שכבת האוזון (Ozone layer) היא שכבה באטמוספרה באזורים שבין 15 ל35 ק"מ מעל פני הקרקע (הריכוז הגבוהה ביותר קיים בסביבות 25 ק"מ גובה). שכבת האוזון מהווה חלק מהסטרטוספירה (stratosphere) שגובהה בין 10 ל50 ק"מ מעל פני הקרקע.
כיום מאמינים ששכבת האוזון נוצרה לאחר שהחלו להתפתח יצורים חיים (בעיקר צמחים ואצות) על פני כדור הארץ שפלטו חמצן לאטמוספרה. האוזון נוצר במרומי האטמוספרה עקב פגיעת קרניים על סגולות (שמקורן מהשמש) במולקולות חמצן. כתוצאה מהפגיעה החמצן (O2) מתפרק לשני אטומי חמצן בודדים המתקשרים כל אחד עם מולקולת חמצן ליצירת האוזון (O3).
מולקולת האוזון. התמונה לקוחה מויקיפדיה.
החשיבות באוזון היא יכולתו לבלוע את חלק הארי מהקרינה העל-סגולה הפוגעת בכדור הארץ ומקורה בשמש, כאשר פוטון אור באורך גל על-סגול פוגע במולקולת אוזון הפוטון נבלע והמולקולה מתפרקת. קרינה זו מסוכנת מאוד לרקמות חיות ולכן שכבת האוזון חיונית לרוב צורות החיים הקיימות כיום על פני כדור הארץ.
בסוף המאה ה 20 התגלה חור גדול בשכבת האוזון בעיקר מעל אנטרקטיקה אך הגלתה גם הידלדלות של השכבה באזורים אחרים. הסברה הרווחת (והמוכחת לדעת רוב המומחים) היא שהחור הוא מעשה ידי אדם.
מודל ממוחשב של החור באוזון מעל אנטרטיקה. התמונה לקוחה מויקיפדיה.
על פי חוקרים התומכים בטענה זו- התעשייה המרובה ופליטת מזהמים שונים פגעה והרסה שכבה זו. המזהמים העיקריים מעשי ידי אדם הפוגעים באוזון הם תרכובות CFC (פריאונים) שהינם גזים אינרטיים ולא רעילים ולכן השתמשו בהם רבות בתרסיסים וכן במערכות קירור.
הבעיה הגדולה במולקולות אלו הוא זמן פעולתן הארוך- עשרות שנים וכן שכל מולקולת CFC תהרוס מולקולות אוזון רבות לפני שהיא תתפרק בעצמה.
בעקבות מסע ציבורי נרחב המגובה במדענים נוצרו תקנות המגבילות את השימוש בתרכובות מסוכנות כאלו.
מדענים אחרים טוענים לעומתם כי לא רק באדם האשם. הם מעלים את הטענה (הנכונה) כי יש גורמים נוספים הפוגעים באוזון ושאינם בשליטת האדם וכהוכחה הם מביאים תצפיות וסימולציות המראות שהידלדלות בשכבת האוזון כבר התרחשה בעבר עקב עלייה בפעילות השמש (וכתוצאה מכך עלייה בקינה העל-סגולה שהגיעה לכדור הארץ) וסיבות נוספות.
דוגמא אחת לחילוקי הדעות בנושא החור באוזון ניתן לראות בכתבה המציגה מחקר יפני הטוען שבעקבות הירידה בפליטת המזהמים מעשה ידי האדם, החור באוזון כמעט יעלם עד לשנת 2050.
הדמיה משנת 2000 של ריכוז האוזון בשכבת האוזון באזורים שונים על פני כדור הארץ. התמונה לקוחה מויקיפדיה.
מאת: ד"ר מאיר ברק
מחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
