כשהעצמות מתפוררות

אוסטאופורוזיס היא ירידה בצפיפות העצם, שעלולה להביא לשברים. בניגוד לדימוי שלה כמחלה של נשים לאחר גיל המעבר, היא תוקפת גם גברים ולעיתים אף ילדים. עם זאת, אפשר להפחית את הסיכון לאוסטאופורוזיס, בין היתר על ידי פעילות גופנית סדירה, צריכת מזונות בריאים והימנעות מאלכוהול ומעישון.

העצמות שלנו מורכבות משני סוגים של רקמות: רקמת העצם הדחוסה, שהיא השכבה החיצונית והקשיחה, והרקמה הספוגית, שהיא חלקה הפנימי של העצם. הרקמה הספוגית נקראת כך בגלל צורתה הרכה ומלאת הנקבוביות. המבנה המיוחד של העצם הופך אותה חזקה מאוד וקלה. לעצמות תפקיד קריטי בגופנו: הן מרכיבות את השלד שמחזיק את כל האיברים ושומר עליהם, ובעזרת השרירים הן תומכות בכל התנועות שלנו ומאפשרות אותן.

העצם היא לא פיגום קבוע ובלתי משתנה שעליו נבנה הגוף, אלא רקמה חיה שנמצאת בתהליך בלתי פוסק של פירוק ובנייה. כשהעצמות נוצרות בתהליך בניית השלד, בעודנו עוּבַּרים, קצב הבנייה עולה על קצב הפירוק. כך זה נמשך עד שמסת העצם מגיעה לשיאה בסביבות גיל 35. לאחר מכן משתווה קצב הפירוק של העצם לקצב הבנייה, ולבסוף קצב הפירוק נהיה מהיר יותר מקצב הבנייה, והדבר מתבטא בירידה בצפיפות העצם ובמסה שלה. במידה ותהליך הפירוק מתרחש במהירות גבוהה, החללים בריקמה הספוגית גדלים, העצמות עלולות להפוך לפריכות ולהשבר בקלות בתהליך הקרוי דלדול העצם, או בלועזית אוסטאופורוזיס. מקור השם הוא במילים היווניות "אוסטאון", עצם, ו"פורוזיס", חורים קטנים. 

שני סוגי תאים אחראים על הפירוק והבנייה של העצם – תאים הורסי עצם (אוסטאוקלסטים), המפרקים את העצם הבוגרת, ותאים יוצרי עצם (אוסטאובלסטים), המגיעים לאזור העצם ובונים אותה מחדש. 

כשתהליך הפירוק מתרחש במהירות גבוהה החללים בריקמה הספוגית גדלים, והעצמות עלולות להפוך לפריכות. אילוסטרציה של עצם בשלבים שונים של אוסטאופורוזיס | Crevis, Shutterstock

סכנת שברים

אוסטאופורוזיס נגרמת משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. היא מתפרצת יותר אצל נשים לאחר גיל המעבר, בשל הירידה ברמת ההורמון המין הנקבי אסטרוגן, שחשוב מאוד לבקרה על תהליך פירוק העצם. אך אין לטעות: המחלה אינה נדירה גם אצל גברים. לאוסטאופורוזיס יש מרכיב גנטי: מספר גֵנים עלולים לתרום להתפתחות המחלה, בהם גֵנים שמשפיעים על קליטת סידן בגוף, גֵנים שאחראים על יצירת המבנה הייחודי של העצם וגנים הקשורים לתפקוד התאים יוצרי העצם. 

בנוסף, קיימים לא מעט גורמי סיכון אחרים להתפתחות אוסטאופורוזיס, בהם נטילת סטרואידים, עישון, צריכת אלכוהול, חוסרים תזונתיים והיעדר פעילות גופנית. קיימים שני סוגי אוסטאופורוזיס. אוסטאופורוזיס ראשוני נוצר מהידלדלות טבעית של העצם עם הזִקנה, ואילו אוסטאופרוזיס משני נובע ממחלות, מגידולים, מחוסר פעילות גופנית או כתופעת לוואי של נטילת תרופות. קיימים גם מקרים של אוסטאופורוזיס אצל ילדים, שנובע משימוש ממושך בסטרואידים, תזונה לקויה או מחלות. עם הידלדלות העצם, העצמות נחלשות והחללים בעצם הספוגית גדלים. הידלדלות העצם אינה גורמת כאבים, אך היחלשותה עלולה להוביל לשברים.

אוסטאוקלסטים מפרקים את העצם הבוגרת, ואוסטאובלסטים בונים אותה מחדש. אילוסטרציה של תאים אלו על פני העצם | Orthoclick, Science Photo Library

מניעה וטיפול

מחלת האוסטאופורוזיס ידועה בשם  "בריחת סידן", אך אין תמימות דעים לגבי ההשפעה של נטילת תוספי סידן על החולים במחלה. לא נמצא קשר ישיר בין לקיחת תוספי סידן לבין סיכון מופחת לשברים בגיל מבוגר, ולא נמצאה עלייה חד משמעית בצפיפות העצם של חולים במחלה שנטלו תוספי סידן. עם זאת, מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA) עדיין ממליץ לחולי אוסטאופורוזיס לצרוך במזון סידן וויטמין D, שמגביר את ספיגת הסידן, להגביל את צריכת האלכוהול, להימנע מעישון ולבצע פעילות גופנית.

הטיפול במחלה התפתח בכמה כיוונים בשנים האחרונות. קיימים טיפולים שמתמקדים במניעת פעילות התאים הורסי העצם, וטיפולים להאצת תהליך הבנייה או לשינוי מסלולים ביולוגיים הקשורים לבריאות העצם. הם כוללים תרופות המבוססות על נוגדנים ועל מולקולות קטנות, ומחקרים חדשים אף בוחנים רפואה מותאמת אישית. נכון להיום, לא נמצא טיפול המחזיר את העצם למצב בריא או טיפולים העוצרים את התקדמות המחלה לחלוטין, אך יכולות הבדיקה והמחקר משתפרות ומדענים בתחום נשמעים אופטימיים.

מחלת האוסטאופורוזיס נהיית נפוצה יותר עם חלוף הזמן. ככל שתוחלת החיים עולה, ואנשים רבים יותר מגיעים לגילאים מופלגים, עולה גם שכיחותן של מחלות הזִקנה. מחקר מעריך כי עד שנת 2035 תעלה שכיחות השברים בעצמות בכ-20 אחוז, ועד שנת 2040 תעלה שכיחותם ב-35 אחוז. עם המודעות לכך, ועם ההבנה כי כמות המבוגרים הולכת ועולה ואיתם כמות השברים הנובעים מדילדול העצם, נעשים מאמצים ניכרים למצוא טיפולים ותרופות חדשות לדלדול העצם. ההערכה היא שבעשר השנים הקרובות, הטיפול במחלה ישתפר עם ההתקדמות בפיתוח תרופות מותאמות אישית.

יכולות האבחון המוקדם משתפרות אף הן, ובעשר השנים הקרובות יהיה אבחון מוקדם נגיש יותר לכלל האוכלוסיה. השיפורים הללו יסייעו משמעותית לעיכוב התפתחותה של המחלה אצל צעירים ומבוגרים.

טיפול מונע נחשב עדיין לכלי החשוב ביותר למניעת שברים, לכן חשוב לעורר מודעות בנוגע לבניית מסת העצם כבר בגיל צעיר. מחקרים קשרו בין אורח חיים פעיל לבין מסת עצם גבוהה: ספורט ותנועה ממריצים את בניית העצם ומשפרים את צפיפותה בכל גיל, ומסייעים לבסס יסודות טובים להמשך החיים. מומלץ לבצע ספורט, להימנע מעישון, לאכול מזון מגוון ובאופן כללי, לשמור על הגוף שלנו היום – כדי לשפר את איכות חיינו בעתיד.