תרופות המחקות את ההורמון הטבעי GLP-1 נועדו במקור לטיפול בסוכרת – והתגלו כמדכאות תיאבון ומעוררות תחושת שובע

הרפואה המערבית מתקדמת בעשורים האחרונים בקצב מסחרר, והביאה לשיפור משמעותי במשך החיים ובאיכות החיים. זאת בין היתר באמצעות חיסונים חדשניים, תרופות מתקדמות לסרטן, ידע גנטי שמאפשר לאבחן מחלות לפני שהן מתפרצות, פרוצדורות ניתוחיות זעירות ועוד. ולמרות כל אלה, למחלה אחת טרם נמצאו תרופה או פתרונות מתאימים: השמנת-יתר, הפוגעת בבריאותם של מאות מיליוני אנשים בעולם. 

העולם שמן

העולם סובל מהשמנת-יתר: כ-39 אחוזים מאוכלוסיית העולם הבוגרת וכ-20 אחוזים מאוכלוסיית העולם הצעירה (מתחת לגיל 18) הם בעלי עודף משקל. השמנה איננה רק מאפיין קוסמטי-חיצוני, אלא היא מוגדרת כמחלה והוכח כי היא גורמת נזק בריאותי מצטבר ולעיתים בלתי הפיך, כמעט לכל אחת ממערכות הגוף. הפתרון למחלת ההשמנה נשמע לכאורה פשוט: ירידה במשקל, או ביתר דיוק, ירידה באחוז השומן בגוף. אך האם הדבר באמת כל כך קל ליישום? מחקרים מראים כי דיאטות לירידה במשקל מכל הסוגים נכשלות בכ-80 אחוזים מהמקרים, כלומר האדם שעשה דיאטה יעלה שוב בתוך שנה את כל המשקל שהשיל, ולעיתים אף יותר. לאור הכישלון בשמירה על משקל תקין והעלייה הבלתי פוסקת בהשמנת-יתר ברחבי העולם, פותחו ניתוחים בריאטריים כמו ניתוח מעקף קיבה ("קיצור קיבה") ומגוון תרופות שנועדו להילחם במגפת ההשמנה בדרכים פולשניות יותר מהדיאטה הקונבנציונלית. אחת התרופות הידועות והפופולריות בקטגוריית הירידה במשקל היא "אגוניסט GLP-1". כיצד היא פועלת ומדוע זכתה לפופולריות כזו?


ל-GLP-1 יש תפקידים שונים, אך בעיקר ניכרת חשיבותו בתהליך העיכול. מבנה ההורמון החלבוני GLP-1 | איור: Shutterstock, ibreakstock

GLP-1: יצירה של תחושת שובע

התרופה המדוברת מחקה את פעולתו של חומר הקיים בגופנו באופן טבעי: הורמון בשם פפטיד דמוי-גלוקגון-1 (1-Glucagon-like peptide), או GLP-1 בקיצור. זהו הורמון חלבוני המיוצר בתאי רירית המעי שלנו, מופרש מהם בזמן האכילה ועושה את דרכו בזרם הדם לאיברי מטרה כמו הכבד, הלבלב, הקיבה והמוח. ל-GLP-1 יש תפקידים שונים בגוף האדם, אך בעיקר ניכרת חשיבותו בתהליך העיכול ובשמירה על חילוף חומרים תקין. אחד מתפקידיו החשובים הוא ויסות רמות הסוכר בדם. לאחר שאכלנו, וסוכר נכנס אל הדם ממערכת העיכול, על הסוכר להיכנס מזרם הדם לתוך התאים – דבר ההכרחי להישרדות התאים ולתפקודם התקין. GLP-1 משתתף במשימה חשובה זו: הוא נודד בזרם הדם, מגיע אל הלבלב וגורם לתאים הנקראים תאי בטא, האחראים על ייצור האינסולין, להגביר את הפרשת האינסולין לדם. האינסולין הוא הורמון חלבוני אחר, המעודד את כניסת הסוכר מהדם לתוך תאי הגוף דרך תעלות ייעודיות. לאחר שנכנס לתאים, הסוכר משמש אותם להפקת אנרגיה למגוון מטרות חשובות. אם כן, ירידה בכמות ה-GLP-1 תגרום להפחתה בכמות האינסולין המופרש לדם, וכתוצאה מכך התאים לא יקבלו את כמות הסוכר הדרושה לפעילותם; חשוב לא פחות, הסוכר שלא נכנס לתאים יצטבר בדם ועלול לתרום להתפתחות מחלת הסוכרת. GLP-1 ממלא אם כן תפקיד חשוב בוויסות כניסת הסוכר לתאים בגוף, בהספקת האנרגיה הנחוצה לתאים ובמניעת מחלות מטבוליות.

נוסף על כך, ל-GLP-1 יש תפקיד חשוב בוויסות תחושת הרעב. ראשית, ההורמון גורם למזון הנכנס לקיבה להתעכב בתוכה זמן ממושך מהרגיל בטרם ימשיך לנוע בצינור העיכול, יגיע אל המעי וחומרי המזון שבו ייספגו ויגיעו לדם. לפיכך בנוכחות הורמון זה הקיבה נשארת מלאה במשך זמן רב יותר, מאותתת לחלק במוח הנקרא היפותלמוס שאין צורך בעוד אוכל וכך מקנה לנו תחושת שובע. שנית, ל-GLP-1 יש עוד השפעה על הלבלב. נוסף על ההשפעה שתיארנו קודם, הוא גם מעכב את תאי אלפא בלבלב, האחראים על ייצור והפרשה של ההורמון גלוקגון. גלוקגון אחראי להתריע על מצב של רעב בגוף, כלומר חוסר בסוכר בדם. במצב כזה הוא גורם לפירוק מאגרי אנרגיה ולשחרור של סוכר לדם. לכן דיכוי של הפרשתו תורם גם הוא לתחושת שובע ממושכת.


ל-GLP-1 יש תפקיד חשוב בוויסות תחושת הרעב. אילוסטרציה של ההורמון והשפעותיו השונות על הלבלב, הקיבה והמוח | Shutterstock, Designua

מסוכרת להרזיה

אם כן, בזכות השפעותיו הרבות של הורמון זה על המטבוליזם של גוף האדם, זוהה GLP-1 על ידי חוקרים כבסיס אפשרי לתרופה למחלות מטבוליות, ומכאן נסללה הדרך ליצירת ההורמון בצורה מלאכותית ולשימוש בו כתרופה. השימוש הראשון ב-GLP-1 כתרופה נעשה ב-2005: ההורמון שימש, וממשיך לשמש עד היום, לאיזון רמות הסוכר בדם של חולי סוכרת מסוג 2, על ידי הגברת ההפרשה של אינסולין מהלבלב. ככל שהשימוש בתרופה למטרה זו התרחב, הצטברו עדויות של מטופלים שהשימוש בה גורם לתופעת לוואי מעניינת: הפחתת התיאבון וירידה במשקל. דיווחים אלה עוררו עניין רב בקרב חוקרים וחברות תרופות. ואכן, מחקרים רבים הראו כי תרופות המבוססות על ההורמון יעילות בהפחתת התיאבון ובהורדה במשקל, בכ-5 עד 10 אחוזים ממשקל הגוף מעבר להפחתה שהושגה באמצעות פעילות גופנית ושינויים בתזונה. בעקבות זאת, תרופת GLP-1 הראשונה המיועדת להרזיה אושרה לשימוש בארצות הברית בשנת 2014. כיום תרופות אלו נמצאות בשימוש גם בישראל, אם בהזרקה ואם כטבלייה או כקפסולה, נמכרות במרשם רופא בלבד ומאושרות לבני 12 ומעלה בעלי מדד מסת גוף (BMI) גבוה, כלומר בעלי השמנת-יתר עם סיכון בריאותי. 


האם הן יצליחו במקום בו דיאטות נכשלות? מזרק עם תרופה מסוג אגוניסט GLP-1 מונח על צלחת | shutterstock, Douglas Cliff

שימוש בטוח

כמעט שני עשורים חלפו מאז תחילת השימוש בהורמון זה כתרופה, ועד כה לא התגלו תופעות לוואי משמעותיות ברוב אוכלוסיית המטופלים. מרבית תופעות הלוואי שנמצאו, ובהן בחילות, הקאות וקושי בעיכול, הן מתונות וחולפות בתוך כמה ימים או שבועות. עם זאת, עדיין אין תמימות דעים לגבי קיומן של תופעות לוואי חמורות, ובמיוחד גידולים סרטניים. תאי בטא ואלפא בלבלב אינם התאים היחידים ש-GLP-1 משפיע עליהם: גם תאים מסוימים בבלוטת התריס מגיבים אליו, ולכן התעורר חשד כי תרופות המבוססות על ההורמון מגדילות את הסיכון לגידולים שם. עם זאת, השפעה זו התגלתה עד היום בעיקר בתאי מכרסמים הגדלים בתרבית, וכנראה לא בקרב בני אדם. במהלך השנים בוצעו מחקרים רבים שבדקו אם שימוש בתרופות אלה מגביר את הסיכון לדלקת או לסרטן של בלוטת התריס או הלבלב, אך עד היום לא הושגו ממצאים מובהקים והדעות עודן חלוקות. דרושים אפוא מחקרים נוספים כדי לקבוע אם לתרופות מבוססות GLP-1 אכן יש תופעות לוואי כאלה. במועד כתיבת הדברים האלה, השימוש בתרופות מבוססות GLP-1 נחשב בטוח לרוב האוכלוסייה, והתועלת של התרופה בהפחתת משקל ובאיזון סוכרת עולה על נזק אפשרי כלשהו שטרם הוכח. עם זאת, מטופלים עם מחלה או רקע משפחתי של גידולי בלוטת התריס או הלבלב אינם מורשים להשתמש בתרופות אלה, מחשש להחמרה של המחלה או להגברת הסיכון הקיים.

למרות יעילותן הרבה בתהליך ההרזיה, תרופות המבוססות על GLP-1 אינן תרופות קסם. הן דורשות מעקב על ידי צוות רפואי ועמידה בתפריט תזונה ופעילות גופנית מותאמים. משך הטיפול תלוי ביעילות התרופה בעבור המטופל המסוים, ובשאלה אם אפשר להשתמש בה לאורך זמן, במידה ונצפית התקדמות בתהליך ההרזיה. ישנן גם קבוצות מטופלים שאינן יכולות להשתמש בתרופות אלה, כמו חולים הסובלים מבעיות לב או בעיות עיכול חמורות, נשים בהיריון וכאמור, מטופלים בעלי רקע של גידולים בלבלב ובבלוטת התריס. 

בעקבות הצלחתן הרבה של תרופות הGLP-1, והפרסום הרב שלהן ברשתות החברתיות, יותר ויותר אנשים הרוצים לרדת במשקל אך אינם עומדים בקריטריונים לקבלת מרשם בצורה חוקית פונים ל"שוק האפור" של התרופות, שחלקן אף אינן התרופות המקוריות. תופעה מדאיגה זו גרמה לארגון הFDA לשגר אזהרת שימוש בתרופות חיקוי אלה בטענה שהמשתמשים בהן במקרה הפחות גרוע לא מקבלים את הרכיבים המקוריים שמכילה התרופה המקורית והן אינן אפקטיביות מספיק, ובמקרה החמור יותר הם מסכנים את בריאותם בחומרים שלא עברו פיקוח ועלולים להיות רעילים, וכל זאת ללא מעקב רפואי הנדרש בנטילת תרופות מסוג זה.

 

0 תגובות