השמנת-היתר העולמית קשורה לשתי בעיות גלובליות אחרות – תת-תזונה ושינויי אקלים. על הכוונת של ההמלצות לפעולה: חברות המזון והאנרגיה הגדולות
בין הגורמים העיקריים שמסכנים את בריאות האדם ברחבי העולם, שמור מקום מכובד להשמנת-יתר, לתת-תזונה ולשינויי האקלים. מחקר חדש מראה כי שלושת הגורמים האלו קשורים זה לזה בצורה הדוקה, ומדגיש את הצורך לטפל בהם באופן משולב.
במחקר החדש, שממצאיו פורסמו בכתב העת The Lancet, לקחו חלק כ-40 חוקרים מחמש מדינות, שעבודתם נמשכה שלוש שנים. מטרתו המקורית של הצוות הבינלאומי הייתה לחקור את מגפת השמנת-היתר העולמית ולהציע מדיניות לפתרונה. במהלך העבודה הבין הצוות, כי חוסר היכולת של מדינות רבות להילחם בהשמנת-היתר נובע מכמה גורמים חשובים. אחד הגורמים האלה הוא היעדר מנהיגות המבינה את חומרת הבעיה ומסוגלת ליישם מדיניות בצורה יעילה; סיבה זו משותפת גם לבעיות גלובליות אחרות, כגון שינוי האקלים. צוות החוקרים הגיע אפוא למסקנה, כי כדי לטפל במגפת השמנת-היתר בצורה מקיפה יש לבחון אותה בהקשר רחב יותר של תופעות עולמיות, הכוללות גם את תת-התזונה ושינוי האקלים.
ברמה ההיסטורית, ניתן לראות מגמות משותפות בכל אחד מהתחומים הללו, בהן ירידה ברמות תת-התזונה, עלייה בשיעורי השמנת-היתר ושינויי האקלים. לצד המגמות ההיסטוריות קיימים קשרים הדוקים בין תופעות אלו, כגון תת-תזונה המובילה להתפתחות גופנית לקויה וגוררת סיכון להשמנת-יתר בהמשך החיים. השמנת-היתר קשורה גם לפיתוח כלכלי, אשר מביא עימו מערכות תחבורה ומזון מפותחות יותר, התורמות מאוד להתחממות העולמית. אחת ההשפעות הצפויות המרכזיות של שינויי האקלים היא ירידה בביטחון התזונתי העולמי, שעלולה לגרום לתת-תזונה.
סינרגיה של מגפות
מתוך הכרה בקשר בין תת-התזונה, השמנת-היתר ושינויי האקלים, פיתחו החוקרים הסתכלות מערכתית על מכלול התופעות. את המערכת הכוללת כינו "סינדמיה" (syndemy), סינרגיה של מגפות. החוקרים בחנו את המנגנונים המרכזיים המניעים את המגמות העולמיות בסינדמיה. בעיקרם, מנגנונים אלו משלבים אינטראקציות בין השווקים והממשל בכל מדינה, אשר באות לידי ביטוי בהשפעות אקולוגיות על מערכות המזון והסביבה הטבעית, ובעקבות זאת –על בריאות האדם.
כדי להילחם בסינדמיה העולמית של תת-התזונה, השמנת-היתר ושינוי האקלים, גיבש צוות החוקרים כמה המלצות כלליות. ראשית, החוקרים מציעים לאמץ את ההסתכלות המערכתית על השמנת-היתר, תת-התזונה ושינוי האקלים, ולבחון אותם כמכלול אחד. ברמה המעשית, החוקרים ממליצים על חיזוקם של ארגוני גג עולמיים כגון הבנק העולמי וארגון הסחר העולמי, ולהיעזר בהם כמנופי לחץ להחלת מדיניות ברמת המדינות השונות. כצעד משלים, החוקרים ממליצים לממן ולחזק ארגוני חברה אזרחית כדי שאלו ילחצו לשינוי במדיניות בכל מדינה. נוסף על כל אלו, החוקרים מדגישים את ההשפעה השלילית של חברות מסחריות גדולות בתחומי האנרגיה והמזון על יישום מדיניות, ומייעצים להסיט תקצוב מחברות אלו לעבר אנרגיה וחקלאות בנות-קיימא. ולבסוף, החוקרים מציעים לבסס מנגנונים אשר יפקחו על הממשלות ועל המגזר הפרטי, ויחייבו אותם לתת דין וחשבון על יישום התחייבויותיהם.
המחקר החדש מציג קו נוקשה כנגד תעשיית המזון והאנרגיה, וכבר הספיק לעורר התנגדות מצד תעשיית המזון. התנגדות זו מדגישה, אולי, ביתר שאת את המסר המרכזי של המחקר.
