שלום שחר,
אלו הם שני דברים שונים לגמרי, ואשמח להרחיב עליהם כיוון שהם חלק משמעותי מההיסטוריה של הטלוויזיה והטכנולוגיה במאה העשרים.
טלויזיית Braun גרמנית מ1958
עקרון פעולת הטלויזיה הוא די פשוט (גם אם הטכנולוגיה לא כ"כ), שפופרת-קרני-קתודה, CRT (נקראה גם בעבר קינסקופ, אך אני מניח שהתכוונת למובן היותר שכיח של המושג עליו אדבר להלן), יורה אלומת אלקטרונים לעב מסך פלואורוסנטי ומאירה אותו. האלומה סורקת את התמונה במהירות כך שהתמונה מתחלפת מספר מספיק של פעמים בשנייה. כך אות וידאו הופך לתמונה על מסך הטלויזיה.
תרשים איקונוסקופ, מתוך הפטנט המקורי.
לקחו שנים לא מעטות כדי לפתח התקן שעושה את הפעולה ההפוכה, קרי הפיכת תמונה לאות חשמלי. בשנות העשים המאוחרות של המאה הקודמת פיתח ולדימיר צבורקין, מהנדס פורה ובלתי נלאה, את האיקונוסקופ (Iconoscope), שפעולתו מסובכת הרבה יותר וננסה להסביר בקצרה.
גלאי האיקונוסקופ מורכב ממשטח מוליך, המחובר למקור מתח חיובי דרך נגד עומס, ומולו שבבים של חומר פוטואמיסיבי (הניגוד לחומר הפלואורסנטי במסך), כאשר כל שבב יוצר קבל עם הלוח ומייצג אלמנט תמונה נפרד. אלומת האלקטרונים סורקת את השבבים וטוענת אותם עד שהפוטנציאל החשמלי שלהם משתווה בערך לפוטנציאל הקתודה שפולטת את האלומה, 0V, כך שנוצר מפל מתח על הקבל.
כאשר המערכת האופטית מדמה את התמונה על הגלאי, כל אלמנט תמונה פולט אלקטרונים בהתאם לכמות האור שנפלה עליו מאז הסריקה האחרונה, כך הקבל נפרק והמתח עליו יורד. כאשר האלומה סורקת כל אלמנט, הקבל נטען מחדש ונוצר זרם על נגד העומס, זרם זה מתכונתי למטען שנפרק שתלוי בכמות האור שנפלה על הקבל..
נקודה מבלבלת- גם כאשר הקבל נפרק נוצר זרם פריקה, אבל זרם זה אינו זורם רק בשעת הסריקה אלא הוא מושפע מכל התמונה בכל רגע, והשינויים של זרם זה בזמן קטנים (זהו זרם DC). האות שמעניין אותנו הוא השינוי בזמן של הזרם (AC) כשכל רגע משקף את אלמנט התמונה שנסרק כעת.
זוהי פריצת דרך משמעותית ביותר, וכל מצלמות הוידאו עד ימינו פועלות בעקרון דומה, אם כי משטח הגילוי שופר שוב ושוב לבלי היכר, וטכנולוגיית הסריקה המכנית הוחלפה בסריקה חשמלית לחלוטין.
צריך לזכור שלפני מאה שנה לא היו אמצעי אחסון דיגיטליים, ויותר מחצי מאה עברה עד שהיו אמצעי אחסון גדולים מספיק לשמירת אות וידאו דיגיטלי. הסרט המגנטי אף הוא היה צריך לעבור שינויים כבירים כדי להתאים לאות ודיאו. האות ששודר ממצלמה אלקטרונית היה צריך להיות משודר לטלויזיה בשידור חי והאות עצמו היה נשאר בעבר. האנושות אם כן היתה צריכה בנוסף לטלויזיה ולמצלמה גם אמצעי וטכנולוגיית אחסון.
הפתרון המיידי שסיפק צורך זה במשך שנים בות הוא הקינסקופ (Kinescope). זוהי מצלמת סטילס שקובעה וסונכרני לטלוויזיה וצילמה את המשודר פריים אחר פריים. לאחר מכן היה צריך לפתח ולאחסן כמות עצומה של תמונות, אך הסרט היה נשמר באיכות גבוהה ולאורך זמן.
קינסקופ במוזאון המדע באוטווה, מתוך ויקיפדיה.
אלעד יעקבי
המחלקה לחומר מעובה
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
