יש הטוענים כי רוברט הוק (Robert Hooke , 1635-1703) היה המדען הניסיוני הגדול ביותר במאה ה-17, וכי זוהרו הועם עקב עמיתו הנודע, בעל השם וההשפעה (שהטיל עליו צל) - סר אייזק ניוטון.
הוק נולד בפרשווטר (Freshwater ) אשר באי וייט (Isle Wight), ורכש את השכלתו בבית ספר ווסטמינסטר (Westminster School) שם קיים כיום מרכז מדעי הקרוי על שמו. לאחר מכן קיבל משרה באוקספורד והועסק כעוזרו של רוברט בויל (Robert Boyle).
איור של רוברט הוק (תמונה באדיבות ויקיפדיה).
ב-1662 מונה כאחראי על מערך הניסויים של החברה המלכותית (Royal Society) שהוקמה רשמית מעט קודם לכן (1660), ומאוחר יותר נבחר כמזכיר החברה.
רובנו, אם נתקלנו בשמו, הרי זה בהקשר ל"חוק הוק", אך תרומתו הייתה בתחומים רבים, בין השאר: ב-1660 הוא גילה את החוק הקרוי על שמו – "חוק הוק", המתאר את התארכותו הליניארית של קפיץ אלסטי עם הכוח המופעל עליו.
בניית המיקרוסקופ הראשון בעולם (מיקרוסקופ כמכשיר המורכב ממספר עדשות) מיוחסת לו, למרות שטענה ספציפית זו ייתכן ואינה נכונה. ההבחנה בתאים המרכיבים את החי והצומח מיוחסת לו, ואף הטבעת המונח "תא" (Cell).
המיקרוסקופ אותו בנה רוברט הוק (תמונה באדיבות ויקיפדיה).
על-פי מספר סברות לגבי חליפת מכתבים בין הוק לניוטון, היה זה הוק אשר טען כי הגרביטציה תלויה הופכית בריבוע המרחק ואינה קבועה (כך ציין גם אודותיו אדמונד הליי (Edmund Halley) - אשר השביט הידוע קרוי על שמו), וכי ניוטון תיקן את התיאוריה שלו עקב כך.
הוק הציע בספרו "מיקרוגרפיה" (1665), שהיה הספר הראשון בתחום המיקרוסקופיה בעולם, תיאוריה גלית של האור, המשווה את תנודות האור לאלו של גלים במים, ואף התעמת עם ניוטון גם בנוגע לגבי מהותו של האור.
להוק גם מיוחסת המצאת המפרק האוניברסלי וכן מנגנון התזמון של שעונים מכנים (אם כי גם לגבי טענה זו יש חולקים). בתחום אחר - הוק היה גם מודד ובנאי, וסייע לשקם את לונדון לאחר השריפה הגדולה של 1666. ברור כיום כי היה איש רב פעלים, וכי הינו אחד מאבות המדע המודרני.
לאתר המתאר חילופי מכתבים בין הוק לניוטון בנוגע להתנהלות תנועת הכוכבים: לחץ כאן
