סיומו של שעון הקיץ מעלה את השאלה מהם היתרונות והחסרונות של השיטה הזאת. האם שעון הקיץ אכן חוסך חשמל? מה קורה בכבישים? ומה ההשפעות על הבריאות?

הלילה יסתיים שעון הקיץ בישראל ונזיז את השעון שעה אחת אחורה. האם שעת השינה שהרווחנו שווה את החושך שיתחיל לרדת מוקדם יותר? ומה בכלל ההיגיון בטקס המשונה הזה של הזזת המחוגים פעמיים בשנה?
בשנת 1784 כתב בנג'מין פרנקלין, שהיה אז שגריר ארצות הברית בצרפת, מכתב לעיתון The Journal of Paris, והציע בו לצרפתים הצעת ייעול: במקום לקום מאוחר ולהישאר ערים בלילה, כדאי לקום עם הזריחה וללכת לישון מוקדם. בצורה כזאת, חישב, יוכלו הצרפתים לחסוך בכל שנה כ-29 מיליון ק"ג של שעווה לייצור נרות. זה בדיוק ההיגיון מאחורי הזזת השעון גם בימינו: התאמת שעות הערנות של האזרחים לשעות זריחת השמש, כדי לחסוך אנרגיה שמתבזבזת על תאורה. בקיץ יש יותר שעות אור ביממה, לכן כדאי לקום מוקדם יותר כדי לא לבזבז זמן אור יקר בשינה. כבונוס גם מקבלים מרוויחים כך שעת אור נוספת בערב.

בישראל, בשל מקומה הגיאוגרפי, השמש זורחת בשיא הקיץ כשעתיים מוקדם יותר מאשר בשיא החורף, כך שאם לא היינו מזיזים את השעון השמש היא הייתה זורחת ביוני בסביבות 4:30 בבוקר. אדם שמשכים מדי יום בשעה 6, לדוגמה, היה מאבד לפיכך שעה וחצי של אור. הזזת השעון בקיץ גורמת לכך שבמקום זאת השמש זורחת בסביבות 5:30. אך אם היינו מאמצים את שעון הקיץ הזה גם בחורף, השמש הייתה זורחת בתחילת ינואר בערך בשעה 7:30 – וכך המשכימים היו מתעוררים כשעוד חשוך בחוץ.

בנג'מין פרנקלין, ציור של ג'וזף סיפרד דופלסיס. מתוך פרוייקט האמנות והתרבות של גוגל, זכויות: National Portrait Gallery, Smithsonian Institution; gift of the Morris and Gwendolyn Cafritz Foundation
בנג'מין פרנקלין, ציור של ג'וזף סיפרד דופלסיס. מתוך פרוייקט האמנות והתרבות של גוגל, זכויות: National Portrait Gallery, Smithsonian Institution; gift of the Morris and Gwendolyn Cafritz Foundation

 

חיסכון תלוי גיאוגרפיה

שעון הקיץ אומץ לראשונה בגרמניה ובבריטניה בזמן מלחמת העולם הראשונה, תקופה שבה כל חיסכון כלכלי למשק היה קריטי. אבל האם בימינו החיסכון באנרגיה שאנו מוציאים על תאורה מצדיק את כל הבלגן?

סקירת מחקרים קודמים (מטה-אנליזה) משנת 2018 העריכה את החיסכון שמתקבל בעקבות המעבר לשעון קיץ בכ-0.34 אחוז מסך האנרגיה החשמלית הנצרכת בשנה. זה אולי נשמע מעט, אבל זה בערך החיסכון שהושג בעקבות כניסתן לשוק של נורות חסכוניות, למשל. המחקר מעלה כי מידת החיסכון מושפעת מאוד מקו הרוחב ומהאקלים השורר בכל מדינה. בעוד מדינות באמריקה הצפונית ובאירופה עשויות לחסוך אנרגיה בזכות החלת שעון הקיץ, במדינות קרובות יותר לקו המשווה אותו מהלך עלול אפילו להעלות את צריכת האנרגיה שלהם.

סיבה אפשרית להבדל הזה היא שבמקומות שבהם מונהג שעון קיץ, אנשים חוזרים מהעבודה בשעות מוארות וחמות יותר, ולכן מפעילים יותר את המזגן בבתיהם. הפעולה הזאת עלולה לקזז את החיסכון שמושג בהוצאת אנרגיה על תאורה מלאכותית, ואפילו לעקוף אותו לגמרי. ואם מתייחסים לא רק לאנרגיה חשמלית, אלא גם לדלק, המחיר של שעון הקיץ מטפס עוד יותר, מאחר שכשאנשים נמצאים בבית שעה נוספת בשעות האור, הם נוטים לנסוע יותר ולצרוך יותר דלק.

מחיר בריאותי

מחקרים אחרים מאירים את ההשלכות של הזזת השעון על בריאות הציבור. בצד החיובי, שעות אור רבות מעודדות פעילות גופנית ועוזרות לייצור ויטמין D בגוף. מצד שני, יותר ויותר מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על השלכות בריאותיות שליליות שנלוות להחלפת השעון פעמיים בשנה.

השעון הביולוגי – מנגנון פנימי בגופנו הפועל במחזורים של כ-24 שעות – מווסת את זמני הערות והשינה שלנו ועוד שלל תפקודים ביולוגיים חשובים אחרים. השעון הזה מסונכרן בעיקר על-ידי מחזור האור והחושך היומי, ולא מושפע כמעט משעונים חיצוניים מלאכותיים. לכן, כשאנו עוברים משעון קיץ לשעון חורף ולהיפך נוצר חוסר הלימה בין השעון הפנימי לשעון החיצוני, תופעה שמכונה גם "ג'ט לג חברתי".

חוסר ההלימה בין השעונים מתבטא בעייפות, שפוגעת בתפקוד ואף מעלה את הסיכון ללקות בהתקף לב. יתרה מכך, מחקרים מראים כי ג'ט לג חברתי עלול להוביל להפרעות שינה ולירידה בתוחלת החיים. אלה הן כמה מהסיבות העיקריות לכך שכמה איגודים מחקריים, ובהם האגודה האירופאת למחזורים ביולוגיים (EBRS) והאגודה האמריקאית לרפואת שינה, ממליצים בשנים האחרונות לבטל את ההפרדה בין שעון חורף לשעון קיץ ולהנהיג שעון אחיד לאורך כל השנה.

חקיקה ברוח זו מצויה בשלבים מתקדמים במוסדות האיחוד האירופי. היא קובעת שנוהג החלפת השעון יופסק, וכל מדינה באיחוד תהיה רשאית להחליט באיזה שעון הוא רוצה להישאר באופן קבוע: שעון חורף או שעון קיץ. רוסיה, שאינה חלק מהאיחוד, ביטלה כבר בשנת 2011 את שעון החורף לטובת "קיץ נצח, אך לא לזמן רב. שלוש שנים לאחר מכן בשנת 2014 החליף אותו הנשיא ולדימיר פוטין, הפעם לשעון חורף קבוע, בעקבות חוסר שביעות רצון ציבורית. אזרחים שנדרשים להשכים קום התלוננו שקשה להם להתעורר מדי יום בחושך. עוד טענו המתנגדים כי שעון הקיץ הקבוע גרם לעלייה במספר תאונות הדרכים בשעות הבוקר האפלוליות.

אז מה עדיף, שעון קיץ כל השנה? רק בקיץ? ואולי בכלל לא? נראה שהתשובה תלויה גם במאפיינים אישיים, כגון סדר היום, מקצוע ושעות הפעילות הנוחות לכל אחד ואחת, אך גם במאפיינים גיאופוליטיים. למשל עבור מדינות השוכנות סמוך לקו המשווה או לקטבים, אין כל תועלת במעבר משעון לשעון, ואילו במדינות ענק החולשות על קווי אורך ורוחב רבים יש גם שיקולים מנהלתיים ובירוקרטיים שצריך לקחת בחשבון בקביעת אזורי הזמן בתוך המדינה. לנו, על כל פנים, נותר רק לזכור להזיז את מחוגי כל השעונים שלנו ולהתרגל מחדש לחיות שעה אחת אחורה.