קרחון (iceberg) הינו גוש קרח שניתק מקרחון יבשתי מסיבות שונות כמו למשל התחממות.
לכן תקופת השנה בה מספר הקרחונים רב ביותר הוא דווקא באביב/תחילת הקיץ (בדיוק התקופה בה הפליגה הטיטניק- אפריל) .
הקרחון ניתק וצף בים, אז הוא נסחף עם הזרמים השונים ויכול להגיע למרחקים ניכרים (אם כי הרבה קרחונים מצויים סביב קווי החוף).
קרחונים בגדלים שונים צפים בחלקו הצפוני של האוקיינוס האטלנטי המצוי בין אנגליה לארה"ב. הקרחון בו התנגשה הטיטניק היה חלק מ"שדה קרחונים" שניתק מחופי קנדה.


אחד מהקרחונים באזור בו טבעה הטיטניק.

הטיטניק (מקור השם ביוונית ופירושו ענק) הייתה ספינה ענקית ומפוארת (המפוארת לזמנה) שנטען עליה כי היא אינה מסוגלת לטבוע.
צחוק הגורל היה שהיא טבעה בהפלגת הביכורים שלה ב 15 באפריל 1912.
באסון נספו מעל 1500 איש. היו סיבות רבות למספר הנספים הגדול, אחת מהן הייתה שעל הטיטניק היו רק 20 סירות הצלה שהספיקו לפחות ממחצית הנוסעים (מספר זה של סירות הצלה היה מעל התקן של התקופה!).
אף אחד לא חשב לדאוג למספר סירות הצלה מספק כי נטען שהספינה היא "בלתי טביעה" ושסירות נוספות היו גורמות לצפיפות על הסיפון ובנוסף היו מכערות את הספינה.


הטיטניק

הספינה הפליגה ב 10 באפריל מנמל סאות'האמפטון שבאנגליה לכיוון ניו-יורק; מסלול מתואר במפה:

עם תחילת ההפלגה נמסרה לרב החובל התראה על הופעת קרחונים במסלול הספינה עקב מזג אוויר קר מאוד, הודעות מסוג זה היו רגילות לתקופה זו של השנה. מכיוון שהספינה נחשבה "בלתי טביעה" לא ננקטו אמצעי זהירות מיוחדים למעט הסטה של המסלול כ 18 ק"מ דרומה למסלול המקורי. המהירות לעומת זאת לא שונתה כי היה חשוב לחברת הספנות להגיע בזמן לנמל היעד.


העמוד הראשון בעיתון ניו-יורקי למחרת טביעת הטיטניק (התמונות נלקחו מויקיפדיה).

2 תגובות

  • מאיר ברק

    לצערי זה נכון

    יש אינספור תיאורים על אנשים שונים שירדו לבטן האונייה כדי ללבוש חילפה לפני שירדו מהספינה הטובעת או שהלכו לעשן על הסיפון והמתיני בסבלנות.

    העובדה היא שעד שהספינה טבעה עברו מספר שעות והיה ניתן להציל יותר אנשים.

    כמובן שמנגד- גם השתולולת ופניקה מאוד מזיקים.
    מחקרים הראו שלא מעט מהנפגעים באסונות הם נשים וילדים שנרמסים, נמחצים או נפצעים בזמן מנוסה של המון מבוהל.

  • הגר

    קראתי היכן שהוא

    שהרבה אנשים מתו שלא לצורך כי היו מנומסים ו"בריטיים" ולכן לא רצו לסירות ההצלה אלא חיכו בנימוס