותר בעולם האמיתי. בסוף הפרק הוא נפרד מהצוות המדומה שיצר, ומוחק את כל התוכנות שלו פרט לאחת.

ג'ורדי מפריע לקרב סיוף בין ברקלי לקציני האנטרפרייז

הפרק מתייחס בהרחבה לנזק הפסיכולוגי שעשוי להיגרם למשתמשים בהולודק ואף קורא לזה בשם: התמכרות להולו (Holo-addiction). במקביל הוא בוחן את האתיקה של השימוש בהולוגרמות המבוססות על אנשים אמיתיים.

ההולוגרמות שיוצר ברקלי אבסורדיות עד כדי חלחלה, והפרק מביע עמדה ברורה על מעשיו וקובע שהם אינם בריאים ואינם ראויים. עם זאת, ברקלי לא נענש, והוא מוחק לבסוף את ההולוגרמות המשפילות ביוזמתו הפרטית, כמעין צעד טיפולי עצמי של בחירה במציאות.

אינטימיות בתלת-ממד

מיניות היא חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי, ויש לה קיום גם בהולודק, שמציע מגוון רחב של אפשרויות למערכת יחסים מיניות או רומנטיות עם הולוגרמות.

הסדרה "מסע בין כוכבים: וויאג'ר" (2001-1995), עוקבת אחרי החללית וויאג'ר, שנסחפה למרחק של עשרות שנות טיסה מכדור הארץ ומנסה במשך שבע עונות לחזור הביתה. מול הבדידות האיומה, הרחק מכל ציוויליזציה מוכרת, ההולודק משמש מפלט חיוני עבור אנשי הצוות – ואפילו עבור מפקדת הספינה, קפטן קתרין ג'יינוויי.

בפרק "פייר הייבן" (2000, עונה 6, פרק 11) אחד מאנשי הצוות יוצר תוכנת הולודק של עיירה אירית קטנה שבה כל הצוות יכול לנפוש. כשקפטן ג'יינוויי מגיעה לבקר היא "נדלקת" על ההולוגרמה של הברמן המקומי. היא מבלה איתו לילה שלם בשיחה, עד שמגיעה לבר דמות הולוגרמית נוספת, שמתברר שתוכנתה להיות אשתו.

למחרת, גיי'נוויי מחליטה לשחק עם הפרמטרים של ההולוגרמה כדי שהברמן יתאים יותר לטעמה בגברים. היא מעניקה לו ידע ספרותי, מחזקת את יצר הסקרנות שלו, משנה לו את שיער הפנים, מגביהה אותו, ולבסוף מוחקת את אשתו. משסיימה, היא חוזרת להולודק ומפתחת מערכת יחסים עם הברמן.

בסוף הפרק, ג'יינוויי מתוודה בפני אחד מידידיה בצוות שהיא הולכת ומתאהבת בהולוגרמה. באופן מפתיע, הוא מעודד אותה להמשיך את הקשר הזה. הוא גם מנמק שבתור מפקדת הוויאג'ר אסור לה לנהל מערכת יחסית רומנטית עם אף אחד מפקודיה, ואין בני אדם אחרים בסביבה, כך שהולוגרמות הן חלופה מתקבלת על הדעת מבחינתה ליחסים רומנטיים ומיניים.

ג'יינוויי מתקנת את ההולוגרמה של הברמן

אבל עדיין יש בעיה אחרת: ג'יינוויי יצרה לעצמה דמות שהיא בדיוק הטיפוס שלה. כל דבר שהפריע לה בו היא שינתה. הרצון לשנות את בני הזוג שלנו קיים גם במערכות יחסים זוגיות של בני אדם בשר ודם, אך מערכת יחסים עם הולוגרמה מקצינה אותו, היות שהיא מאפשרת שינוי ללא הגבלה. בהדרגה גם ג'יינוויי עצמה מבינה שהקשר פחות מספק עבורה, כיוון שהיא שינתה את הברמן בדיוק לטעמה.

בנוסף, ייתכן שהקשר הזה עלול לפגוע בעתיד ביכולת של ג'יינוויי לקיים קשרים עם בני אדם אחרים. אחרי שהיא התרגלה לנהל מערכת יחסים עם הולוגרמה שהותאמה בדיוק לרצונותיה, איך תוכל להסתפק במערכת יחסים עם בן אדם אחר, שאת המגרעות שלו אין ביכולתה למחוק בהנף יד?

סחר בנשים... הולוגרמיות

בסדרה "מסע בין כוכבים – חלל עמוק תשע" (1999-1993) נעשה שימוש רב בהולודק לצורכי מין. בשונה מהסדרות שקדמו לה, "חלל עמוק תשע" מתרחשת בתחנת חלל נייחת, ובין השאר יש בה מרכז מסחרי של סוויטות הולו בניהולו של חייזר מפוקפק בשם קווארק. סוויטות ההולו מיועדות לכאורה להרפתקאות, רגיעה והנאה בדיוק כמו סיפוני ההולוגרמות בספינות חלל, אך בפועל הן משמשות מעין בורדל המאוכלס בהולוגרמות.

בפרק "מרידיאן" (1994, עונה 3, פרק 8) מגיע לתחנה חייזר שמעוניין בקירה, אחת הקצינות הבכירות של תחנת החלל. כשקירה דוחה את הצעותיו הוא פונה לקווארק ומבקש שיכין עבורו הולוגרמה של קירה שתתמסר לו ברצון. לאורך הפרק קווארק מנסה שוב ושוב לסרוק את קירה ללא ידיעתה, אך היא מערימה עליו ומדביקה להולוגרמה את פניו של קווארק עצמו, לתדהמתו ולאכזבתו של הלקוח.

"חיכיתי לך". המזימה של קווארק משתבשת

אף שהסוף אכן משעשע, הוא מקל מאוד בחומרת המעשה של קווארק ושל הלקוח שלו, ומציג את הפשע כמעשה משובה שנענה באותו מטבע. בפועל מדובר בחילול קיצוני של הפרטיות, שחמור בהרבה מהפצת סרטוני עירום. למרות היחס הבלתי ראוי לפשע מתועב, הפרק מציג בעיה מעשית מאוד שתצוץ כמעט בוודאות ברגע שתתפתח האפשרות ליצור הולוגרמות מוחשיות בדמותם של אנשים אמיתיים.

פוטנציאל מהול בסכנה

לטוב ולרע, להמצאה שימושית כל כך כמו ההולודק יש פוטנציאל לשנות את האופן שבו ננהל קשרים עם אחרים בעתיד. איך נוכל לנצל את יתרונותיו אך גם להתגונן מפני שימוש לרעה בכלי הזה?

ההולודק רחוק מלהיות מציאות, אבל לא מוקדם מדי להתחיל לדמיין. אילו היה קיים הולודק בעולם האמיתי, רצוי היה להגביל את השימוש בו, במיוחד בידי משתמשים שהראו נטייה להתמכרות. ראוי גם להעביר לכל משתמש הדרכה על הסכנות בהתמכרות להולודק ולוודא שיכירו את הסימנים המטרימים להתמכרות.

בנוגע ליצירת הולוגרמות המבוססות על אנשים אמיתיים, ברור שצעד כזה חייב להיעשות בידיעת האדם הנסרק ובהסכמתו המפורשת. כמו כן צריכה להיות לאדם פרטי זכות לבקש את הסרת הדמויות ההולוגרפיות שלו מכל תוכניות ההולודק בכל עת. כמו בזכויות יוצרים, סביר להניח שהשימוש ההולוגרמי בדמויות מפורסמות, כמו לאונרדו דה-וינצ'י או אלברט איינשטיין, יאושר בחלוף מספר שנים מוגדר אחרי מותם. וחשוב מכול, התכנות של ההולודק יצטרך לכלול מנגנון הגנה שלא יאפשר להולוגרמות שמבוססות על אנשים אמיתיים להתנהג, לבטא או להשתתף בפעילות בעלת אופי רומנטי או מיני ללא הסכמתם.

 

תגובה אחת

  • אנונימי

    מעניין מאוד, תודה