הקשר המפותל בין סמים
להפרעות נפשיות

הנפש האנושית היא מערכת מורכבת מאוד, ויש דרכים רבות שבהן דברים בה עלולים להשתבש, לפעמים באופן זמני וחולף ופעמים אחרות השיבושים נשארים לתמיד. אין, אם כן, פלא שגם מגוון ההפרעות הנפשיות הוא גדול מאוד וכולל מצבי חרדה עמוקים כמו פוביות והתנהגות כפייתית-טורדנית, שיבושים במצב הרוח כמו דיכאון, שיבושים בתפיסת המציאות (למשל התקף פסיכוטי) ועוד כהנה וכהנה. הפרעות כאלה פוקדות חלק ניכר מהאוכלוסייה: מעריכים כי כמחצית מתושבי ארצות הברית יחוו הפרעה נפשית אחת לפחות במהלך חייהם, ורבים יחוו שתיים או יותר – במיוחד חולי דיכאון, שנוטה להתרחש במקביל להפרעות נפשיות אחרות.

גם סמים משני תודעה משפיעים מאוד על ההתנהגות ועל תפיסת המציאות, אם כי רוב ההשפעת שלהם נמשכות שעות ספורות לכל היותר. כבר שנים רבות נחקרות ההשפעות הביולוגיות וההתנהגותיות של נטילת סמים, וגם נבחנים לעומק המנגנונים המוחיים שמלווים את ההתפרצות של הפרעות נפשיות. לאור הדמיון והחפיפה בין התהליכים הללו אין מנוס מלשאול אם ייתכן שיש קשר ביניהם, אך כפי שנראה התשובות לכך מורכבות ולא מובנות מאליהן.

דיכאון נוטה להתרחש במקביל להפרעות נפשיות אחרות. אדם בדיכאון מוקף בכדורים | צילום: victorhugosilvafotografo, Shutterstock

כשהנפש מתערערת

הפרעה נפשית מוגדרת כמכלול של תסמינים הפוקדים את החולה ומשפיעים על מחשבותיו, תחושותיו והתנהגותו. התסמינים האלה יכולים להופיע באופן קבוע או לסירוגין, ומשפיעים על איכות חייו של החולה ולעיתים אף על תפיסת המציאות התקינה שלו. בימינו גוברת המודעות החברתית להשפעה הגדולה שיכולה להיות להפרעות הנפשיות על חייהם של הסובלים מהן, אף שלא תמיד יש להן תסמינים גלויים לעין כפי שיש בדרך כלל למחלה גופנית.

גם המודעות לחשיבות הרבה של אבחון מוקדם של הפרעה נפשית ושל הטיפול הנכון בה עולה בהתמדה. אנו גם מודעים יותר מאשר בעבר לגורמים שעלולים לעודד התפתחות של הפרעה, והידע הזה מסייע לפעמים למנוע התפתחות של הפרעה כזאת או להתחיל לטפל בה כבר בשלב מוקדם.

חלק מהגורמים להפרעות נפשיות הם גנטיים, ועשויים לעבור בתורשה לצאצאים, מהורים שגם הם סבלו מהפרעה נפשית. הסיכוי שאדם יסבול מסכיזופרניה, למשל, עומד על כאחוז אחד באוכלוסייה הכללית, אך אצל מי שיש להם קרובים מדרגה ראשונה שסובלים מהמחלה הסבירות לכך שילקו בה אף הם עולה לכ-10 אחוזים. הסבירות מזנקת אף יותר אצל מי ששני הוריהם סובלים מסכיזופרניה: כ-50 אחוז, ומגיע לכ-65 אחוזים אצל תאומים זהים.

נוסף על הרקע הגנטי, יש חשיבות רבה גם להיסטוריה של החולה. חוויות טראומטיות או סביבת חיים לא נאותה מעלות את הסיכון להופעתן של הפרעות חרדה, וספציפית הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), וגם הפרעות נפשיות נוספות. ולבסוף, מאחר שמקורן של הפרעות נפשיות הוא במוחנו, סמים שמשפיעים על תפקוד המוח עשויים להשפיע על הסיכוי להופעתן ועל מהלכן.

סוגים של סמים משני תודעה:

סוגי סמים באתר משרד הבריאות האוסטרלי

שינויים בפעילות המוח

הסיבות לשימוש בסמים הן מגוונות. יש המשתמשים בהם בטיפול תרופתי בהמלצת רופא, אחרים רואים בהם אמצעי עזר לבילוי והנאה, או שהתמכרו להם ואינם מסוגלים להפסיק את צריכתם. סמים משנים את התודעה על ידי כך שהם משפיעים על מולקולות בשם מוליכים עצביים, שמשמשות להעברת מסרים בין תאי עצב במוח, או על הקולטנים שאליהם המוליכים העצביים נקשרים. עוצמת ההשפעה ואורכה תלויים בביולוגיה הייחודית של כל משתמש, בסוג הסם שנטל ובריכוז שלו.

סמים שונים ישפיעו על המוח בצורה שונה. מריחואנה והרואין, למשל, דומים במבנה המולקולרי שלהם למוליכים עצביים המיוצרים בגוף, ולכן הם מתחברים לקולטנים במוח ומפעילים מעגלים עצביים באופן מלאכותי. סמים אחרים, כמו קוקאין, משפיעים על ההפרשה של מוליכים עצביים מתאי עצב במוח, או על המנגנונים שאמורים לסלק אותם לאחר שהופרשו.

כשאנו בוחנים את ההשפעה של הסמים על מוחנו, עלינו לקחת בחשבון שלא פעם ההשפעה אינה ממוקדת לאזור אחד בלבד במוח, אלא מפוזרת באזורים רבים ושונים: למשל קליפת המוח הקדם-מצחית האחראית על תהליכי חשיבה מורכבים, או האמיגדלה המעורבת בתגובות רגשיות כמו לחץ ופחד.

גם הפרעות נפשיות אינן ממוקדות לאזור מסוים במוח ואין להן גורמים ברורים. לא פעם התרופות המשמשות לטיפול בהן הן תוצר של ניסוי וטעייה, ולא תמיד ברור מדוע הן עובדות. קיימות, למשל, כמה תיאוריות שמנסות להסביר את התסמינים הייחודיים של סכיזופרניה, והממצאים המחקריים לגביהם לא פעם סותרים. תיאוריית הדופמין מייחסת את התסמינים ההזייתיים של המחלה, כמו שמיעת קולות, להפעלת יתר של קולטני המוליך העצבי דופמין, שמושפעים גם מחלק מסמי ההזיה. תיאוריות אחרות מקשרות את תסמיני הסכיזופרניה לחוסר איזון ברמות המוליכים העצביים סרוטונין וגלוטמט במוח, וגם לכך יש ראיות מחקריות.

שיעור המשתמשים בסמים בקרב אנשים שסובלים מהפרעות נפשיות גבוה מהממוצע בכלל האוכלוסייה. לדוגמה, במחקר שעקב אחר כ-50 אלף גברים משוודיה במשך 35 שנה נמצא כי נבדקים שדיווחו על שימוש תכוף בקנביס נמצאו בסיכון גבוה פי שלושה ויותר להתפרצות של סכיזופרניה לעומת מי שלא צרכו את הסם, ובסיכון של יותר מפי שניים להתפרצות של הפרעות נפשיות אחרות.

מחקרים נוספים מראים כי שימוש רב בקנביס בגיל צעיר קשור לסבירות גבוהה מהרגיל להתפרצות של הפרעות פסיכוטיות בבגרות. גם עישון כבד של ניקוטין הוא שכיח במיוחד בקרב אנשים הסובלים מהפרעות נפשיות. ההערכה היא כי בהשוואה ל-22.5 אחוזי מעשנים בכלל האוכלוסייה בארצות הברית, שיעור המעשנים מבין הלוקים בהפרעה דו-קוטבית (מניה-דיפרסיה) עומד על כ-60 אחוז, ואצל סכיזופרנים – 90-65 אחוז. מכיוון ששימוש בסמים משפיע על פעילות המוח, ולאור הקשר הסטטיסטי המשמעותי בין צריכת סמים להתמודדות עם הפרעות נפשיות, הגיוני להניח שקיימים קשרים סיבתיים בין השניים, אבל לא קל להראות שזה אכן מה שקורה בפועל.

סמים שונים משפיעים על מוח בצורה שונה | כדורים שמחים ועצובים | צילום: TanyaJoy, Shutterstock

הביצה והתרנגולת

שיעור גבוה של מעשנים או משתמשי סמים בקרב אנשים הסובלים מהפרעות נפשיות אינו מעיד בהכרח שהחומרים האלה מעלים את הסיכון לפתח הפרעות נפשיות, אך קיימות ראיות המצביעות על קשר נסיבתי מסוים.

במחקר שנערך ב-1974 נמצא כי חולי סכיזופרניה נטו לקחת יותר סמים משאר האוכלוסייה, וכי נטילת הסמים הייתה קשורה להופעה של תסמיני המחלה בגיל צעיר יותר. במחקר נוסף, משנת 1983, נמצא כי קיים דמיון רב בין התסמינים של התקף פסיכוטי שנובע מצריכת הסם LSD לאלה של סכיזופרניה, וכי נטייה גנטית לסכיזופרניה מעלה את הסבירות לפיתוח של התקף כזה בעקבות השימוש בסם. על סמך הבחנות כאלה מקובל כיום לחשוב ששימוש בסמים יכול במקרים מסוימים לתרום להתפרצות הסכיזופרניה.

עם זאת, כשאנו מנסים להסביר את הקשר הסטטיסטי בין הפרעות נפשיות לשימוש בסמים, עלינו לזכור שיש עוד שני הסברים אפשריים לקשר כזה: ראשית, ייתכן שהפרעות נפשיות מחזקות את הנטייה של אנשים הסובלים מהן להשתמש בסמים, למשל כדי להתמודד עם המצוקה שהם חשים. ושנית, ייתכן שגורם אחר, שעשוי להיות שונה מאדם לאדם, מגביר הן את הנטייה להשתמש בסמים והן את הסכנה להתפרצות של הפרעות נפשיות – למשל הסביבה שבה האדם חי.

בחלק מהמקרים נראה שיש מן האמת בהסבר הראשון. שימוש בסמים עלול לנבוע מדחף שמניע את מי שסובלים מהפרעה נפשית לחפש דרך להקל בעזרת אמצעי חיצוני את המצוקה הפנימית שהם חשים. למשל, יש חוקרים שמייחסים את שיעור המעשנים הגבוה יחסית בקרב חולי סכיזופרניה לצורך שלהם להעלות את רמת המוליך העצבי דופמין, שהתרופות שהם מקבלים פוגעות בקליטה שלו בתאי המוח. נמצא גם כי העישון מסייע לסכיזופרנים בהקלת חלק מהתסמינים שלהם, כגון דיכוי תחושת ההנאה וקושי ביצירת קשרים חברתיים.

אצל חולי הפרעה דו-קוטבית השימוש בקוקאין רווח יחסית, ונראה שחלקם מסתייעים בסם כדי להתמודד עם תקופות הדיכאון שמלוות אותם חלק מהזמן וכדי לחוש ריגוש והתעלות בפרקי המאניה של ההפרעה. עם זאת מדובר בתועלת קצרת טווח בלבד, שכן ההשפעה החיובית היא זמנית, ובסופו של דבר השימוש בקוקאין עלול להוביל להחמרה של תסמיני ההפרעה ולהקשות על הטיפול בה.

התסמינים לא תמיד גלויים לעין. הפרעות נפשיות שוברות את נפש האדם | איור: GoodStudio, Shutterstock

גם בהפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) נראה כי תסמיני ההפרעה, שמתבטאת בין השאר בהתנהגות תזזיתית ואימפולסיבית, באים לידי ביטוי בנטייה מוגברת לצריכת סמים. נמצא כי אנשים עם בעיות קשב משמעותיות נוטים לשתות יותר אלכוהול, ומפגינים כמיהה רבה יותר לשימוש בו ורמה מוגברת של התמכרות ושל קשיי גמילה. 

אך גם ההסבר השני עשוי להיות נכון: אכן קיימים גורמים שמשפיעים גם על הסיכוי שאדם יסבול מהפרעה נפשית וגם על הסבירות שישתמש בסמים בתכיפות גבוהה. כזו היא למשל הגנטיקה של האדם. אנו יודעים כי אופי השימוש בסמים מושפע מאוד מהגנטיקה של המשתמש. גורמים כמו אופי חוויית הסם ומשך הזמן שעובר עד שהשפעתו פגה שונים מאדם לאדם ומשפיעים על דפוס צריכת הסמים של האדם  בעתיד. לדוגמה, יש גֵנים שמגבירים את תחושת התגמול בעת השימוש בקנביס, ובעקבות זאת עולה גם הסבירות לשימוש תכוף בסם וליצירת תלות בו. יש גם נטייה גנטית להתמכרות באופן כללי, שמגבירה את הנטייה להתמכר לסמים.

בדומה לכך, ראינו כבר שלחלק מההפרעות הנפשיות יש מרכיב גנטי משמעותי ושקרבה משפחתית לאדם שלקה בהפרעה נפשית מעלה בדרך כלל את הסבירות ללקות בה. מאחר ששתי התופעות מושפעות מהגנטיקה של האדם ולעיתים פועלים במנגנונים דומים, סביר להניח שקיימים גורמים גנטיים שישפיעו גם על הנטייה לצרוך סמים וגם על הנטייה לפתח הפרעה נפשית מסוימת. 

גם ההיסטוריה שלנו יכולה להשפיע הן על הנטייה שלנו ללקות בהפרעות נפשיות והן על הסיכוי שנצרוך סמים. טראומות וילדות קשה מגדילות את הסיכוי להתפרצות של הפרעות נפשיות, וגם את הנטייה לצרוך סמים. הסיכוי שאדם הסובל מהפרעת דחק פוסט-טראומטית יצרוך סמים עומד על 43-21 אחוז,לעומת 25-8 אחוז בשאר האוכלוסייה.

לא מומלץ... בדרך כלל

לשימוש מבוקר בסמים עשויים להיות גם יתרונות. הרפואה המודרנית עושה שימוש הולך ומתרחב בקנביס לשיכוך כאבים כרוניים, ל-LSD יש כנראה פוטנציאל טיפולי לתסמינים של הפרעות חרדה מסוימות ולהתמכרות לסמים אחרים, והחומר הפעיל בפטריות הזיה נחקר כטיפול חלופי לחרדה, דיכאון והתמכרות. גם בשימוש לא מבוקר, יחסי הגומלין בין צריכת סמים והפרעות נפש רחוקים מלהיות פשוטים ומובנים מאליהם. התמונה מורכבת, וכשם שסמים משפיעים על הנטייה להפרעות נפשיות, גם הפרעות נפשיות משפיעות על הנטייה להשתמש בסמים – ושניהם גם יחד מושפעים מהגנטיקה ומההיסטוריה הייחודית של כל אדם ואדם.