לשתות אלכוהול על בטן ריקה

אלכוהול, או בשמו המדעי אתנול, הוא הסם הנפוץ ביותר בעולם. השפעותיו על הגוף רחבות היקף ונוגעות כמעט לכל איבר ולכל מערכת. אף שיש רופאים וחוקרים שטוענים שצריכה מתונה של אלכוהול יכולה אפילו להועיל לגוף, ואחרים ששוללים זאת בתוקף, אין מחלוקת על כך שצריכה ממושכת וכבדה של אלכוהול פוגעת בבריאותנו.

האלכוהול הוא מולקולה קטנה שיכולה לחדור בקלות כל מחסום ביולוגי בגוף, להיכנס לתאי הגוף ולהשפיע על תהליכים ביולוגיים ברמה המולקולרית. בניגוד למזונות אחרים, האלכוהול אינו דורש פירוק או עיכול ונכנס ישירות למחזור הדם. כ-20 אחוזים מהאלכוהול שאנו שותים עובר ישירות דרך דופן הבטן אל מחזור הדם ומגיע למוח תוך דקות ספורות. 80 האחוזים הנותרים מגיעים למחזור הדם דרך המעי.

השפעה על כלי הדם

כשאנחנו שותים אלכוהול אחרי שאכלנו, האוכל שבקיבה מתחרה עם האלכוהול על הספיגה לדם. כששותים אותו על בטן ריקה, לעומת זאת, רמתו בדם עולה הרבה יותר מהר ולרמות גבוהות יותר, בהיעדר תחרות.

מחקר שנערך בשוודיה בדק את ריכוז האלכוהול בדמם של נבדקים אם שתו אותו מיד אחרי ארוחת הבוקר או על בטן ריקה. הממצאים העלו שאצל הנבדקים שלא אכלו לפני כן רמת האלכוהול בדמם הייתה גבוהה ב-30 אחוז לעומת האוכלים, אף שצרכו כמות זהה של משקה אלכוהולי. 

בנוסף, הרבה פעמים כשאנו שותים אלכוהול אנו מרגישים חמימות בבטן, הודות לכך שהאלכוהול מרחיב כלי דם ומביא לשחרור של חום מהגוף. תחושת החמימות הזאת מסוכנת, כיוון שאף על פי שאנו מרגישים שחם לנו, בפועל אנחנו מאבדים חום. בנוסף התרחבות כלי הדם יכולה להביא להאטה זמנית בדופק ובלחץ הדם. כששותים על בטן ריקה כלי הדם מתרחבים מהר יותר מאשר כשיש קלוריות זמינות בקיבה שיכולות להאט את תהליך הספיגה שלו.

השפעות נוספות לטווח הקצר יכולות להיות השתנה מרובה ואפילו התייבשות. האלכוהול מעכב ההפרשה של הורמון נוגד השתנה שנקרא ADH שמונע ממים לצאת מהכליות לשלפוחית השתן. כיוון שכך, כשאנו שתויים יוצאים מהגוף יותר מים, ומים נוספים אובדים באידוי דרך כלי הדם המורחבים. התוצאה הסופית עלולה להיות התייבשות.

פירוק האלכוהול בכבד

רוב האלכוהול שאנו שותים נספג בקיבה ובמעיים ועושה דרכו דרך הדם אל האיבר העיקרי שמפרק אותו בגוף – הכבד (חלק קטן מהאלכוהול יופרש החוצה ללא שינוי דרך מערכת הנשימה, הזיעה והרוק). כשהאלכוהול יגיע לכבד הוא יפורק ראשון, לפני חומרים אחרים, כיוון שהגוף מזהה אותו כרעל שיש לסלקו במהירות.

תאי הכבד מפרקים את האלכוהול לתוצר ביניים רעיל בשם אצטאלדהיד (CH₃CHO), שמפורק במהירות לתצורה פחות רעילה בשם אצטט (-CH₃COO). הכבד יכול לפרק יחידת משקה אחת לשעה (יחידת משקה מחושבת לפי ריכוז האלכוהול במשקה, ולכן נפחה שונה בין סוגי משקאות שונים) לכן שתייה על בטן ריקה תעמיס על יכולתו לפרק את האלכוהול. הצטברות של האצטאלדהיד הרעיל מסוכנת לתאי הגוף, שכן הוא ידוע בהיותו קרצינוגן, כלומר חומר מסרטן.

במהלך תהליך פירוק מולקולות האתנול לאצטאלדהיד נוצרים גם רדיקלים חופשיים, שעלולים גם הם לפגוע ב-DNA, לגרום מוטציות, ובטווח הרחוק אפילו סרטן. תהליך פירוק האלכוהול יכול להוביל בין השאר גם להאצה בייצור שומן בכבד מצד אחד ובמקביל לעיכוב פירוקו. המצב הזה מוביל להצטברות של שומן בכבד וליצירת כבד שומני. הצטברות ממושכת של שומן בכבד עלולה לגרום לדלקת בכבד ואפילו לצילוקו.

אחד מתוצאות הלוואי העקיפות של פירוק האלכוהול בכבד הוא עיכוב בפירוק הגלוקוז. כתוצאה מכך רמת הגלוקוז בדם עולה ויכולה להוביל לעודף גלוקוז בדם ואפילו לסוכרת סוג 2. בנוסף מחקרים הראו שאלכוהול גם מעכב ישירות את הפרשת האינסולין מתאי הלבלב.

השפעות האלכוהול על הקיבה והמעי

את תאי הקיבה והמעי מצפה שכבה רירית שתפקידה לחצוץ בינם לבין אוכלוסיית החיידקים שחיה בגופנו. האלכוהול עלול לפרק את הרקמה הרירית, בעיקר כשאין בקיבה אוכל שיחצוץ בין האלכוהול לרקמה. כך עלול לקרות שחיידקים שבדרך כלל אינם מזיקים לנו, ינצלו את המצב לחדור למחזור הדם שלנו. מצבים כאלה עלולים לגרום לדלקות ואפילו לאלח דם (ספסיס).

כדי לזהות נוכחות של אורחים בלתי רצויים בגופנו, מערכת החיסון שלנו יודעת לזהות דפוסים זרים שאופייניים לחיידקים. עליה בכמות החיידקים בדם בעקבות פגיעה ברירית הקיבה או המעי יכולה להוביל לתגובה חיסונית מערכתית, וכשהדפוסים הזרים הללו מגיעים לתאי הכבד הם מעודדים שם תגובת דלקת. בחשיפה מתמשכת יכולות להיווצר דלקות כרוניות שיצלקו את רקמת הכבד ואף עלולות להוביל לצהבת או לשחמת הכבד.

אלכוהול ודרכי הנשימה

חלק מהאלכוהול שזורם בדמנו מגיע לדרכי הנשימה ולריאות ונפלט דרכן החוצה. בדרכו הוא עובר דרך נאדיות הריאה, רירית הריאה, וקנה הנשימה. בהגיעו לקנה הנשימה האלכוהול מתאדה וחלק מהאדים נשאפים מחדש בנשימה או נכנסים לשכבת נוזל הרירית של דרכי הנשימה.

גם בריאות האלכוהול יכול להתפרק לאצטאלדהיד ולהביא לייצור של רדיקלים חופשיים. פגיעה בתאי הריאות וברירית הריאה מחלישה את ההגנה מפני חיידקים ועלולה להוביל לדלקת ריאות, אסתמה, דלקת הסימפונות (ברונכיט) ובצקת ריאות.

לאלכוהול השפעות רבות על גופנו, וכאן נגענו רק באחדות . צריכה לא מבוקרת וארוכת טווח עלולה להזיק לכבד, לריאות, לכליות, ללב, לשרירים, למערכת העצבים, למערכת העיכול ואפילו לאברי הרבייה. סביר להניח שאם נשתה מדי פעם אלכוהול על בטן ריקה לא נפתח את התסמינים החמורים שתוארו בכתבה, אך תמיד יש סכנה כשאלכוהול נכנס לגוף במהירות ובכמות גדולה. כמו כל דבר בחיים, גם כאן חשוב לשמור על איזון, צריכה מבוקרת ומחשבה תחילה.