נוסח השאלה המלא: האם לחץ הדם שלנו משתנה כאשר הוא נמדד ישירות לאחר / לפני ארוחה ? כיצד משפיע המזון על לחץ הדם שלנו?

לחץ הדם מתאר את הלחץ הקיים בתוך כלי הדם – או במילים אחרות את הכוח שמפעיל הדם על דפנות כלי הדם. מבחינה פיסיקלית עלייה בלחץ דם תהיה תוצאה של אחד מהתהליכים הבאים: 1. עלייה בנפח הדם – אם נפח הדם עולה, אז ניתן לדמות את מערכת כלי הדם למיכל שנדחס אליו עוד אוויר והלחץ בו עולה. 2. עלייה בהתנגדות לזרימת הדם – ניתן לדמות מצב זה לשיירה צבאית אשר נחוץ לה להגיע בדחיפות אל החזית. ההתנגדות לזרימה יכולה להיות תוצאה של חסימה נקודתית (כמו נחל שיש לחצותו) או רציפה (שניתן לדמותה כאי-התאמה של הרכבים לתנאי הדרך). בשני המקרים מי ששלח את השיירה ונמצא מאחוריה, מקבל דיווחים מהחזית ומדרבן את השיירה להתקדם. אם נחזור למערכת הדם, אותו גורם מדרבן הוא הלב, אשר במידה ויש "בעיות זרימה" מקבל אותות על חוסר חמצן ברקמות הגוף, מגביר את פעילותו ודוחס את הדם בלחץ גבוה יותר. 3. התכווצות של כלי הדם – בגוף קיימים מנגנונים המאפשרים את כיווץ כלי הדם והקטנת נפחם. אחת התוצאות הישירות של כיווץ כלי הדם היא עלייה בלחץ שבתוכם.


מימין: חתך של כלי דם. לחץ הדם מתאר את הכוח שמפעיל הדם כנגד דפנות כלי הדם. משמאל: מדידת לחץ דם.

אתאר כיצד מזונות מסוימים יכולים להשפיע על לחץ הדם באמצעות המנגנונים הנ"ל. ברצוני להדגיש שאין להשתמש במידע כעצה רפואית. מטרת המידע להסביר בלבד, ויש להיוועץ בענייני תזונה ו/או לחץ דם עם בעלי מקצוע – רופא\ה או תזונאי\ת.

כאשר אנו אוכלים אוכל עשיר במלח ריכוז המלח בדם עולה. עליית ריכוז המלח בדם גוררת מעבר של נוזלים מהחללים הבין תאיים בגוף אל נוזל הדם. כך נוצרת עלייה בנפח הדם, המתורגמת לעלייה בלחץ הדם. לגוף מנגנוני היפטרות יעילים מעודפי מלח, כך שברוב המקרים אין בעיה אמיתית באכילת מזון עשיר במלח. התגובתיות של לחץ הדם לצריכת כמויות מלח גבוהות משתנה מאדם לאדם, ויש רגישים יותר ורגישים פחות. יש לציין שצריכת מלח הינה חיונית לגופינו. לרוב, הימנעות מהמלחה מומלצת רק לאנשים אשר אובחנו כבעלי בעיה של עליית לחץ דם.

כאשר אנו אוכלים מזון עשיר בשומנים, נרשמת עלייה בסמיכות הדם. דם סמיך מתאים פחות למעבר בכלי הדם ויש עלייה בהתנגדות לזרימה. זהו המצב שהומשל לשיירה צבאית אשר רכביה אינם מותאמים לתנאי הדרך. העלייה בהתנגדות לזרימת הדם מקשה על זרימתו, ומאלצת את הלב להגביר את פעילותו ולדחוס את הדם בלחץ גבוה, על מנת לשמר את אספקת הצרכים של רקמות הגוף המרוחקות ממנו. צריכת שומנים במזון היא חיונית, אך כמו הרבה דברים חשוב לשמור על מידתיות. כמו במקרה של רגישות למזון מלוח, גם במקרה של מזון שומני, ההמלצות על הקפדה יתרה להימנעות מצריכת שומן, מיועדות לרוב לאנשים בעלי רגישות לעליית לחץ דם.

שני סוגי המזונות שתיארתי (המלוח והשמן) עשויים להשפיע על לחץ הדם באמצעות שינוי של נוזל הדם: הראשון ממליח את הדם וגורר את עליית נפחו; השני מסמיך את הדם ומעלה את ההתנגדות לזרימה.

צריכה של חומרים מעוררים, גם כן יכולה לגרור עלייה בלחץ הדם, אך במקרה זה לא דרך השפעה על נוזל הדם אלא באמצעות השריית כיווצם של כלי הדם. כיווץ כלי הדם מקטין את הנפח בו שוהה הדם וגורר עליית לחץ. חומרים מעוררים רבים אינם מוגדרים מזון, וביניהם הקוקאין וסמים נוספים. אחת הסיבות לנזק שהם גורמים היא עלייה משמעותית בלחץ הדם הגוררת נזקים בלתי הפיכים. לצד אותם סמים מעוררים קיים גם רכיב הנמצא במזון, אשר הינו גם כן חומר מעורר – הקפאין. הקפאין מצוי במשקאות אנרגיה, בקולה, בקפה, בתה ובשוקולד. קיים דיון לגבי השפעתו של הקפאין על לחץ הדם. מצד אחד, אכן הראו שבאנשים מסוימים נגרמת עלייה רגעית בלחץ הדם לאחר שתיית כוס קפה. מצד שני, לגוף מנגנוני היפטרות יעילים מקפאין. בנוסף, קיימת סברה שאנשים הצורכים קפאין באופן קבוע מפתחים עמידות להשפעותיו. יש רופאים הממליצים לאנשים בעלי לחץ דם גבוה להפחית את צריכת הקופאין שלהם, יחד עם זאת יש לזכור שלקפאין מיוחסות גם השפעות חיוביות, כנוגד חימצון.

לסיום, אדגיש שוב שמטרת התשובה היא לבאר ולהסביר, ואין לדלות ממנה המלצות תזונאיות או רפואיות, שכן אינני תזונאי או רופא.

מאת: דניאל בן-הלוי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים:
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.