אחת החידות הבלתי פתורות ברפואה היא מדוע מערכת החיסון תוקפת לפעמים תאי גוף בריאים. מחקר חדש חושף עוד נדבך במנגנון המורכב הזה

כשגורם זר, כמו חיידק או נגיף, נכנס לגופנו, מערכת החיסון תזהה אותו בדרך כלל במהירות ותפעל לחסל אותו. אבל במצבים מסוימים "באג" במערכת גורם לתאי החיסון לחשוב שחלקים של הגוף עצמו הם גופים זרים שיש להשמיד. מצב כזה נקרא מחלת חיסון עצמי, או מחלה אוטואימונית.

בזכות תגליות שהצטברו בעשורים האחרונים, אנו מבינים כיום קצת יותר טוב איך ולמה מתרחשים הכשלים הללו. אבל נותרו עוד הרבה סודות שנותרו סמויים מעינינו, כך שכל תגלית חדשה לוקחת אותנו צעד נוסף קדימה.

בחזית הלחימה של מערכת החיסון יש שתי יחידות  בולטות: תאי T ו תאי B. תאי T הם חיל הרגלים שנמצא בחזית – כשהם מזהים פולשים הם הורגים אותם במקום. תאי B, לעומת זאת, משמשים בין השאר חיל מודיעין שמספק לחיילי הרגלים מידע על האויב. תפקידם הוא לייצר נוגדנים - חלבונים מיוחדים  שמזהים את המטרה ומכוונים אליה תאים אחרים של מערכת החיסון.

אולם במחלת חיסון עצמי נוצרים תאי T ו-B שפועלים לחסל תאים בריאים של הגוף. תאי T תוקפים ומחסלים תאי גוף תמימים על סמך מודיעין שגוי של תאי B, שמזהים בטעות תאים עצמיים כאויב.

צוות מדענים בינלאומי שכלל חוקרים מארצות הברית, צרפת, דנמרק וערב הסעודית ניסה להבין כיצד מתפתחים תאי B אוטו-אימוניים, ואיך ייצור הנוגדנים העצמיים מתפשט בגוף. במאמר בכתב העת Cell השתמשו החוקרים בעכברי מודל שמדמים את המחלה האוטו-אימונית זאבת (לופוס). אצל חולי זאבת תאי B מייצרים נוגדנים עצמיים שיודעים לזהות חלבונים הנמצאים בגרעין התא כמו גם פיסות  DNA. מאחר שלכל תאי הגוף יש DNA, מערכת החיסון תוקפת רקמות רבות בגוף, כך שמדובר במחלה רב-מערכתית.

החוקרים יצרו בהנדסה גנטית עכבר שמחצית מתאי ה-B שלו הם אוטו-אימוניים והמחצית השנייה תקינה. כך יכלו לבדוק אם התאים האוטו-אימוניים משפיעים לרעה על התאים התקינים וגורמים להם לייצר נוגדנים עצמיים.

תחרות ותגובת שרשרת

כשתא B מזהה גוף זר הוא נודד לבלוטות הלימפה, שם הוא יכול להתחלק ולייצר נוגדנים. כדי לעקוב אחרי התנהגותם של תאי ה-B התקינים סימנו אותם החוקרים בחלבון סימון פלואורסצנטי צהוב ועקבו אחר התנהגותם הזמן אמת בתוך בלוטות הלימפה, בעזרת מיקרוסקופ מיוחד. התברר שתאי B אוטו-אימוניים גורמים לתאי B רגילים לייצר בעצמם נוגדנים עצמיים. כשהסתכלו על בלוטות הלימפה של העכבר הבחינו החוקרים שהן מלאות בתאים נורמליים שסומנו כאמור בצהוב. אבל כשבדקו איזה סוג של נוגדנים התאים הללו מייצרים התברר שמדובר בנוגדנים עצמיים.

בנוסף גילו החוקרים שברגע שתאי ה-B התקינים הפכו את עורם לא היה עוד צורך בתאים האוטו-אימוניים המקוריים. נוצרה תגובה חיסונית מתמשכת ועצמאית ותגובת השרשרת שהיא יצרה הביאה לייצור של מגוון נוגדנים עצמיים נגד כמה וכמה מטרות – כמו תאונת רכבת בלתי ניתנת לעצירה. קיומם של תאי B הסוררים הללו מסביר איך גופנו מתחיל לייצר נוגדנים נגד רקמות שלא אמורות להיכלל ברשימת החיסול של מערכת החיסון.

תגלית חשובה נוספת במחקר קשורה לתחרות פנימית שמתקיימת בתוך בלוטות הלימפה. ככלל בגוף, תאי B שונים מתחרים זה בזה בתוך בלוטת הלימפה, כדי שבסוף המנצח יהיה זה שמייצר את הנוגדן הכי טוב והכי ספציפי. כדי לראות אם תאי ה-B הסוררים מתחרים בצורה שונה מתאים רגילים סימנו החוקרים את התאים בכחול, אדום וירוק. אם גם כאן יש בסוף רק מנצח אחד, בלוטת הלימפה תתמלא בתאים בצבע אחד בלבד. ואכן, המיקרוסקופ גילה שבמשך הזמן תאי B מצבע אחד השתלטו על בלוטת הלימפה. התאים הללו גייסו תאי B נוספים, שהתחילו לייצר גם הם נוגדנים עצמיים מזיקים.

"הממצאים הללו מפתיעים", אומר מייקל קרול (Carroll) מצוות החוקרים. "מתברר לא רק שתאי B אוטו-אימוניים מתחרים ביניהם בתוך בלוטות הלימפה על ייצור נוגדנים עצמיים, אלא שהתגובה החיסונית העצמית מתרחבת כדי לתקוף רקמות אחרות בגוף. כך המחלה מתפשטת כמו אש בשדה קוצים.

7 תגובות

  • אסף

    אין כזה דבר מחלה אוטואימונית

    איך ביום בהיר אחד הגוף החל לתקוף את עצמו אני לא מבין?
    אתם מתעסקים במחקרים על עכברים ולא מסבירים איך זה יכול להתקיים.
    מה גרם לגוף לתקוף את עצמו? והאמת שאין תשובה כי זה לא מה שקורה,
    וכל המחקרים שיש בנושא הזה לא מאששים את זה. אתם סתם הורסים לאנשים את החיים.

  • ירדן

    אם זה קיים בגוף, התקלה הזו,

    אם זה קיים בגוף, התקלה הזו, היא יכולה להתפרץ עקב טראומה.

  • דידי

    אז מה כן קורה?

  • דניאל ספיר

    אתה ממש טועה

    לצערי התגלתה לי דלקת אוטו-אימונית בלבלב, כאשר שלא איבחנו אותה כמו שצריך חשבו בהתחלה שזה סרטן, רצו לעשות לי כימו-תרפיה וניתוח וויפל (ניתוח מסוכן מאוד) ורק לאחר בדיקות מקיפות הבינו שזה פשוט דלקת אוטו-אימונית. ואני רק בן 33 כן... אז אסף - אל נא תפקפק ברפואה בבקשה. ותודה למכון דוידסון על ההסברים הנפלאים.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל גרופר

    תשובה

    להגיד דבר כמו ״אין דבר כזה כמו מחלות אוטואמוניות״ זה פשוט לא נכון, ויכולים להעיד על כך מליוני אנשים בעולם שסובלים משלל מחלות אוטואימוניות קשות שצריכים להתמודד איתן יום יום. זה נכון שיש הרבה דברים שאנחנו עדיין לא מבינים לעומק, הן ברמת המנגנונים התאיים או הסביבתיים שגורמים למחלות כאלו להתפתח. אבל, הודות למחקרים רבים יש גם הרבה מידע על הנושא ופותחו לא מעט טיפולים ותרופות. חלק מהמחלות מתפתחות בגלל פגמים גנטיים מולדים, ויש כאלו שמתפתחות בעקבות גורמים סביבתיים. כל מחקר שהוביל לפיתוח תרופה שמורשת לשימוש בבני אדם נבדקה קודם כל בחיות מעבדה, שכן הדמיון הגנטי והפיזיולוגי בהרבה מקרים מאוד מאוד דומה למה שקורה בבני אדם. אתה לא יכול לתאר לעצמך כמה תגליות שהתגלו בעכברים/צמחים/ חיידקים שינו את הידע שלנו על מה שמתרחש בבני אדם שלא לומר עזרו לפתח תרופות שמצילות מליוני אנשים היום. אנחנו במכון דוידסון עושים כל מאמץ כדי להנגיש את המידע המדעי שמתפרסם בעולם לציבור הרחב, כדי שכל אחד ואחת יוכלו לעקוב אחרי תגליות חדשות ומרגשות.

  • דפנה

    האם אפשר ללמד את מערכת החיסון "לשכוח"?

    אני יודעת שניתן ללמד את מערכת החיסון לזכור (למשל, באמצעות חיסונים), אבל האם ניתן ללמד אותה לשכוח, ובכך לטפל מן השורש בבעיות אוטואימוניות שונות?
    או לכל הפחות, האם אי אפשר להטעות או לבלבל את מערכת החיסון (לדוגמא, לשתול טפילים שונים בגוף, שלא מסכנים אותו ממש, אבל יעסיקו את תאי הB), כדי שתעסוק בחיסול ה"אוייב זר" שחדר למערכת, ובשל העיסוק באיום החדש, תרגיע את התקיפה העצמית המזיקה, במחלות כמו דלקת מפרקים שגרונית או לופוס?
    האם נעשו ניסויים שכאלה והשיגו הטבה במחלות אלו?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל גרופר

    תשובה

    היי דפנה,
    הרעיון שהצעת הוא מרתק מאוד! ובאמת בשנים האחרונות יש יותר ויותר התעניינות ומחקרים בנושא.
    חוקרים מנסים לבחון כיצד הם יכולים להשתמש בטפילים שונים דוגמת תולעי מעיים (או בחלבונים שהן מייצרות) כדי להפחית תגובות דלקת בגוף ובכך להקל/למנוע מחלות אוטואימוניות כדוגמת מחלת מעי דלקתית, אסטמה, דלקת מפרקים שגרונית ועוד.
    חשוב לציין שיש גם חוקרים שהם סקפטיים לגבי הגישה הזאת..
    תוכלי לקרוא עוד על הנושא פה:
    https://www.popsci.com/can-intestinal-worms-treat-autoimmune-disease https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5682104/ https://www.nytimes.com/2016/06/19/magazine/the-parasite-underground.html