רגשות כמו אושר, עצב, בהלה או וחרדה יכולים להשפיע על קצב הלב, על לחץ הדם, ובריאות מערכת הלב באופן כללי

בו!

(נבהלתם?)

 

כשהגוף שלנו מזהה סכנה, נפעלות מייד שתי מערכות המשפיעות על פעילות הלב: מערכת ההפרשה הפנימית ומערכת העצבים הסימפתטית.

מערכת העצבים האוטונומית

מערכת העצבים האוטונומית היא החלק במערכת העצבים המרכזכית האחראי לויסות פעולות הגוף שנעשות באופן לא רצוני ולא מודע, ועל כן "עצמאי" (Autonomous), כמו פעימות הלב והנשימה. היא מחולקת לשתי תת-מערכות: הסימפתטית ופרסימפתטית.

 


המערכת הסימפתטית והפרסימפתטית. | מקור: Shutterstock, Dedignua. תורגם ע"י צוות תקשורת המדע 

תפקידה של מערכת העצבים הסימפתטית הוא להכין את הגוף להתמודדות עם מצבי סכנה. היא כוללת סיבי עצב שיוצאים מחוט השדרה באזורי החזה והמותניים. כשאנחנו חשים בסכנה, סיבי העצב הללו מאיצים את קצב הלב ומעלים את לחץ הדם. בעוד הסיבים הללו פועלים באופן ישיר על האיברים השונים, המערכת האוטונומית פועלת גם באופן עקיף להתאמת הגוף למצב סכנה - באמצעות הפעלה של מערכת ההפרשה הפנימית.

ההורמונים שעוזרים לברוח 

המערכת ההפרשה הפנימי, המכונה גם המערכת האנדוקרינית, מושפעת מפעילות ההיפותלמוס - איזור במוח האחראי על ביצוע פעולות בסיסיות חיוניות להישרדות היצור החי, כמו שליטה על מנגנוני הרעב והשובע ועל טמפרטורת הגוף. במצבי דחק, ההיפותלמוס מפריש הורמון שמפעיל את בלוטת יותרת המוח - בלוטה בבסיס המוח המשפיעה על פעילותן של בלוטות נוספות, וביניהן בלוטות יותרת הכליה. אלו הן שתי בלוטות הממוקמת מעל כל כליה, המפרישות את ההורמונים אדרנלין וקורטיזול בתגובה למצבי לחץ.

לאחר שהן מקבלות הוראת הפעלה מבלוטת יותרת המוח, הקליפה של בלוטות יותרת הכליה מפרישה הורמון בשם אלדוסטרון, שמעלה את לחץ דם, והורמון בשם קורטיזול, שמדכא את מערכת החיסון ומעודד ייצור סוכר גלוקוז - כך שיהיה לגוף "דלק" להתחמק מסכנה. הגלוקוז מתקבל בעקבות פירוק מולקולות גליקוגן שנמצאות בכבד.

השפעות של דחק כרוני

לאחר שמצב הסכנה חולף יש להחזיר את הגוף למצב רגיעה - להסדיר את קצב הלב והנשימה, ולפנות משאבים לפעולות שיש להן חשיבות לטווח הארוך – למשל עיכול, מזון ורבייה. החזרה לשיגרה מבוצעת על ידי המערכת הפרסימפתטית. הגוף יחזור אמנם לפעילות שיגרתית, אבל מה קורה אם אנחנו נמצאים בלחץ לעיתים קרובות מדי?

נסיבות חיים מלחיצות גורמות לגוף להגיב באותם שינויים פיזיולוגיים שמשמשים אותו ביחס למצבי סכנה רגעיים וחולפים, אבל עלייה קבועה של קצב הלב ולחץ הדם אינה משרתת את הגוף, והנזק שלה עולה על התועלת. לחץ כרוני, כמו שאופייני באנשים הסובלים מחרדה בלתי מטופלת, לחץ עז בעבודה, ולחצים רבים נוספים עלולים לגרום ליתר לחץ דם ולהגביר את הסיכון למחלות לב. 

יתר לחץ דם מכונה גם "הרוצח השקט", כיוון שמי שסובל ממנו אינו מודע לכך בדרך כלל. אין ספק שמודעות גבוהה יותר לתופעה הזאת יכולה לסייע במניעתה או לכל הפחות לצמצם את השפעותיה –באמצעות טיפול תרופתי או טכניקות התנהגותיות שמשפיעות באופן חיובי על המדדים הפיזיולוגיים. מחלות לב וכלי דם אחראיות לשליש אחוז ממקרי התמותה בעולם, נכון לשנת 2024

לאחר שמצב הסכנה חולף יש להחזיר את הגוף למצב רגיעה - להסדיר את קצב הלב והנשימה, ולפנות משאבים לפעולות שיש להן חשיבות לטווח הארוך – למשל עיכול, מזון ורבייה. החזרה לשיגרה מבוצעת על ידי המערכת הפרסימפתטית.

16 תגובות

  • ליאת

    צמרמורות

    שלום, מאז שעשיתי טיפול שיניים אני חווה צמרמורות בגוף, בלי חום או סיבה מזה כחודש וחצי שהולכות ונחלשות.
    רציתי לדעת אם אותו אדרנלין שדיברת עליו הוא רק החומר הטבעי של הגוף או שצמרמורות יכולות להיות פירוש של חומר האדרנלין שנמצא במזרק ההרדמה של רופא השיניים והוא עשה איזו בעיה של צמרמורות בגוף לאורך כזה זמן.
    אני שואלת כי אמורה להמשיך את הטיפול ומפחדת שרמת הצמרמורות כפי שהייתה תחזור.
    תודה

  • שובל

    תשובה לבומרנג

    לדעתי, השפעות פזיולוגיות נוספות שעלולות להיות למצבי דחק הם:
    * מחלת ל"ד גבוה, כפי שהזכרת מה שיכול בטווח הארוך להגביר את הסיכוי ללקות בשבץ המורגי.
    שאלה: האם יכולים להיות נזקים ברמה של כלי הדם עצמם? הפרדות שכבות של כלי דם? חור שיווצר בכלי הדם שלא במוח? * ירידה בתפקוד הכליות? מאחר ובאופן מתמיד יש 'בלימה' של פעילות תקינה של הכליות. * השמנה? פירוק מאגרי הפחמימות בכבד שלא לצורך מביא לעלייה במשקל. * סוכרת? המערכת ההורמונלית "משתגעת" מהמצב המתמשך מה שמביא לפגיעה בלבלב מאחר ומתקשה בזיהוי מצבים אמיתיים בהם באמת התאים זקוקים לגלוקוז לשם קיום נשימה תאית. * בעיות פוריות? קראתי בעבר שנשים מתקשות להיכנס להריון בתקופות של לחץ אבל אני לא יודע מה ההשפעה הספציפית בגוף שמביאה לתוצאה הזו. אשמח להסבר מורחב מצידך :)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןעידו מגן

    תשובה לתשובתך

    שובל שלום, נראה לי שעשית שיעורי בית יסודיים :) יתר לחץ דם אכן מעלה את הסיכון לשבץ דימומי וגורם נזקים לכלי דם, אבל איני בקי עד כדי כך כדי לומר לך לאילו נזקים בדיוק הוא גורם. הוא גם גורם לאי ספיקת כליות. באשר להשמנה ולסוכרת - הקורטיזול תורם ל"תסמונת מטבולית" - אוסף של מאפיינים שכאשר פועלים יחד מעלים את הסיכוי לסוכרת. אחד המאפיינים הללו הוא הצטברות "שומן בטני" (visceral fat) שנמצא סביב האיברים הפנימיים ובבטן (בנגוד לשומן תת-עורי). קורטיזול תורם לכך בהפעילו קולטנים שנמצאים בשומן הבטני שהפעלתם גורמת להצטברות של טריגליצרידים שמעלים עוד יותר את כמות השומן הבטני. לגבי פוריות - אכן לחץ (בייחוד לחץ של הנשים להרות) מקשה על התעברות, אבל לא ברור המנגנון לכך. לא נמצא קשר בין רמת הקורטיזול ברוק לסיכויי ההתעברות, כך שייתכן שזה קשור לגורמים אחרים. מקווה שהתשובה מורחבת דיה :) עידו

  • שובל

    אשמח להרחבה ^_^

    היי עידו, האם יש אפשרות להרחבה בעניין CRF כתוצאה מיתר ל"ד, "תסמונת מטבולית", "שומן בטני"?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןעידו מגן

    בבקשה

    <p>
    קרא את הקישורים הבאים:</p>
    <p>
    <a href="http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%94%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%...תסמונת מטבולית</a></p>
    <p>
    <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4471140,00.html">שומן בטני</a></p>
    <p>
    <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/CRH">CRF</a></p>

  • שובל

    איפה הקישורים? ^_^'

    :)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןעידו מגן

    הקדמת אותי

    הייתי תוך כדי הכנסת הקישורים. תסתכל בתגובה הקודמת, עדכנתי אותה

  • שובל

    :)

    אני זריז ^^
    בעצם, באיזה נושאים אתה עוסק?
    ודבר נוסף, האם יש אפשרות ליצור פה ערך שמסביר את התשובה לשאלה שלי על קוטר העישונים בטראומה בעירוב של צריכת סמים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןעידו מגן

    תשובה

    המומחיות שלי היא נוירוביולוגיה, וכעת אני עוסק בגנטיקה אבל גם כן בהקשר למחלה עצבית (ALS). אפשר לכתוב כתבה על פגיעת ראש אבל אני לא יודע אם יש מספיק מידע על קוטר אישונים בטראומה בעירוב עם צריכת סמים. אבדוק זאת שוב

  • שובל

    ביררתי :) [בקשר לכתבה על פגיעת ראש]

    אשמח אם תעלה כתבה שלך על חבלת ראש ופגיעת ראש (מה נקרא 'חבלת ראש' ומה נקרא 'פגיעת ראש'?
    מתי קיים קושי בזיהוי אלה? (צריכת סמים, הלם שמלווה את פגיעת הראש), מה ההבדל בין דימום כתוצאה מפגיעת לבין דימום כתוצאה מ Hemoragic Stroke?
    אגב, ביררתי לגבי רוחב עישונים כאשר אדם עם פגיעת ראש וצרך סמים (2 אפשרויות):
    1. סם אשר גורם להתכווצות עישונים, יצור מצב שעין אחת המגיבה לסם ואילו השנייה שעצב הראייה בה נפגע תהיה בעלת עישון רחב כתוצאה מהפגיעה בעצב.
    2. סם אשר גורם להרחבת עישונים, יצור מצב ששתי העיניים בעלות עישונים מורחבים, גם זו המושפעת מהסם וגם הזו אשר עצב הראייה בה נפגע, מה שיקשה על הזיהוי של פגיעת הראש.
    אגב, איזה סוג סם יוצר כל אחד מרוחב העישונים הנ"ל? איזה סוג סם יוצר עיני סיכה/ חתול (מדובר באותה צורת עישון?)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןעידו מגן

    השאלה שלך תופיע באתר

    <p>
    רק לידיעתך, שוחחתי עם העורכת והיא תפרסם את השאלה שלך כדי שאוכל להתייחס אליה במאמר. אני יכול לומר לך רק להבהרה, שדימום כתוצאה מפגיעת ראש יכול לגרום ל&#39;שבץ דימומי<span style="font-family: arial, helvetica, clean, sans-serif; font-size: 12px; font-style: normal; line-height: 1.5em;">&#39;</span><span style="font-size: 12px; line-height: 1.5em;">&nbsp;(hemorrhagic stroke). שבץ הוא מצב שבו יש בעיה באספקת הדם במוח מסיבות שונות, ואחת מהן היא דליפה של כלי דם. סיבה אחרת היא חסימה של כלי דם כתוצאה מקריש, אבל ארחיב על שני אלה בכתבה</span></p>

  • שובל

    בקשר לשבץ המורגי

    לפי מה שלמדתי, שבץ המורגי ודימום מוחי או בחלל הגולגולת בכלל זה שני דברים שונים. בעצם, שבץ המורגי לא נגרם כתוצאה מטראומה.
    האם אוכל ללמוד מידע חדש בעניין? ^_^
    ותודה על הערך שיעלה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןעידו מגן

    מכל מלמדיי השכלתי

    מתברר שיש דברים שגם אני לא יודע..תודה על שהחכמת אותי. לגבי כתבה על פגיעת ראש, אבדוק עם העורך אם יש לכך מקום (סביר שכן). רעיון טוב!

  • שובל

    לד"ר מגן

    אשמח לראות כתבות שלך בנושא נוירולוגיה.
    נושא מעניין ומרתק :)
    מה ההבדל בין נוירולוגיה לנוירוביולוגיה מבחינת תוכן?
    אגב, לא חשבתי שאקבל תשובה במהירות כזו :)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןעידו מגן

    יש לי די הרבה כתבות בדוידסון

    חפש את השם שלי ותמצא די הרבה כתבות. חוץ מזה כתבתי כתבה בכתב העת לנוירולוגיה על מודלים של מחלת פרקינסון בעכברים. אם תיתן לי את האימייל שלך אוכל לשלוח לך עותק שלו ב-PDF. נוירולוגיה הוא תחום ברפואה שעוסק בריפוי מחלות של מערכת העצבים (שבץ, אלצהיימר, פרקינסון, טרשת נפוצה) בעוד שנוירוביולוגיה הוא ענף בביולוגיה שעוסק במחקר של מערכת העצבים, גם הבריאה וגם החולה. עידו

  • שובל

    לפי מה שידוע לי

    אוכל לברר גם.
    אני מכיר משהי שלומדת תואר דו חוגי של סיעוד ורפואת חירום והיא כן נתנה תשובה חד משמעית רק שאשמח לערך בנושא מאחר ומדובר בנושא מורכב ומעניין.
    אוכל לברר ולעדכן אותך.