למחלות מסוימות אפשר להתחסן פעם בכמה שנים, או אפילו פעם אחת לכל החיים. מדוע המצב שונה בחיסון שפעת?

עונת השפעת כבר כאן וכמו בכל שנה, רק הפעם באיחור, קוראים לנו להתחסן נגד המחלה. שפעת אינה צינון פשוט, אלא מחלה נגיפית קשה ומסוכנת שגורמת למותם של מאות אלפי אנשים בשנה ברחבי העולם ולאשפוזם של רבים אחרים. בממוצע, אחד מכל אלף חולים ימות מהמחלה, כשלרוב יהיה זה אדם מקבוצות הסיכון – ילדים עד גיל 5, קשישים, נשים בהיריון ומדוכאי מערכת החיסון. עם זאת, בכל שנה מתים מהמחלה גם אנשים צעירים ובריאים באופן כללי.

מאחר שחיסון הוא רפואה מונעת יעילה ובטוחה ביותר, ברור שממליצים לנו להתחסן נגד מחלה מסוכנת כזו, כדי להגן עלינו ועל יקירינו. אבל למה ממליצים לנו על החיסון הזה שוב ושוב, מדי שנה? הרי חיסונים אחרים מקנים הגנה לזמן ארוך – פעמים רבות לכל החיים, כמו החיסונים נגד פוליו ונגד חצבת – אחרי מנה אחת או כמה מנות. למה החיסון נגד שפעת מיוחד?

כמו במקרים רבים בחיים, התשובה נעוצה באבולוציה. נגיפי השפעת (influenza) משתנים במהירות גדולה בהרבה מנגיפים אחרים שאנו מחסנים נגדם. כאשר אנו מתחסנים נגד גורם מחלה כלשהו, אנו מלמדים את מערכת החיסון לזהות את גורם המחלה, כך שהיא תוכל להילחם בו ולעצור אותו לפני שיפגע בנו. חיסונים רבים מכילים רק חלקים מגורם המחלה, שאינם יכולים לגרום למחלה בעצמם.

מערכת החיסון פוגשת את החלקים האלה ובתוך כשבועיים מייצרת נגדם חלבונים מיוחדים הקרויים נוגדנים. בזכות החיסון, אם מערכת החיסון תפגוש אי פעם את גורם המחלה בשלמותו, הנוגדנים יזהו את החלקים הספציפיים שנגדם הם מכוונים ויביאו לחיסולו. במקרה של חיסון השפעת, החלקים שבחיסון הם חלבונים מהמעטפת של הנגיף.

בכל פעם שהנגיף מתרבה בתאי הגוף, נוצרות בו מוטציות אקראיות העשויות לשנות את החלבונים האלו. כמעט מדי שנה החלבונים האלו משתנים במידה כזו שמערכת החיסון אינה מזהה אותם עוד. תהליך זה נקרא "סחיפה אנטיגנית". לנגיפים אלה יש יתרון אבולוציוני על פני נגיפים שמערכת החיסון שלנו כבר למדה לזהות, ולכן הם אלו שמצליחים להתרבות, להתפשט בעולם ולגרום לשפעת של השנה הבאה. זוהי הסיבה לכך שהחיסון הישן מאבד מיעילותו, וההגנה שהוא מקנה למחוסנים נחלשת.

יתרה מזו: לעתים אחד הזנים של נגיפי השפעת עובר שינוי נרחב ומהיר, הגורם להופעתם הפתאומית של נגיפים חדשים. זהו מאורע נדיר, הנקרא "היסט אנטיגני", ויכול להתרחש כשנגיפי שפעת שונים מדביקים בו-זמנית את אותו תא בגוף. החומר הגנטי של הנגיפים מתערבב ויוצר נגיף בן כלאיים חדש. כך נוצר נגיף השפעת הספרדית, שקטלה עשרות מיליוני אנשים בשנים 1919-1918, וכן נגיף שפעת החזירים של 2009 – שמקורו בערבוב של נגיפי שפעת עופות, שפעת חזירים ושפעת של בני אדם – שקטלה מאות אלפי אנשים, במיוחד באזורים שלא הייתה בהם גישה לחיסונים ולטיפול רפואי תומך.

כדי לנסות להגן על האוכלוסייה מפני נגיפי שפעת חדשים, ארגון הבריאות העולמי וארגוני בריאות מקומיים מנטרים את זני השפעת הנפוצים בעולם. פעמיים בשנה ארגון הבריאות העולמי מפרסם את המלצותיו להרכב חיסון השפעת. פעם – לרוב בפברואר – לתושבי חצי הכדור הצפוני, שבו נמצאת ישראל, ופעם – לרוב בספטמבר – לתושבי חצי הכדור הדרומי. ההמלצות לכל חצי כדור נעשות על פי זני הנגיף שהיו נפוצים בחורף שקדם להמלצה בחצי הכדור האחר, והן מתפרסמות בין שישה לשמונה חודשים לפני תחילת החורף, כדי לאפשר לחברות התרופות לייצר את החיסונים בזמן. מאחר שהרכב החיסון מבוסס על תחזיות, ייתכן שזנים חדשים יופיעו לאחר שהחיסונים כבר יוצרו. עם זאת, אפילו בשנים שבהן התחזית אינה קולעת בדיוק להרכב הזנים של אותו חורף, החיסון מספק הגנה חלקית, ומי שנדבק בשפעת למרות החיסון מפתח לרוב מחלה קלה בלבד.

החיסון נגד שפעת כולל שלושה או ארבעה זני נגיפים, ובישראל זמינים השנה רק תרכיבי חיסון נגד ארבעה זנים. השנה פרסום ההמלצה הסופית לחצי הכדור הצפוני נדחה בחודש, כדי לאפשר לארגון הבריאות לעקוב אחר השינוי בתפוצה של אחד מזני הנגיף שהיה מיועד להיכלל בחיסון, והדבר תרם לעיכוב שנוצר החורף באספקת החיסונים. בסופו של דבר החיסון השנה כולל שני זנים חדשים ושניים שנותרו בלי שינוי מהשנה שעברה. כאשר אנו מקבלים מדי שנה חיסון נגד שפעת, זו אינה מנה נוספת של חיסון ישן, אלא חיסון חדש שיגן עלינו מזני השפעת החדשים.

הכתבה פורסמה במקור ב-29 בספטמבר 2016 ועודכנה עם פרטים חדשים

2 תגובות

  • צח

    מה מבדיל בין נגיף השפעת לנגיפים אחרים?

    מה מיוחד בנגיף השפעת, שמאפשר לו לעבור מוטציות בתדירות גבוהה ולהוביל לכך שמערכת החיסון לא תזהה אותו? מדוע אנחנו לא רואים תהליך דומה שמתרחש בנגיפים אחרים, כמו הפוליו והחצבת שהזכרת בכתבה?
    תודה!

  • אנונימי

    מעניין וחשוב

    תודה