החנקן הוא יסוד שכיח באטמוספרת כדור הארץ (כ 78 אחוז מהאוויר שאנו נושמים); בטמפרטורת החדר הינו במצב צבירה גזי ללא צבע, טעם או ריח. זהו גז אינרטי שאינו מזיק בנשימה (כפי שצוין רוב האוויר שאנו נושמים הוא חנקן).
אך הגוף צריך חמצן כדי לקיים את פעילותו.
אם ננשום בחלל סגור רמות החמצן יפחתו עד למצב שבו נמות מחוסר חמצן וזהו החנק; כלומר הסיבה למוות היא מחסור בחמצן ולא עודף בחנקן (החנקן כאשר הוא בתרכובת עם חמצן (N2O) אינו "חונק" אלא משמש לטיפולי שיניים ומכונה בשפת העם גז צחוק). בנוסף, הרבה לפני שתהייה לחנקן איזו שהיא השפעה, דווקא כמות הפחמן הדו-חמצני  (שעלתה בגלל הנשיפות שלנו) תשפיע עלינו.

הסבר דומה תקף לשאיפת הליום שאף הוא גז אינרטי שאינו מסוכן בפני עצמו אך יכול להוביל לחנק בחוסר חמצן.

 


 

לחנקן יש לעומת זאת השפעה מסוכנת בזמן צלילה

מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים:
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

0 תגובות