יותם שלום,
התשובה לשאלתך טמונה בתכונותיהם של כרומוזומי המין: ביונקים, לנקבות יש שני כרומוזומי X ואילו לזכרים יש כרומוזום X וכרומוזום Y. על כרומוזום Y מצוי מספר קטן מאוד של גנים ואילו על כרומוזום X מצויים אלפי גנים שרובם המכריע אינו קשור ישירות לקביעת המין. בעקבות כך עלול היה להיווצר מצב בלתי רצוי בו תוצרי גנים רבים יהיו בכמות כפולה מהרצוי אצל נקבות. הפתרון לכך מצוי בהשתקה של אחד מכרומוזומי המין אצל נקבות יונקים, כך שבכל תא ותא בגופן, קיים רק כרומוזום X אחד פעיל.
בתמונה העליונה נצבעו 2 כרומוזומי הX בתא. בתמונה תחתונה נראה בצביעה שונה של אותו התא רק כרומוזום X המושתק (קרי גופיף בר). תמונה באדיבות ויקיפדיה.
השתקת ה-X מתרחשת אקראית בשלב עוברי מוקדם, כך שבכל תא באופן עצמאי יושתק X אחר (בחלק התאים ה-X האבהי ובחלק האימהי) והוא יישאר כזה בכל התאים שיוצרו מתא זה לכל משך חיי היצור (יוצאי דופן מבין היונקים הם חיות הכיס אצלם תמיד מושתק ה-X האבהי).
.jpg)
צביעות שונות המאפשרות לראות את גופיף בר (מסומן בחץ). תמונה באדיבות ויקיפדיה.
גופיף בר הוא בעצם אותו כרומוזום X מושתק הנמצא רק בתאי הנקבות, ששונה במראהו משאר הכרומוזומים בכך שהוא יותר דחוס ומרוכז עקב אי פעילותו. ניתן לראותו בכל אחד מתאי הגוף מלבד בתאי הנבט שיתפתחו לתאי המין. בשלב מוקדם תאי הנבט הם עדיין דיפלואידים, כלומר בעלי סט כפול של כרומוזומים ככל יתר תאי הגוף. מאוחר יותר הם יעברו חלוקת הפחתה ויהפכו להיות ביציות הפלואידיות עם עותק יחיד לכל כרומוזום ורק באיחוד עם תא זרע יוכלו ליצור עובר שלם. בתאי הנבט העובריים עוד ניתן לראות את גופיף בר, אולם בשלב מוקדם יחסית תאים אלו מתחילים לנדוד לעבר מיקומם הסופי בגונדה.
ברגע שיגיעו שם למבנה הנקרא genital ridge, ה-X המושתק יהפוך שוב לפעיל, ככל הנראה עקב אותות שהם מקבלים מהסביבה. במיקומם זה, הם גם יתחילו את חלוקת ההפחתה (המיוזה), ייעצרו, וישלימו אותה רק עם הגעה לבגרות מינית. ניתן איפה לסכם ולומר שלמעשה אין כל גופיף בר בתא בעת חלוקת הפחתה!
מאת: ענת פלורנטין
המחלקה לגנטיקה מולקולרית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
