כמה זמן דרוש לשקם אזור שנפגע בפיצוץ גרעיני?

אוגוסט 1945 ייזכר לעד כאחד החודשים הדרמטיים ביותר בתולדות האנושות, שבו הופעל פעם הראשונה והאחרונה עד כה נשק אטומי באופן מבצעי. למרבה הטרגדיה, הנשק רב העוצמה הזה הופעל על מטרות אזרחיות: ב-6 באוגוסט הפיל המטוס "אנולה גיי" את הפצצה שכונתה "ילד קטן" ופוצץ אותה מעל העיר הירושימה ביפן. בפיצוץ, שהדהים את העולם כולו, נהרגו מיד קרוב ל-70 אלף בני אדם ומספר דומה מת לאחר מכן מפציעות ונזקי קרינה.

שלושה ימים לאחר מכן הפיל המטוס "בוקסקאר" את הפצצה "איש שמן" על נגסקי. בשל הטופוגרפיה ההררית של העיר נזקי הפצצה היו קטנים יותר, אף על פי שהפצצה עצמה הייתה חזקה יותר – 40 אלף הרוגים מהפיצוץ עצמו ועוד 25 אלף איש שמתו לאחר מכן מפצעיהם. שישה ימים לאחר מכך הודיע קיסר יפן הירוהיטו לעמו שממשלת יפן נכנעת ללא תנאי ומלחמת העולם השנייה הסתיימה.

אולם הערים לא נמחו לחלוטין מעל פני האדמה. "הילד הקטן" בהירושימה החריב את כל המבנים ברדיוס של שני קילומטר ממוקד הפיצוץ, אולם ברדיוס של שלושה קילומטר ומעלה רוב הבניינים נשארו על תילם, כולל מבנים ציבוריים כמו תחנת הרכבת. תהליך השיקום ארך כשנתיים ואוכלוסיית העיר, שהצטמקה לכ-80 אלף אחרי ההפצצה, הוכפלה בתוך זמן קצר.

עד מרץ 1946 פונו ההריסות, ובניינים שנפגעו ונותרו על כנם נהרסו באופן מבוקר. עד 1947 שוקמו רוב הרחובות והחנויות והניצולים החלו לאכלס מחדש גם את לב אזור הפיצוץ. גם העובדה שתשתיות המים והביוב לא נפגעו הקלה מאוד על השיקום. הצלם שונקיצ'י קיקוצ'י תיעד בצורה מרשימה את תהליך השיקום של העיר ויצר תמונות פנורמה של השיקום שנתיים אחרי ההפצצה.

השיקום של נגסקי היה אטי יותר, בשל קשיים פיננסיים, והתעכב עד 1946. העיר השתנתה בצורה דרמטית בעקבות הפיצוץ ומבנים חדשים נבנו, לרבות מפעלים אזרחיים שהחליפו את מבני התעשייה הצבאית ההרוסים. בסופו של דבר, עד אמצע שנות ה-50 חזרו שתי הערים לגודלן באוגוסט 1945.

מה בנוגע לקרינה? באופן מפתיע נזקי הקרינה בהירושימה ונגסקי היו קצרי טווח בלבד, שלא כמו באסונות הגרעיניים המאוחרים יותר שאירעו בכורים גרעיניים פעילים בצ'רנוביל שבאוקראינה ובפוקושימה שביפן.

מהן הסיבות לכך? ראשית, הפצצות התפוצצו באוויר כדי להשיג נזק מקסימלי עקב גלי ההדף העצומים, כך שתוצרי הפיצוץ נהדפו ברובם למעלה עם הפטרייה האטומית. שנית, כמות החומר הרדיואקטיבי שהועמס על הפצצות הייתה קטנה – שבעים קילוגרם אורניום על "ילד קטן" ושבעה קילוגרם פלוטוניום על "איש שמן". לשם השוואה, בכורים גרעיניים יש טונות רבות של חומרים רדיואקטיביים.

בנוסף, תוצרי הפיצוץ הגרעיני אינם רדיואקטיביים במיוחד ואינם מכילים איזוטופים מזיקים כמו צזיום-137, שעדיין מזהם בכמויות גדולות את צ'רנוביל ופוקושימה. ולבסוף, פצצות גרעיניות הן מקור חד-פעמי של קרינה, בשעה שהכורים המותכים ממשיכים לשחרר כמויות גדולות של קרינה גם היום, שנים אחרי האסון. לכן, אף על פי שאי אפשר להשוות את היקף הפגיעה בנפש וברכוש בזמן האסונות עצמם, את הירושימה ונגסקי היה קל לשקם ולבנות מחדש, ואילו אזורי צ'רנוביל ופוקושימה יישארו נטושים ומסוכנים לחיים עוד שנים רבות.