תחושה או גילוי חמלה כלפי גורים זוהי התנהגות. כדי לענות על השאלה יש להיחשף לכמה מושגים בסוציוביולוגיה, תחום מחקר הנושק לביהוויוריזם (חקר ההתנהגות), אתולוגיה (חקר התנהגות בעלי חיים) ולפסיכולוגיה אבולוציונית. אחת הסיבות לכך שקיימים שמות רבים לתחום דומה של מחקרים היא ההבנה שחלק ניכר מהתנהגות האדם היא "חייתית" מטבעה. ככל הנראה, על מנת להימנע מהסקה מיידית מממצאים שעולים מחקר התנהגות בעלי חיים על החברה האנושית, ומשיקולים של תקינות פוליטית, התפתח חיץ בין חקר התנהגות בעלי החיים לחקר התנהגות האדם.
המכנה המשותף לתחומי החקר הללו היא ההבנה שחלק מההתנהגות אותה אנו ובעלי החיים מבצעים היא מולדת. כלומר, בדיוק כמו שנולדים עם צבע שיער מסוים, התנהגויות מסוימות אינן נרכשות אלא טבועות בנו מלידה. ניתן לכרוך התנהגויות אילו תחת המילה אינסטינקט או התנהגות אינסטינקטיבית.
רוב ההתנהגויות המולדות מבוצעות כתגובה לגירוי (המונח המקצועי הוא "גירוי סימן"). ברגע שנקלט הגירוי המתאים פעולה או סדרת פעולות מבוצעת לפי תבנית התנהגות קבועה (Fixed Action Pattern = FAP). קיימות עדויות ודוגמאות רבות לתבניות ההתנהגות הקבועה. דוגמא מעולם החיות למשל; כאשר אווזה דוגרת רואה ביצה על הקרקע – היא מגלגלת אותה לכיוונה בעזרת המקור ואז תוחבת אותה מתחת לגוף. אם נניח לאווזה דוגרת ביצה, אך מיד ניקח אותה, היא תחל בביצוע שרשרת הפעולות ולא תעצור עד שתסיים, למרות שכבר לא קיימת ביצה על הקרקע. ניתן לראות זאת בסרטון הבא:
בדוגמא של האווזה והביצה, גירוי הסימן היה מראה הביצה על הקרקע, וההתנהגות המולדת הייתה שרשרת של פעולות שמטרתן קירוב הביצה אל גוף האווזה ודחיפתה אל מתחת לגחונה.
גם במסגרת טיפול בצאצאים יש דוגמאות להתנהגויות מולדות. לדוגמא, ציפור המאכילה את גוזליה מגיבה באופן אינסטינקטיבי לפיות הגוזלים הפעורים הפונים אליה תוך כדי ציוצים רמים. תופעה זו מנוצלת על ידי הקוקיות, אשר מטילות את ביציהן בקינים של ציפורים ממינים אחרים. כאשר ביצת הקוקיה פוקעת, גוזל הקוקיה, אשר הינו גדול יחסית, מתחרה עם שאר הגוזלים על תשומת הלב של האמא המאכילה. מקורו הגדול מאפשר לו לתת גירוי סימן חזק ולהתחרות מול גוזליה האמיתיים של האם.
ציפור ממין שהינו קטנטן ביחס לקוקיה מאכילה את גוזל הקוקיה. התחרות על תשומת הלב של האם בין המקור הפעור הענק של גוזל הקוקיה לאילו של הגוזלים האמיתיים, משולה לתחרות בין שלט חוצות ענק התלוי על גורד שחקים לסטיקר המודבק על מעקה הבטיחות של הדרך המהירה (התמונה מויקיפדיה).
גם באדם, חלק מהתייחסות לתינוקות ולילדים הינה התנהגות מולדת. כלומר, קיימים בתינוקות וילדים מאפיינים המהווים "גירוי סימן" וגורמים לנו להגיב באופן אינסטינקטיבי. האינטראקציה עם התינוק גורמת לנו להיות מוצפים ברגשות חיבה, אך בנוסף חלק מהתגובה האינסטינקטיבית כולל ביצוע פעולות כלפי חוץ, אשר מזוהות על ידי הפעוט ונקלטות על ידו כמשוב חיובי. בלינק הבא ניתן לראות התנהגות אינסטינקטיבית אל מול פעוט. מדובר ברצף הבעות פנים, אשר אנו מבצעים באופן אינסטינקטיבי כאשר אנו מתקשרים עם תינוק. פעולה זו חוצה תרבויות ומבוצעת על ידי כל אדם בכל העולם, מבלי שיידרש ללמוד או לראות אדם אחר מבצע אותה קודם לכן.
האתולוג (חוקר התנהגות בע"ח) קונרד לורנס ניסה להגדיר מה במראה התינוק מהווה גירוי סימן: ראש גדול ביחס לגוף, מצח בולט וגדול ביחס לשאר הפנים, אזניים ועיניים גדולות ממוקמות מתחת לקו האמצע של הפנים, אף קטן, לחיים שמנמנים, גוף עגלגל וחיצוניות רכה וגמישה; או במילים אחרות - מראה חמוד. רשימת מכולת זו של תכונות כלליות המאפיינות את מראה התינוק (למעט התכונה האחרונה שמתייחסת לתחושת המגע בו), משפיעות עלינו באופן אינסטינקטיבי. לצד המודל הנ"ל, מחקרים מודרניים שמים דגש על חשיבותם של ריח וקול התינוק כגירויים נוספים המעוררים בנו רגשות חיבה ורצון לטפל בהם. בנוסף, קיימות עדויות שאימהות ואף אבות עוברים שינויים הורמונליים ונוירונליים במהלך הההריון והלידה, אשר מגבירים את התגובתיות שלהם לגירויי תינוקות. למרות הדגשים המודרניים החדשים, המודל של קונרד לורנס, המבוסס בעיקרו על מראה התינוק, עודנו נכון ועדכני ומחקרים עכשוויים ממשיכים להתבסס עליו ולפתח אותו.
מימין קונרד לורנס ומשמאל ניקולס טינברגן, אשר יחד עם קרל פון פריש זכו בפרס נובל בפיסיולוגיה על מחקריהם בתחום ההתנהגות (התמונות מויקיפדיה).
המנגנונים המאפשרים חיים הינם שמורים יחסית לאורך האבולוציה. כתוצאה מכך בני האדם דומים מאוד לבעלי החיים ברמת המערכות. לשם המחשה, המערכת החיסונית באדם ובבעלי חיים מאוד דומה. והי, לכל בעלי החיים יש שתי עיניים!!! באופן דומה, גם מערכות של גירויי סימן והתנהגויות אינסטינקטיביות נשמרו לאורך האבולוציה, וכך בבעלי חיים רבים יש לגורים מאפיינים חיצוניים זהים לאילו שהגדיר לורנס עבור תינוקות האדם. זהו ההסבר מדוע אנו חשים, באופן אינסטינקטיבי, חיבה לגורים של בעלי חיים מסוימים (וזו התשובה לשאלה הכתובה למעלה).
יש לשים לב, שבבעלי חיים מסוימים גם לבוגרים יש מראה בעל מאפיינים "תינוקיים". לרוב אנו מוצפים רגשות חיבה וחמלה גם כאשר אנו פוגשים פרטים בוגרים ממינים אלה. לדוגמא, דמיינו סנאי ובידקו אילו רגשות צפים בכם. זהו אינסטינקט! את האינסטינקט הזה, לוקחים בחשבון כל מיני גורמים. למשל אולפני דיסני שינו לאורך השנים את דמותו של מיקי מאוס, כך שבאופן מובלט תעורר בצופה רגשות חיבה אינסטיקטיביים. וקחו למשל את בייבי ספייס (הבלונדה מהספייס גירלס); היא דוגמא קלאסית לאיך אדם בוגר, שתווי פניו תינוקיים ("בייבי פייס"), מעורר בנו באופן אינסטינקטיבי חיבה.
מימין, איורים של מיקי מאוס בתחילת דרכו. לאורך השנים שונתה דמותו בהדרגה עד שהפך למיקי מאוס המופיע במרכז. משמאל, בטי בופ, הנחשבת לאנימציה המגלמת את עקרונות החמידות והבייבי פייס. התמונות מויקיפדיה.
לא רק בני האדם "מתבלבלים" ומגיבים באופן אינסטינקטיבי לצאצאיהם הפעוטים של מינים אחרים. התופעה מאוד נפוצה גם בבעלי החיים. בסרט הבא ניתן לראות כיצד נמרה טורפת קופה, אך לאחר שמגופת הקופה המתה צץ קופיף קטן, אשר ככל הנראה היה אחוז בבטנה או נולד במהלך הטרף, האינסטינקט האימהי של הנמרה גובר על אינסטינקט הציד והיא מטפלת בקופיף שעות רבות עד שלבסוף הוא מת כתוצאה מקור הלילה.
המרחק האבולוציוני בין הנמרה לקופיף זהה למרחקה מתינוק אדם. לא מן הנמנע ואף סביר שנמרה תגיב בהתנהגות דומה גם לתינוק אנושי.
הערה, על מנת למנוע בלבול נפוץ בין אינסטינקט לרפלקס: בתשובה תוארו אינסטינקטים - התנהגויות מולדות הטבועות במוחינו. רפלקס, היא התנהגות מולדת אשר מבוצעת ללא הוראה ישירה מהמוח: לדוגמא, כאשר אנו נוגעים בטעות במשהו חם, תאי עצב מאותתים אל עמוד השדרה, אשר ללא הוראה מהמוח מעביר איתות עצבי אל היד להירתע לאחור. מנגנון זה מכונה קשת רפלקס ויתרונו במהירות התגובה המתאפשרת בהעדר צורך של הוראה מהמוח. במקרה זה, צריבת החום היוותה גירוי אשר אתחל את ההתנהגות הרפלקסיבית.
מאת: דניאל בן הלוי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
