כמה דגים יש באמת באוקיינוסים? איך אפשר להעריך את מספרם? והאם מספר הדגים אכן בירידה?
"יש הרבה דגים בים" – המשפט הזה משמש לרוב לעידוד אחרי פרידה כואבת או אובדן של משהו חשוב, כמעין הבטחה ש"יבואו עוד אחרים". אבל כמה מאלה שאמרו אותו תהו באמת לגבי דיוקו או ניסו ממש לספור את כמות הדגים באוקיינוסים של עולמנו? ההערכה הטובה ביותר, העולה משילוב של כמה מקורות מידע עדכניים, היא כ-1015, כלומר מיליון מיליארד דגים.
הדג הממוצע בעולם די שונה מאלה שאנחנו רואים על הצלחת במסעדה. קבוצת הדגים הגדולה ביותר חיה בלב האוקיינוס, בעומק של שבין 200 ל-1,000 מטרים מתחת לפני הים. מדובר בדגים קטנים למדי, שאורכם כ-5 ס"מ, אשר מסתתרים באפלת הים בשעות היום ועולים בלילות למים רדודים יותר כדי לצוד סרטנים קטנים.
קיימות שתי שיטות עיקריות להערכת מספר הדגים במים העמוקים האלו. הראשונה משתמשת ברשתות גדולות שגוררים מאחורי ספינה. לאחר שמעלים את הרשת מהים סופרים את הדגים שנתפסו בה. מכיוון שאנחנו יודעים מה השטח שלאורכו גררנו את הרשת ואת העומק שהיא הגיעה אליו, אנחנו יכולים להעריך את מספר הדגים ליחידת שטח. אם דוגמים מספיק מקומות שונים, אפשר להשתמש בממוצע הדגים ליחידת שטח כדי לאמוד את הכמות הכוללת של הדגים. הנתונים העדכניים ביותר המתבססים על שיטה זו מצביעים על כמות כוללת של כ-3x1014 דגים.
השיטה השנייה מתבססת על סונאר – מתקן שמשדר גלי קול לעומק הים ומפענח את דפוס ההדים החוזרים. לדגים יש שלפוחית ציפה, שמשמש אותם לוויסות הציפה שלהם במים. רוב השלפוחיות האלה מכילות גז, שמחזיר היטב גלי קול. באמצעות שידור של גלי קול והקלטת ההדים המתקבלים משלפוחיות הציפה של הדגים אפשר לאמוד את מספר הדגים באזור מסוים. גם כאן, אם נמדוד את צפיפות האוכלוסייה של הדגים במספיק מקומות, נוכל להשתמש בממוצע הצפיפות כדי להעריך כמה דגים יש באוקיינוס כולו. המחקרים האחרונים בתחום זה מעריכים כי יש כ-3x1015 דגים.
לכל שיטה יש יתרונות וחסרונות. בשיטת הרשתות חלק מהדגים יכולים לשחות ולהתחמק וכך מספר הדגים שנעריך יהיה קטן ממספרם האמיתי בטבע. ואילו סונאר קולט הדים גם מגופים שאינם דגים, כך שייתכן שהאומדן שלנו יהיה מוטה כלפי מעלה. הפתרון הטוב ביותר לחסרונות הללו הוא להשתמש בממוצע של שתי השיטות, בסביבות 1015 דגים. ההערכה הזאת תכלול רק את הדגים החיים בעומק הים, אך מכיוון שהם החלק המכריע של הדגים בעולם, נקבל אומדן טוב למספר הכולל של הדגים.
יש בערך חצי טון של דגים על כל אדם בעולם, אבל בדגי המאכל יש ירידה ניכרת | דגים ליד איי קיימן. צילום: Shutterstock
מכמות למסה
המספר מיליון מיליארד נשמע גדול, והוא אכן כזה: הוא גדול כמעט פי אלף ממספר הגלקסיות ביקום הנראה. אולם לעומת מספר החיידקים בעולם (שמוערך בכ-1030) מספרם של הדגים זעום. דרך הוגנת יותר להשוות את כמות הדגים בעולם ליצורים חיים אחרים היא להסתכל על המסה הכוללת שלהם. אם ניקח בחשבון את המשקל האופייני של דג בודד החי בעומק הים, המסה הכוללת של הדגים היא בערך 3 ג'יגה-טון (שלושה מיליארד טונות). המספר גדול בערך פי עשרה מהמסה הכוללת של בני האדם בעולם. כלומר, על כל אדם בכדור הארץ, ששוקל כמה עשרות קילוגרמים, יש קצת פחות מחצי טון של דגים.
איך משפיעים בני האדם על אוכלוסיית הדגים? מרבית הדגים בים קטנים למדי ולא נמצאים בתפריט שלנו, כך שסביר להניח שמרבית אוכלוסיית הדגים בעולם לא הושפעה בצורה דרמטית מגידול האוכלוסייה האנושית, לפחות לא במישרין. לעומת זאת, ההשפעה שלנו על דגי מאכל גדולה למדי. דיג אינטנסיבי כבר הוביל להיעלמותן הכמעט מלאה של אוכלוסיות דגים שלמות, והדוגמה הבולטת ביותר היא דגי הבקלה. דיג יתר של בקלה בצפון מערב האוקיינוס האטלנטי הביא לקריסת אוכלוסייה שממנה הם לא התאוששו עד היום.
אם מסתכלים על כלל מיני הדגים שניצודים בדיג מסחרי, ההערכה הנוכחית היא כי אנו קרובים לכמות הדיג המֵרבית האפשרית (גילוי נאות: ההערכה מבוססת על מחקר שהוביל מחבר כתבה זו). מודלים תיאורטיים שמתארים את אוכלוסיות דגי המאכל בעולם, על סמך נתוני הדיג העולמי, מעריכים כי לפני תחילת עידן הדיג המסחרי מספר דגי המאכל בעולם היה כפול ממספרם כעת. לכן, גם אם אכן יש הרבה מאוד דגים בים, אם לא נדע לנהל נכון את הדיג המסחרי אנחנו עלולים להתעורר מאוחר מדי ולגלות שדגי המאכל שלנו נכחדו.
