השאלה המלאה: האם מערכת ההולכה החשמלית בלב היא מקור החשמל היחיד של הלב? האם תאי הלב היו מצליחים להשיג חשמל אלמלא המערכת הזו הייתה קיימת?
יובל שלום, ותודה על שאלתך,
הידעת? החולה הראשון שבגופו הושתל קוצב לב מלאכותי חי חיים מלאים וארוכים. הוא הלך לעולמו בשנת 2001 בגיל 86, וכך האריך ימים אפילו אחרי מותם של ממציא הקוצב המושתל ושל המנתח שהשתיל את הקוצב בגופו. אך מהי בעצם החשיבות של קביעת קצב הלב ואיך פועלת מערכת ההולכה החשמלית של הלב?
קוצב הלב המושתל הראשון | התמונה לקוחה מוויקיפדיה; נוצרה בידי פרופ' מרקו טורינה
הלב הוא משאבה שמורכבת מרקמת שריר ויש בה ארבעה חללים: שתי עליות ושני חדרים. העלייה השמאלית מקבלת דם עשיר בחמצן מהריאות, מעבירה אותו לחדר השמאלי ומשם הוא מוזרם לשאר חלקי הגוף. העלייה הימנית מקבלת דם דל בחמצן ועשיר בפחמן דו-חמצני מכל חלקי הגוף, מעבירה אותו לחדר הימני ומשם הוא מוזרם בחזרה לריאות.
מערכת ההולכה החשמלית של הלב
ככל המשאבות, גם הלב צורך אנרגיה. הוא מאובזר במערכת חשמלית שמספקת את האנרגיה הזו ומכתיבה את קצב הפעימות שלו. המערכת החשמלית הזו כוללת כמה חלקים.
הראשון הוא קשרית הגת (SA Node) – מקבץ של תאי שריר לב ייחודים שממוקמים בעלייה הימנית ויוצרים גירוי חשמלי שמשוחרר אל שאר חלקי הלב. זהו למעשה קוצב הלב הטבעי של הלב. הגירוי החשמלי נוצר באמצעות מעבר של אלקטרוליטים – חלקיקים בעלי מטען חשמלי שעוברים מהמרחב הבין-תאי אל תוך התא ויוצרים בו פוטנציאל פעולה חשמלי. הפוטנציאל הזה עובר לאחר מכן כזרם חשמלי אל שאר חלקי הלב וגורם להפעלתם.
קשרית הגת מבוקרת על ידי מערכת העצבים האוטונומית – המערכת שמווסתת פעולות שאינן בשליטתנו המודעת. שלא כמו הרמת יד או רגל, שאותן אנו מבצעים לרוב בהחלטה מודעת, איננו מסוגלים לשנות את קצב הלב סתם כך כי מתחשק לנו.
בתאי הלב ובכלי הדם העיקריים קיימים קולטנים שחשים בלחץ הדם ובכמות הפחמן הדו-חמצני שבו. כאשר כמות גדולה של דם עשיר בפחמן דו-חמצני מוחזרת מהגוף אל הלב, למשל בעת מאמץ גופני, הקולטנים האלה מורים לקשרית הגת להגביר את קצב הלב באמצעות מערכת העצבים האוטונומית.
מקשרית הגת נודד הגירוי החשמלי למטה אל הקשרית העלייתית-חדרית (AV Node). הקשרית הזו נמצאת בקצה התחתון של המחיצה שבין שתי העליות, סמוך לחדרים. משם עובר הגירוי החשמלי לאוסף של סיבים מוליכים קצרים הקרויים צרור היס. צרור היס מתפצל ימינה ושמאלה ומעביר את הגירוי לסיבי פורקינייה שעוטפים את שני החדרים. קשרית הגת גורמת להתכווצות העליות ולהזרמת הדם לחדרים, ואילו הקשרית העלייתית-חדרית גורמת לחדרים להתכווץ ולהוציא את הדם מהלב.
מערכת ההולכה החשמלית של הלב. הסרטון לקוח מ-YouTube; נוצר בידי lovexconquersx
שיבושים בהולכה החשמלית של הלב
ההולכה החשמלית בלב תלויה בתפקוד תקין של כל אחד מחלקי המערכת שצוינו לעיל ובתיאום ביניהם. היעדר גירוי חשמלי מקוצב הלב או חסימה בהולכת הגירוי תפגע בפעילות הלב. במצב תקין קשרית הגת יוצרת גירויים חשמליים בקצב של 100-60 גירויים בדקה. מחלות מסוימות גורמות שיבושים בפעילות התקינה של קוצב הלב ולכן מתבטאות בהפרעות בקצב הלב. כאשר הגירוי החשמלי נעשה בתדירות נמוכה מדי, קצב הלב מאט – תופעה שנקראת ברדיקרדיה. כאשר הגירוי החשמלי מהיר מדי יש האצה בקצב הלב, תופעה שנקראת טכיקרדיה.
לפעמים הגוף מנסה לפצות על החסר ולווסת את קצב הלב באמצעות מוקדים חלופיים.במקרה של תקלה בקשרית הגת, למשל, הקשרית העלייתית-חדרית שולחת גירויים חשמליים ומווסתת את קצב הלב. למרבה הצער, הפיצוי אינו מושלם ובמוקדם או במאוחר יהיה צורך בהתערבות חיצונית בדמות תרופות או קוצב לב.
בנוסף, ניסיונות הפיצוי האלו עלולים ליצור תופעות מסכנות חיים, כגון תופעת פרפור חדרים או פרפור עליות, שמוכרת לנו היטב מסדרות הדרמה הרפואיות "ER", "האוס" או "האנטומיה של גריי". במצב כזה, כשקוצב הלב הטבעי, הלא הוא קשרית הגת, מפסיק לתפקד, תאים אחרים בלב מנסים ליצור בעצמם גירויים חשמליים. התוצאה היא אי סדר, כאשר גירויים שונים פועלים בד בבד על הלב. חלקים שונים בלב מתכווצים ומרפים בו-זמנית וכתוצאה מכך נפגעת זרימת הדם.
בלי התערבות מיידית, המצב הזה עלול להוביל לאובדן ההכרה, לפגיעה מוחית ואף למוות. הטיפול המיידי הוא מתן שוק חשמלי באמצעות שתי אלקטרודות שמוצמדות לחזה של החולה. השוק החשמלי מפסיק את הגירויים האי-סדירים שניתנים בלב ומאפשר לקוצב הלב הראשי להתעשת ולקחת פיקוד על המצב.
מיקום אלקטרודות בעת מתן שוק חשמלי בהפרעת קצב לב | התרשים לקוח מוויקיפדיה; נוצר בידי Owain Davies
בומרנג – בחזרה אליך
הדופק הוא תנועת ההתכווצות וההרפיה של עורק שאפשר לחוש בה בעורקים הקרובים לעור ומשמש מדד לקצב הלב. בדיקת דופק מתבצעת על ידי הנחת שתי אצבעות על העורק החישורי בשורש כף היד או בעורק הצוואר (אין למדוד באמצעות האגודל) וספירת מספר הפעימות בדקה.
בדיקת דופק בשורש כף היד | התמונה לקוחה מוויקיפדיה
בדוק את הדופק שלך במצבים שונים: במנוחה, אחרי ריצה, בעת צפייה בסרט אימה, אחרי נסיעה ברכבת הרים, בשעות שונות של היום, לפני השינה, בקומך בבוקר וכדומה. האם תוכל לשער ממה נובעים השינויים בדופק? חפש באינטרנט איך מתאים הגוף את קצב פעילות הלב לאירועים השונים שאנו חווים.
בהצלחה,
ד"ר ענת לונדון
המחלקה לנוירוביולוגיה
מכון ויצמן למדע
אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי. אין לצטט חלקים מכתבה זו, אלא רק את הכתבה בשלמותה.
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
