הטלסקופ שבו אנו משתמשים בכדי להגיע כמה שיותר עמוק אל תוך היקום הינו טלסקופ החלל האבל. טלסקופ האבל מותקן בתוך לוויין שסובב את הארץ במסלול נמוך בגובה של כ-589 ק"מ. לטלסקופ האבל, שנמצא מחוץ לאטמוספירת כדור הארץ, יש יתרונות בולטים על פני טלסקופים שנמצאים על פני כדור הארץ. האבל מספק חדות תמונה גבוהה, ובכלל זה התמונות מתקבלות ללא הפרעות ועיוותים שיוצרת האטמוספירה. מה גם שלהאבל יש יכולת צילום באור על סגול ותת-אדום שאינה אפשרית בתצפית מהקרקע בשל סינונם של קרינות אלו על ידי האטמוספירה.
טלסקופ האבל יכול להתבונן למרחק של כמה מיליארד שנות אור. כידוע, שנת אור היא המרחק שאור נע במשך שנה. המרחק הרחוק ביותר אליו הגיע טלסקופ האבל נקרא HUDF= Hubble ultra distance field זהו התחום העמוק ביותר שהאבל הצליח "לראות". התמונה שהתקבלה מאזור רחוק זה' מראה כ 10,000 גלקסיות והינה למעשה מעין 'דוגמית גאולוגית' של היקום. על מנת לבנות את התמונה הזו, טלסקופ האבל צילם כ 800 תמונות ב 400 הקפות.
הגלקסיות הרחוקות באזור ה HUDF נראות איך שהן נראו לפני 13 מיליארד שנים, כאשר היקום היה רק 5% מגילו כיום. תצפיות אלו מגיעות לזמן ביקום הצעיר שבו כוכבים החלו לזהור.
מרחק הגלקסיות באזור ה HUDF משתנה: הגלקסיות הקרובות, גדולות, בהירות ומוגדרות היטב הן במרחק של מיליארד שנות אור מאיתנו.
הגלקסיות הרחוקות ביותר, הקטנות ביותר ו"האדומות ביותר", כ 100 במספר, הינן במרחק של 13 מיליארד שנות אור מאיתנו שכאמור, נמצאות במרחק הרחוק ביותר אליו הצלחנו להגיע.
מאת: חיים ברק
המחלקה לפיזיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
