מה ההבדלים בין צמר לכותנה, מה תורמת צפיפות החוטים, מתי עושים ניקוי יבש ולמה בדים סרוגים גמישים יותר מאריגים? כל הסיבות המדעיות לכבס את הבגדים לפי הוראות היצרן

אתם קמים בבוקר ושולפים מהארון את המכנסיים החדשים שקניתם בשבוע שעבר ועברו רק כביסה אחת. אולם למרבה הצער הפעם הם כבר לא עולים עליכם. מה קרה? האם תוך שבוע היקף המותניים שלכם גדל בצורה כה משמעותית?

רוב הסיכויים הם שהבעיה איננה בתפריט שלכם, אלא המכנסיים פשוט התכווצו בכביסה. מה גורם לבגדים להתכווץ בכביסה? התשובה עשויה להיות טמונה בחומר שממנו הבגד עשוי, בטמפרטורת הכביסה, וכן – יש בגדים שחייבים לנקות דווקא בניקוי יבש.

תרמודינמיקה בארון הבגדים

כדי להבין למה בגדים מתכווצים צריך לחזור לדרך הייצור שלהם. ראשיתו של כל בגד בסיבים, לעיתים מחומרים טבעיים כמו צמר, פשתן או כותנה ופעמים אחרות מחומרים מלאכותיים כמו פוליאסטר, ניילון ולייקרה. את הסיבים טווים לחוטים, שאותם מחברים יחד באריגה או בסריגה.

כדי להבין את תפקידן של האריגה והסריגה נסתכל לרגע על אריגי כותנה. על מנת לסדר את חוטי הכותנה בצורה ישרה ומתוחה וליצור מהם בד, צריך למתוח אותם בזמן האריגה ולסדר אותם בצורת שתי וערב שתשמור על צורתם לאורך זמן. כך אנחנו כולאים את חוטי הכותנה בצורה שאינה טבעית להם.

חוטי הכותנה אמנם נמצאים במצב ארוג ומסודר, אך "שואפים" כל העת לחזור למצבם הטבעי המכווץ והמבולגן. השאיפה הזאת מבטאת במידה מסוימת את החוק השני של התרמודינמיקה, שלפיו העולם שואף לחוסר סדר. החוק הזה ידוע גם בשם "חוק גידול האנתרופיה".

כל עוד הטמפרטורות סבירות ואין הרבה לחות בסביבה, הבגדים שומרים היטב על צורתם הסדורה. אולם כשתנאי המשחק משתנים, גם המצב משתנה. אם מכבסים בגד בניגוד להוראות היצרן, למשל בטמפרטורה גבוהה או במהירות סחיטה גבוהה מדי, מארג הקשרים שמחזיק את חוטי הכותנה במבנה מסודר נחלש, והם עלולים לחזור למצב המבולגן והמכווץ שבו היו לפני שכלאו אותם באריג. מבחינת הכובס הלא ממושמע, התוצאה הסופית היא בגד מכווץ.

העיקרון הזה נכון גם לסריגים ובדים מצמר או מפשתן. הבדלים בחומר יכולים להוביל לרמת כיווץ שונה, וכך גם הבדלים בסוג האריגה או הסריגה.

ככלל, בסריג החוטים מחוברים זה לזה בלולאות, ואילו באריגה הם מחוברים בדרך כלל בסידור של שתי וערב, כלומר שורות מאונכות זו לזו שבה החוטים עולים ויורדים מעל ומתחת לחוטים המאונכים להם. בגדים סרוגים יכולים להיות סוודרים, אפודות, גרביים, שמיכות צמר, כיפות סרוגות וגם חולצות טריקו. מכנסי ג'ינס ודגמ"ח, לעומת זאת, עושים מבד ארוג.

יש הבדלים רבים בין סוגי הבדים. למשל, אריגים נוטים להתכווץ פחות מסריגים. בנוסף, ככל שהאריגה או הסריגה צפופה יותר, היא תשאיר לחוטים המרכיבים את הבד פחות מקום להתכווץ אליו, ולכן בגדים באריגה צפופה נוטים לשמור טוב יותר על צורתם. דוגמה לבד מבוסס כותנה שכמעט שאינו מתכווץ בזכות האריגה הצפופה שלו הוא הג'ינס.

שריון הקשקשים של חוטי הצמר

סוג אחר של כיווץ ייחודי בעיקר לסיבי צמר, שמורכבים משערות של כבשים או חיות אחרות. אם נשווה בין תמונות שצולמו במיקרוסקופ אלקטרונים של סיבי צמר וסיבי כותנה, נראה שפני השטח סיבי הכותנה חלקים, ואילו סיבי הצמר מעוטרים במעין קשקשים. הקשקשים הללו מסודרים בכיוון מוגדר. אם נעביר אצבע על שערה, ואפילו שערה אנושית, נרגיש כי בכיוון אחד המגע חלק ואילו מכיוון השני ניתקל בהתנגדות. כשמרטיבים בגד עשוי צמר ומחממים אותו, החיכוך בין החוטים מצטמצם והקשקשים מתכווצים, כך שהחוטים יכולים להחליק אחד נגד השני עם כיוון הגדילה של הקשקשים. מכיוון שהתנועה בכיוון השני הרבה יותר קשה, הם יתכווצו בכיוון אחד מוגדר. בעצם, מכיוון שהצמר "מתבלגן" בצורה קצת יותר מסודרת שמוכתבת מכיוון הגדילה של הקשקשים של סיבי הצמר, בגדים עשויים צמר נוטים להתכווץ יותר.

בעיית הכיווץ הייחודית הזאת היא אחת הסיבות המרכזיות לכך שממליצים לשלוח בגדי צמר רבים לניקוי יבש. מכיוון שבניקוי יבש הסרת הכתמים והלכלוך אינה מבוססת על מים אלא על ממסים אחרים, הוא מאפשר לנקות בגדי צמר ובגדים מבדים עדינים אחרים בלי לגרום להם להתכווץ. זו גם הסיבה לכך שבגדים יוצאים מניקוי יבש בדרך כלל כשהם חלקים וישרים יותר מבגדים שכובסו במים.

מותר הניילון מן הכותנה

הקוראים העירניים הבחינו בוודאי שבעיות הכיווץ שתיארנו למעלה רלוונטיות בעיקר לבדים מכותנה וצמר, ולא לבדים סינתטיים העשויים ניילון או פוליאסטר. המקור להבדל בפוטנציאל הכיווץ של החומרים השונים נעוץ בהרכב הכימי שלהם. כל הסיבים עשויים מפולימרים, שהם שרשראות שמורכבות מיחידות קטנות חוזרות שמחוברות זו לזו. ההבדל בין החומרים הוא בהרכב היחידה החוזרת. פוליאסטר למשל מורכב מהרבה (פולי) יחידות חוזרות של מולקולה שנקראת אסטר. כותנה מורכבת מפולימר שנקרא פוליצלולוז וצמר מורכב מחלבונים, שהם בעצם "פולי-חומצות אמינו".

מכיוון שהיחידות החוזרות בפולימרים מלאכותיים כמו פוליאסטר או ניילון (השם המסחרי של הפולימר פוליאמיד), עשירות באטומי פחמן ומימן ומכילות מעט מאוד חמצנים, יכולות הקישור שלהן למים נמוכה. לעומת זאת, הצלולוז שמרכיב את הכותנה וחומצות האמינו בחלבוני הצמר עשירים באטומי חמצן וחנקן בעלי יכולת קישור גבוה למים. בנוסף, הצורה שבה פולימרים של כותנה וצמר מסתדרים לסיבים וחוטים רגישה יותר לחום מהחומרים הסינתטיים. לכן לחות וחום משפיעים על בדים מן הטבע כמו כותנה וצמר הרבה יותר מאשר על בדים מבוססי חומרים מלאכותיים, ובדים סינתטיים מתכווצים בדרך כלל פחות מבדים טבעיים.

כך או כך, הדרך הטובה ביותר לוודא שבגדים לא יתכווצו בכביסה היא לפעול על פי הוראות היצרן. אם הן נראות מוגזמות ולא מציאותיות, קחו בחשבון שהבגדים שלכם עלולים להיות בסכנת התכווצות חמורה.

0 תגובות