"מוזיקה, ללב היא חודרת" –
ולמוח?

אנשים רבים מאזינים למוזיקה בזמן שהם עושים דברים אחרים, מקריאה ועד שטיפת כלים. יש אנשים שמקפידים במיוחד שמוזיקה תתנגן בחדר בזמן שהם עובדים, או בזמן למידה למבחן: הם טוענים שהיא עוזרת להם להתרכז. האם המדע תומך בטענתם? והאם סוג מסוים של מוזיקה משפיע עלינו יותר מסוג אחר?

בשנת 1993, חוקרים מאוניברסיטת אירווין שבקליפורניה רצו לבחון את ההשפעה של האזנה למוזיקה על ביצועים קוגניטיביים, כלומר, על כישורי חשיבה, זיכרון, למידה, קשב ועיבוד מידע. הם ערכו ניסוי, שבו סטודנטים בקולג' הקשיבו במשך עשר דקות לסונטה 448 לפסנתר מאת מוצרט. קבוצה אחרת של סטודנטים האזינה להנחיות התכווננות למצב של רוגע ושלווה, וקבוצה שלישית התבקשה לשבת בחדר שקט. לאחר מכן, כל הסטודנטים קיבלו מטלה שבוחנת יכולות התאמה וראייה מרחבית, ונלקחה מתוך מבחני האינטליגנציה (IQ) הנפוצים של סטנפורד-בינה. 

הסטודנטים שהאזינו למוצרט השיגו ציונים גבוהים יותר במטלה בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות. אבל אולי הם היו מלכתחילה מוכשרים יותר? גם כאשר החליפו בין הקבוצות, הקבוצה שזה עתה האזינה למוצרט השיגה ציונים גבוהים יותר מהקבוצות האחרות. החוקרים המופתעים קראו לתופעה "אפקט מוצרט" – שיפור בביצוע מטלה מרחבית לאחר האזנה ליצירה של מוצרט. על בסיס האפקט הזה החלו כמה עסקים משגשגים, כמו אותן קלטות "בייבי מוצרט" שלטענת יוצריהן יהפכו את הילדים לחכמים יותר. אם קוראים את המחקר עצמו ברור שאין בו כל תמיכה לטענות הללו: השיפור בביצוע המטלות היה זמני בלבד, ולא שינה את היכולות של הסטודנטים לאורך זמן. 

האם האזנה למוזיקה באמת יכולה לעזור לנו להתרכז? אישה קוראת בספריה ומקשיבה למוזיקה באוזניות | Shutterstock, dotshock

עדויות סותרות

מאז ניסו מחקרים רבים לשחזר את אפקט מוצרט; חלקם הצליחו וחלקם לא מצאו דבר. סקירה של מחקרים שנעשו עד שנת 2010 וכללו עשרות ניסויים, שבהם לקחו חלק למעלה מ-3,000 משתתפים לאורך השנים, העלתה כי אפקט מוצרט קיים, אך גודלו קטן. במילים אחרות, השפעת המוזיקה לא גדולה, והקשר הסטטיסטי בין ההאזנה למוזיקה לבין השיפור בביצועים הוא קשר חלש. 

עם זאת, חשוב לציין שלא כל המחקרים דרשו מהנבדקים את אותן יכולות: לעיתים היו אלה, למשל, מטלות שבודקות ראייה מרחבית, ואחרות בחנו קשב ומהירות תגובה. ייתכן שזו סיבה נוספת לשוני בתוצאות. מחקר מ-2022, לדוגמה, הראה שהאזנה למוזיקה של מוצרט שיפרה את ביצועי הנבדקים במטלת "סטרופ", שבוחנת קשב וזמן תגובה במצב מבלבל. עם זאת, אי אפשר להסיק מכך שהאזנה למוזיקה תשפיע באותה צורה על מיומנויות שפתיות, על יכולות זיכרון או על התמצאות במרחב. 

גורם נוסף שסייע להשתרשות האמונה ב"אפקט מוצרט" הוא הטיית פרסום – חוקרים נוטים יותר לפרסם מחקרים שנמצא בהם אפקט מאשר מחקרים שלא העלו דבר. ייתכן שיש יותר עדויות לכך שאפקט מוצרט אינו קיים, אך הן לא זכו לפרסום. סקירה עדכנית של שמונה מחקרים שבוצעו באופן עצמאי במרכזי מחקר שונים במדינות שונות בעולם, העלתה כי להאזנה למוצרט אין כל השפעה על ביצועים במטלות קוגניטיביות.

האזנה למוזיקה דורשת קשב. איך זה מסתדר עם ההוא מהמשרד שעובד עם אוזניות? בחורה עובדת מול מחשב ומאזינה למוזיקה | Shutterstock, Look Studio

ללא מילים

אבל רגע, האם זה דווקא מוצרט? האם ליצירות של מוצרט, נועה קירל והביטלס תהיה השפעה זהה? ומה בנוגע למוזיקת רקע, בזמן ביצוע המשימה עצמה? האזנה למוזיקה דורשת מהמוח שלנו להיות קשוב, ולכן קל להניח שהיא עלולה דווקא לפגוע בביצועים. איך זה מסתדר עם ההוא מהמשרד שעובד עם אוזניות?

ובכן, התשובה היא – תלוי באיזו משימה. במחקר מ-2010 נבחנו המשתתפים בשלושה מבחנים שונים: מבחן כישורי שפה, מבחן מתמטי ומבחן תרשים. כל אחד מהמבחנים נעשה בשלושה תנאים: בזמן האזנה לשירים פופולריים עם מילים (למשל Umbrella של ריהאנה), בזמן האזנה למוזיקה אינסטרומנטלית (כֵּלִית, שמנגנים כלי נגינה) ללא מילים, ובשקט. במשימה השפתית הנבדקים השיגו את הציונים הגבוהים ביותר בשקט מוחלט, ומכאן שהאזנה למוזיקה, אפילו ללא מילים, הצריכה מהנבדקים תשומת לב ופגעה בהישגיהם. קיימות לא מעט ראיות לכך שמוזיקה עם מילים פוגעת בביצועים במטלות כמו קריאה, ומעט ראיות, יחסית, לכך שמוזיקה קלאסית או אינסטרומנטלית מסייעת לקריאה.

ניתוח של עשרות מחקרים בחן את ההשפעה של מוזיקת רקע על ביצועים במגוון תחומים. נמצא שבמרבית המחקרים מוזיקת רקע פגעה בביצועים במטלות זיכרון. מנגד, נבדקים שהאזינו למוזיקה לפני פעילות גופנית או במהלכה נהנו יותר מהאימון, חשו פחות עייפים וצריכת החמצן שלהם עלתה.

האם גם ההיכרות המוקדמת שלנו עם המוזיקה משפיעה? מתברר שכן. מחקר מ-2016 מצא כי למוזיקה מוכרת יש השפעה חיובית על מטלת זיכרון מילולי בהשוואה למוזיקה לא מוכרת, אולם לא נמצאה השפעה של מידת ההיכרות עם המוזיקה על ביצועי הנבדקים במטלות זיכרון ספרוֹת ובמטלות מתמטיות. במחקר שבחן את השפעת קצב המוזיקה על פעילות גופנית נמצא שהקצב אכן השפיע על ביצועי הנבדקים: אלה מהם שהאזינו למוזיקה קצבית וחזקה יותר, הפעילו יותר כוח ואימצו יותר את השרירים.

לסיכום, התמונה מורכבת וקשורה לסוג המשימה וגם לסוג המוזיקה. אם המשימה שעומדת לפניכם לא קשה מדי, מוזיקה עשויה לתרום לביצוע, למוטיבציה ולקצב – בדומה להשפעה שלה בזמן פעילות גופנית. למשימות קשות יותר, שמצריכות יותר ריכוז ותשומת לב, ייתכן שכדאי לבחור במוזיקה ללא מילים או דווקא לוותר עליה, או לפחות להקשיב לה לפני המשימה ולא בזמן שאתם מבצעים אותה. אולם בסופו של דבר, אין כלל אחד שמתאים לכולם: לכל אחד ואחת מאיתנו יש מוח, יכולות והעדפות משל עצמו.