זאת לא הדקירה, אלא תהליך של דלקת שבמהלכו הגוף לומד לזהות את הגורם הזר ולפתח תגובה חיסונית מהירה נגדו
לפעמים אחרי זריקת חיסון אנו חשים כאבים במקום הזריקה, בדרך כלל בזרוע. זה עשוי להיראות מוזר קצת, כי הזריקה עצמה לא כאבה בכלל, וחור הדקירה כבר כמעט נעלם. אז למה אנחנו חווים לפעמים כאב עמום בזרוע או בכתף דווקא זמן מה אחרי הזריקה?
חיסונים מכניסים לגוף חלבונים שנלקחו מהחיידק או מהנגיף שנגדם אנחנו רוצים להתחסן. כשתאי מערכת החיסון נתקלים בחלבונים הזרים הללו הם פועלים לחסל אותם, ותוך כדי כך מתחילים תהליך של יצירת זיכרון חיסוני בגוף.
יצירת הזיכרון החיסוני מתאפשרת תודות לכך שמערכת החיסון מייצרת נוגדנים, שהם חלבונים מיוחדים שיודעים לזהות באופן ספציפי את הפולש שהחדרנו לגוף. ברגע שנוגדן נקשר לגורם הזר, הוא מתריע לתאים אחרים על קיומו של פולש, ולפעמים אפילו מנטרל בעצמו את החלבון הזר על ידי עטיפתו.
תאי מערכת החיסון מגיבים לחיסון ביצירת דלקת. במהלך הדלקת חלק מתאי החיסון מפרישים חלבונים קטנים בשם ציטוקינים, שתפקידם להזעיק למקום עוד תאים שיילחמו בפולשים, וכך להגביר את הדלקת. בנוסף, ציטוקינים מסוימים מפעילים גם תאי עצב שאחראים על תחושת הכאב במוח. לכן אחת מתופעות הלוואי של תגובת דלקת היא כאב – וזהו בדיוק הכאב שאנחנו חשים בזרוע יום אחרי החיסון.
אבל לא כולם חווים תחושת כאב אחרי קבלת זריקת חיסון, רק לאחד מכל חמישה אנשים יש תגובה מקומית של דלקת, והשיעור שונה בסוגים שונים של חיסונים. לא שארבעת האנשים האחרים לא נהיים חסינים – הדלקת שהם חווים פשוט לא מגיעה עד לרמה כואבת.
אז הכאב שאנחנו חשים זמן מה לאחר קבלת החיסון מעיד למעשה על תהליך חיובי שמתרחש בגופנו – התעוררות של מערכת החיסון. החיסון בעצם מכין את התגובה החיסונית שלנו לפלישות עתידיות של החיידק או הנגיף ומספק לנו מידע מודיעיני מקדים. בפעם הבאה שניתקל בפולש הזר שנגדו התחסנו, הגוף שלנו כבר ילמד לזהות את הסכנה שבו ולכן יהיה מוכן טוב יותר להשיב מלחמה.
