ביום הכיפורים התנועה כולה עוצרת וגם אנחנו עוצרים לחשבון נפש. מה אפשר ללמוד ממנו לגבי ההתמודדות עם משברי הסביבה?

אנחנו אולי לא חושבים על זה כך, אך מדי שנה רובנו משתתפים בניסוי. במסגרת הניסוי הזה, אנחנו כמעט ולא נוסעים ברכב, לא טסים ולא עובדים במשך יממה שלמה. ה"ניסוי" הזה נעשה כל שנה ביום כיפור ביישובים היהודיים בישראל. הם נעשים שקטים, עם רחובות בטוחים יותר, ולפתע נוצר מקום מפגש להמוני הולכי רגל ורוכבי אופניים. האם הפסקת התנועה ביום הכיפורים משפיעה גם על הטבע ועל הבריאות שלנו? ומה אפשר ללמוד מהניסוי הזה לגבי שאר ימות השנה?

מכונית פרטית, זיהום ציבורי

הרכב הפרטי, סמל עידן הייצור ההמוני, מאפשר לנו לנוע בחופשיות כמעט לכל מקום. האוטו נתפס כהכרחי לעצמאותנו ונעשה חלק מהותי בחיים של רובנו. בישראל רשומים כארבעה מיליון כלי רכב ממונעים, וחמישה מיליוני ישראלים מחזיקים ברישיון נהיגה תקף, שלושה מתוך כל ארבעה ישראלים בני 16 ומעלה. מספר כלי הרכב הממונעים בארץ ובעולם עולה בקצב מסחרר, וכבר הגיע ליותר משני מיליארד. לצד יתרונותיהם, השימוש בכלי רכב פרטיים, גם דו-גלגליים, אחראי לכ-1.35 מיליון הרוגים מדי שנה בעולם ועשרות מיליוני פצועים. למעשה, תאונות דרכים הן סיבת המוות המובילה בגילים 29-5. כלי הרכב הפרטיים גם גורמים למרבית פקקי התנועה, השימוש בהם מפחית מאוד את הפעילות הגופנית שלנו, ובעיקר – הם מזהמים את הסביבה. כל אלה פוגעים בבריאותנו ובאיכות חיינו. 

החלקיקים הנשימים גם הם מגיבים עם חומרים באטמוספירה ומשתנים ללא הרף. קצב הסילוק שלהם מהאוויר תלוי בין השאר בגודל שלהם. מגזר התחבורה אחראי לכשישית מפליטות הפחמן הדו-חמצני בעולם, וכמעט מחצית מהפליטות האלה מקורן בכלי רכב פרטיים. חוץ מטיסות, כלי רכב פרטיים הם אמצעי התחבורה שפולט הכי הרבה גזי חממה עבור כל קילומטר של נסיעה. המכוניות גם מזהמות את האוויר בחלקיקים נשימים, שחודרים למערכת הנשימה וממנה למחזור הדם, ופוגעים בשתי המערכות הללו. תחבורה אחראית לכשליש מהחלקיקים הנשימים הנפלטים בישראל, בדומה לשריפות של עץ ופסולת. התחבורה פולטת עוד מגוון חומרים רעילים, ביניהם כמחצית מתחמוצות החנקן (NOx) הנפלטות בארץ. תחמוצות אלו כוללות את הגז חנקן דו-חמצני אשר פוגע במערכת הנשימה ויוצר גשם חומצי.


המכוניות מזהמות את האוויר בחלקיקים נשימים, שחודרים למערכת הנשימה וממנה למחזור הדם. רכב מזהם במיוחד | Shutterstock, Toa55

לכן אין זה מפתיע שבכל יום כיפור עצירת התנועה מלווה בירידה ניכרת בריכוז תחמוצות החנקן המזהמות את האוויר בערי ישראל. לפי המשרד להגנת הסביבה, "השיפור המשמעותי באיכות האוויר ביום הכיפורים מדגים את ההשפעה של התחבורה, המקור העיקרי לזיהום האוויר במרכזי הערים הגדולות". תחמוצות החנקן יוצאות מהערים בשל הסעה על ידי הרוח ובשל תגובות עם קרינת השמש וחומרים אשר מסלקים אותן מהאוויר בתוך יומיים.

הרכב החלקיקים הנשימים באוויר משתנה באטמוספרה ללא הרף, וקצב הסילוק שלהם מהאוויר תלוי בין השאר גודל שלהם. החלקיקים המדאיגים ביותר, בגודל של כמיליונית המטר, מסולקים מהאטמוספירה רק כעבור כמה ימים עד שבועות לאחר פליטתם. אפשר היה לראות זאת בעת הסגרים של מגפת הקורונה, שבמהלכם חלה ירידה ניכרת בזיהום האוויר החלקיקי על פני מדינות שלמות. לעומת זאת, כשפחמן דו-חמצני נפלט לאטמוספרה, חלקו נשאר שם במשך מאות ואלפי שנים, שבהן הוא גורם לעליית הטמפרטורה בעולם בשל אפקט החממה. גם אם נפסיק לפלוט פחמן דו-חמצני היום, הריכוז שלו באטמוספרה יישאר חריג עוד שנים ארוכות. 

זיהום האוויר בערים אמנם יורד בצורה משמעותית ביום כיפור, אך מכיוון שמדובר על יום יחיד בשנה ההשפעה של כך על הבריאות והסביבה שלנו היא מזערית. ברחבי העולם מנסים לשחזר את ההצלחה של יום כיפור בצמצום הזיהום, ולהנהיג ימים ללא שימוש בכלי רכב. 


זיהום האוויר בערים אמנם יורד בצורה משמעותית ביום כיפור, אך מדובר על יום יחיד בשנה. רחוב עמוס מכוניות | Shutterstock, NadyGinzburg

השפעה מתמשכת

כדי שיום כיפור יהיה משמעותי לסביבה, עלינו לגרום לו להשפיע גם על יתר ימות השנה. לא די לנו לבקש סליחה מהסובבים אותנו - עלינו גם לשפר את דרכינו. יום כיפור וימי התשובה שלפניו מאפשרים לנו לבצע חשבון נפש ולהחליט לפעול אחרת. התקופה הזו מאפשרת לנו לבחון מחדש את המציאות שלנו, במטרה לשפר אותה עבור עצמנו ועבור החברה כולה. 

אותו ניסוי טבעי של יום הכיפורים לא בוחן רק את מקורות זיהום האוויר, זהו גם ניסוי חברתי. הוא מזכיר לנו כי המציאות עשויה להיראות אחרת. האם אתם יכולים לדמיין מדינה כלשהי חוץ מישראל שפשוט עוצרת לחלוטין למשך יממה שלמה? יוזמה מוזרה כזו ודאי תיתקל בטיעונים על פגיעה צפויה בכלכלה ובחברה כולה. עצירה שכזו שמורה לימים של אין ברירה, כמו מגפה עולמית. אך יום כיפור מראה לנו שהדבר אפשרי אם רק נרצה, ויש לעצירה זו גם יתרונות. הניסוי עשוי להסיר מאיתנו דאגות ולקדם שינוי. כך למשל, מגפת הקורונה קידמה שילוב של עבודה מהבית במקומות רבים, וימים ללא רכב פרטי יכולים לקדם שימוש בתחבורה ציבורית או רכיבה על אופניים. אם אותם ניסויים משנים את התודעה או התפיסה שלנו ושל מקבלי ההחלטות, הם יכולים להוביל לשינוי משמעותי ומתמשך.


הניסוי הטבעי של יום הכיפורים מזכיר לנו כי המציאות עשויה להיראות אחרת. אילוסטרציה של שינוי מסביבה מזוהמת לירוקה | Shutterstock, 24Novembers

לבקש סליחה מהסביבה

ראינו כי ההשפעה הישירה של יום הכיפורים על הבריאות שלנו ועל הסביבה היא מזערית, אך יום הכיפורים מזמין אותנו לעצור ולדמיין מציאות אחרת. לא תמיד קל לנו כחברה להשתנות, אך הדבר הכרחי לשיפור חיינו ולפתרון משברי הסביבה: משבר האקלים, משבר אובדן הטבע ומשבר הזיהום. אנחנו מזמינים אתכם לנצל את העצירה של יום הכיפורים ולדמיין מציאות חיים אחרת, שמיטיבה עם החברה והסביבה כאחד. נשמח גם לשמוע בתגובות על הרעיונות שלכם, כדי שכולנו נוכל לדמיין אותם יחד.

תגובה אחת

  • י.ד.

    מישהו הזכיר שבת?

    בעניין זה מעניין מה יגבר, השנאה של החילוניים לדתיים או הרצון להיות אור לגויים בשמירת הסביבה.