ההכרזות של חברות פייזר ומודרנה על הצלחת הניסויים בחיסוני ה-RNA החדשים מעוררות שאלות רבות: מהם חיסוני RNA? כיצד הם עובדים? מדוע צריך לשמור אותם בקירור עמוק? ומה ההבדל בין החיסונים של שתי החברות? כל התשובות

שתי חברות פרסמו לאחרונה הודעות על יעילות רבה של החיסון החדיש שפיתחו נגד מחלת COVID-19. גם חברת פייזר וגם חברת מודרנה דיווחו בהודעות לתקשורת על יעילות של כ-95 אחוזים של החיסונים שהן מפתחות, המבוססים על RNA שליח. מה הם החיסונים האלה, מה ההבדל בינם לחיסונים אחרים ומה הדמיון והשוני בין החיסונים של שתי החברות?

חיסון ה-RNA של חברת פייזר | צילום: Seda Servet, Shutterstock
יעילות מרשימה בניסויים הקליניים. חיסון ה-RNA של חברת פייזר | צילום: Seda Servet, Shutterstock

מה זה RNA שליח?

RNA שליח, או mRNA, זו מולקולה שמכילה הוראות לייצור חלבון. ה-DNA שנמצא בגרעיני התאים שלנו מכיל את ההוראות לייצור כל החלבונים בגוף. RNA שליח הוא העתק של מקטע DNA – גֵן – שמכיל הוראות לייצור חלבון מסוים. מבחינה כימית, DNA ו-RNA הן מולקולות דומות מאוד: שתיהן שרשראות ארוכות של ארבע יחידות הנקראות נוּקְלֵאוֹטִידִים. עם זאת, בגלל הבדלים כימיים מסוימים, למולקולות DNA עמידות גבוהה יותר לתנאי סביבה מאשר ל-RNA. כמו כן, ה-DNA נמצא בדרך כלל בצורה של שתי שרשראות ארוכות מלופפות זו סביב זו, מבנה הסליל הכפול המפורסם, לעומת RNA שלא נמצא במבנה כזה. למולקולות RNA יש סוגים רבים, ו-RNA שליח הוא רק אחד מהם.

באופן רגיל, ה-RNA השליח מועתק מה-DNA שבגרעין התא. לאחר שהוא יוצא מהגרעין הוא מגיע לבתי החרושת לחלבונים של התא, הריבוזומים, המייצרים את החלבון על פי המידע הגנטי ב-RNA השליח. מכל מולקולה של RNA מיוצרים עשרות או מאות עותקים של אותו החלבון. עם סיום תפקידו בתא – לפי הצורך של התא בחלבון המסוים הזה – מנגנונים שונים בתא מפרקים את ה-RNA השליח.

גם נגיפים מייצרים RNA שליח שמקודד הוראות לחלבוני הנגיף. הנגיפים חודרים לתאים מבחוץ, ומאלצים את התאים לייצר את החלבונים של הנגיף, לפי RNA שליח המיוצר מהחומר הגנטי הנגיפי. לעיתים ה-RNA השליח מיוצר בתוך גרעין התא, כמו במקרה של נגיפי שפעת, ולעיתים בציטופלזמה כמו במקרה של נגיפי קורונה.

הריבוזום (כחול) מתרגם mRNA (אפור-צהוב) לשרשרת חומצות אמינו (ירוק) המרכיבות את החלבון | איור: ANATOMIC GROOVE / SCIENCE PHOTO LIBRARY
סוד החיים. הריבוזום (כחול) מתרגם mRNA (אפור-צהוב) לשרשרת חומצות אמינו (ירוק) המרכיבות את החלבון | איור: ANATOMIC GROOVE / SCIENCE PHOTO LIBRARY

 מהו חיסון RNA שליח?

החיסונים ה"קלאסיים" משתמשים בנגיפים מוחלשים או מומתים המוזרקים לבני אדם כדי לעורר תגובה חיסונית נגדם. הרעיון של חיסון RNA שליח הוא בכך שאין צורך להזריק נגיפים, או חלבונים של הנגיף. במקום זאת, מזריקים RNA שליח שמקודד לחלבון של הנגיף. ה-RNA השליח שמוזרק לגוף נכנס לתאים והתאים עצמם מייצרים את החלבון בכמויות גדולות, מציגים אותו לתאי מערכת החיסון ובכך מעוררים תגובה חיסונית. את פריצת הדרך לחיסוני RNA הובילו החוקרת קתלין קריקו (Karikó) ושותפה דרו וייסמן (Weissman). כבר בשנת 1990 פורסם שאפשר להזריק RNA שליח לעכברים, והתאים שלהם ייצרו את החלבון שה-RNA מקודד. אולם ה-RNA השליח בצורתו הרגילה מתפרק מהר בגוף, ובנוסף מפעיל מנגנוני הגנה תאיים שגורמים לדלקת מקומית – אך לא לתגובה חיסונית נגד החלבון המבוקש. בשנת 2005, ובמחקרים מאוחרים יותר, קריקו ו-וייסמן מצאו שאם מייצרים מולקולת RNA עם שינויים כימיים מסוימים, המנגנונים שגורמים לדלקת לא מופעלים, ה-RNA נשאר יציב לאורך זמן ומייצר את החלבון הרצוי בכמות מספיקה להפעלת תגובה חיסונית. במקביל, חוקרים שניסו בעכברים טיפול עם מולקולות RNA קצרות כנגד דלקת כבד נגיפית מסוג B הראו במחקר שפורסם בשנת 2005 שאפשר לעטוף מולקולות RNA בבועיות שומניות שמקלות על כניסת ה-RNA לתאים, שיטה שהותאמה בהמשך גם ל-RNA שליח.

 וייסמן (משמאל) וקריקו | צילומים: Krdobyns, ויקיפדיה, אונ' פנסילבניה
החלו לסלול את הדרך לחיסון RNA לפני 30 שנה. וייסמן (משמאל) וקריקו | צילומים: Krdobyns, ויקיפדיה, אונ' פנסילבניה

ומה הקשר לקורונה?

שני החיסונים למחלת COVID-19 – של פייזר ושל מודרנה – מכילים RNA שליח עם שינויים כימיים ועטוף בבועיות שומניות ששומרות עליו ועוזרות לו לחדור לתאים. החיסון של שתי החברות מכיל RNA שליח שמקודד לחלבון Spike של הנגיף SARS-CoV-2. חלבון זה – שנמצא על המעטפת של הנגיף – הוא החלבון שנקשר לקולטן על גבי תאי הגוף ומאפשר חדירה של הנגיף פנימה. תפקיד נוסף של החלבון הוא לגרום לאיחוי של קרומים (ממברנות) – קרום התא והקרום העוטף את הנגיף – אך הוא עלול לגרום גם לאיחוי של קרומי שני תאים סמוכים. שתי החברות הכניסו ל-RNA שלהן מוטציה שמייצבת את החלבון ומונעת ממנו לגרום לאיחוי קרומים, שכן איחוי קרומים של תאים סמוכים עלול לגרום למותם בטרם יספיקו לעורר את מערכת החיסון לחלבון של הנגיף, וגם לגרום לתהליך דלקתי.

חברת פייזר ערכה ניסויים גם עם RNA שליח אחר, שמקודד רק לחלק מחלבון ה-Spike (רק החלק שנקשר לקולטן), אך היו לו תופעות לוואי חמורות יותר מאשר לחיסון עבור החלבון השלם ולכן הוחלט לא להמשיך עם גרסה זו.

אז מה מזריקים ומה קורה ל-RNA לאחר ההזרקה?

החומר המוזרק מכיל כאמור את ה-RNA השליח. מודרנה מזריקים שתי מנות של 100 מיקרוגרם, פייזר מזריקים שתי מנות של 30 מיקרוגרם. ה-RNA עטוף במעטפת שומנית, שההרכב המדויק שלה שונה כנראה בין החברות אך מכיל אצל שתיהן כמה חומצות שומן, כולסטרול ופוליאתילן גליקול – חומר אינרטי שנמצא בתרופות רבות.

ההזרקה נעשית לשריר – שכן וייסמן הראה במחקר בעכברים שהתאים מייצרים חלבון במשך עשרה ימים, לעומת רק חמישה ימים בהזרקה לזרם הדם. לאחר ההזרקה, תאים באזור ההזרקה בולעים את ה-RNA השליח, הוא משתחרר בתוכם מהמעטפת השומנית והם מתחילים לתרגם אותו, כלומר לייצר את החלבון שהוא מקודד. חשוב לציין שה-RNA השליח לא יכול להכנס לגרעין התא ולא יכול לגרום למוטציות או שינויים גנטיים אחרים. ה-RNA השליח גם אינו הופך ל-DNA בתאים.

שימוש בחומר הגנטי של הנגי, לפיתוח חיסון | איור: Orpheus FX, SHutterstock
החיסון לא יכול לגרום לשינויים גנטיים בתאים. שימוש בחומר הגנטי של הנגי, לפיתוח חיסון | איור: Orpheus FX, Shutterstock

הפעלת מערכת החיסון

מכיוון שזו טכנולוגיה שעדיין בחיתוליה, לא ברור עדיין אילו תאים מקבלים את ה-RNA ומבטאים את החלבון. גם לא ברור כיצד החלבון מוצג לתאי מערכת החיסון, אולם מחקר מ-2016 מצא שחיסון RNA שליח מפעיל תאים של מערכת החיסון שנקראים TFH (תאי T עוזרים של הזקיק). תאים אלו הם תאים מסוג T, החשובים להפעלה של תאים מסוג B – התאים שמייצרים את הנוגדנים.

מחקר בעכברים, כמו גם המחקרים הקליניים של שלב 1 ו-2 של פייזר ומודרנה הראו שחיסוני ה-RNA גורמים לייצור של נוגדנים נגד חלבון ה-Spike שמסוגלים לנטרל את הנגיף. בנוסף, התוצאות של מודרנה מראות שיש הפעלה של תאי T עוזרים הנחוצים להתפתחות זיכרון חיסוני. מודרנה אף דאגה להרחיב את הניסוי כדי לבדוק מה קורה אצל אנשים מבוגרים. גם אצל מחוסנים מעל גיל 70 החיסון גרם לייצור של נוגדנים נגד החלבון של הנגיף. רמות הנוגדנים הגבוהות – אף יותר מאשר אצל מחלימים מקורונה – מרמזות על כך שהחיסון יקנה הגנה טובה לאורך זמן רב, אך יהיה אפשר לדעת כמה זמן רק בהמשך המחקר, בחודשים הבאים ובשנים הבאות.

מההודעות לתקשורת של שתי החברות, נראה שלחיסונים יש יעילות של 95 אחוזים. המשמעות של זה היא שמבין המשתתפים בניסוי שנדבקו בקורונה, כ-95 אחוזים היו בקבוצת הביקורת וקיבלו חיסון דמה, לא את החיסון האמיתי, ואילו רק חמישה אחוזים מהחולים היו בקבוצה שקיבלה את החיסון. נכון לעכשיו נראה שהחיסונים עובדים.

 נצמד לקולטן של התא (כחול) | איור: JUAN GAERTNER / SCIENCE PHOTO LIBRARY
מטרה משותפת. חלבון הספייק של נגיף קורונה (באדום), נצמד לקולטן של התא (כחול) | איור: JUAN GAERTNER / SCIENCE PHOTO LIBRARY 

ייצור ושינוע

היתרון הגדול של חיסון RNA הוא שלא צריך לגדל נגיפים – תהליך מורכב, יקר ומסוכן – כדי לייצר את החיסון. את ה-RNA מייצרים במבחנה בשיטות ביוכימיות. כל מה שצריך הוא תבנית DNA עם הגן הרצוי, תמיסת נוקלאוטידים מתאימים ואנזים שמייצר העתקי RNA מתבנית ה-DNA. האנזים שהחברות משתמשות בו הוא אנזים שמוכר כבר מאמצע המאה שעברה ומקורו בנגיף שמדביק חיידקים – בקטריופאג' T7. לאחר ייצור ה-RNA, קל לנקות אותו מחומרים אחרים בתמיסה, לעומת תהליכי ניקוי מורכבים יותר של חיסונים המבוססים על נגיפים מוחלשים, מומתים או מהונדסים. לבסוף, ה-RNA מעורבב עם תמיסת החומרים שיוצרים את המעטפת סביבו. מסיבות אלה, תהליך הפיתוח של החיסון הזה קצר יותר מתהליכי הפיתוח של חיסונים אחרים.

יתרון נוסף הוא בקלות של שינוי החיסון במקרה הצורך, אם למשל הנגיף יעבור מוטציה שתתגבר על החיסון הקיים. כל מה שצריך הוא להכניס את המוטציה בתבנית ה-DNA שממנה מייצרים את עותקי ה-RNA, ושאר תהליך הייצור נמשך כרגיל.

אחד החסרונות של החיסון שעלו כעת בתקשורת הוא הצורך לשנע ולשמור את החיסון בהקפאה עמוקה, זאת מכיוון שמולקולות RNA רגישות ועלולות להתפרק בקלות יחסית. בטמפרטורה נמוכה, תהליכים כימיים מתרחשים לאט ולכן יש סכנה פחותה להתפרקות ה-RNA. החיסון של פייזר דורש טמפרטורה של מינוס 70 מעלות צלזיוס ופייזר הודיעה שהיא פיתחה אריזות מיוחדות שמאפשרות שמירה על טמפרטורה זו למשך 15 ימים, אם מקפידים למלא אותן בקרח יבש. האריזות אמורות להכיל גם מדחום ו-GPS שיאפשר ניטור מרחוק של כל אריזה.

מודרנה, לעומת זאת, הודיעה שניתן לשמור את החיסון שלה בתנאי הקפאה רגילה (מינוס 20 מעלות צלזיוס – קרוב לטמפרטורה של מקפיא ביתי) למשך חצי שנה לפחות, בקירור רגיל (8-4 מעלות) למשך 30 ימים, ובטמפרטורת החדר למשך 12 שעות.

לא ברור מה הסיבה להבדלים האלה בין החיסונים של שתי החברות. סביר להניח שההבדל נעוץ בשינויים הכימיים של ה-RNA, ובעיקר במעטפת השומנית ששומרת על ה-RNA – אך החברות לא מפרטות בדיוק את ההרכב. עם זאת, חוקרים של הצבא הסיני שפיתחו חיסון RNA אחר לקורונה – עם הרכב מעטפת שומנית שונה מזה של מודרנה, כך נראה – מצאו שהחיסון לא נפגם גם אם נשמר בטמפרטורת החדר למשך שבוע, ומראה ירידה של 13 אחוז בלבד ביעילותו אם נשמר בטמפרטורה של 37 מעלות צלזיוס למשך שבוע. יתכן שפייזר ומודרנה פשוט נוהגות בזהירות יתר עם החיסונים – אך אי אפשר לדעת אם הן לא יפרסמו את הסיבות להבדלים.

החיסון של מודרנה בקרח | צילום: Giovanni Cancemi, Shutterstock
מחזיק מעמד חצי שנה במקפיא ביתי, לפי נתוני היצרן. החיסון של מודרנה בקרח | צילום: Giovanni Cancemi, Shutterstock

 השורה התחתונה

שתי החברות פיתחו חיסונים המבוססים על טכנולוגיה חדשה – חיסוני RNA שליח. טכנולוגיה זו מאפשרת פיתוח מהיר של החיסון, וכל הממצאים עד כה מראים שהחיסון הוא בטוח ויעיל. שתי החברות מבטיחות לייצר עשרות מיליוני מנות חיסון עד סוף שנת 2020, וכחצי מיליארד עד מיליארד וחצי מנות במהלך שנת 2021.

שתי שאלות גדולות עדיין נותרו פתוחות: האם החיסון מגן מהדבקה בנגיף, או רק מונע התפתחות של מחלה עם תסמינים? ולכמה זמן החיסון מקנה הגנה? את התשובות לשתיהן נגלה, כנראה, בעתיד.

איך עובד חיסון ה-mRNA? איירה: נעה כ"ץ
איך עובד חיסון ה-mRNA? איירה: נעה כ"ץ
מקור: sargsyanz Zavén Sargsyan@

143 תגובות

  • גל חיימוביץ

    שלום משה

    כפי שכבר ציינתי מספר פעמים בתגובות (וגם בכתבה), מחקרים בעכברים הראו שהחלבון מייוצר רק באזור ההזרקה אם מוזרק תת-עורי או לשריר, לעומת הזרקה לווריד - ואז זה מגיע לכבד. כך שגם אם חלק מה-RNA יגיע לדם, סביר להניח שהוא יישאר בכבד ולא יגיע למקומות אחרים בגוף. למוח ה-RNA לא יגיע בגלל מנגנון שנקרא מחסום דם-מוח שמונע מעבר של חומרים מהדם למוח.
    כל סוגי התאים מסוגלים לקלוט את ה-RNA כי הוא מצוי במעטפת שומנית שהתאים בולעים - כמו שהם בולעים סוגים שונים של בועיות שומניות אחרות. ה-RNA מפורק בתאים בתוך שעות עד ימים ספורים - מחקרים הראו שהחלבון שמייוצר מה-RNA נשאר בתאים לכל היותר 10 ימים עד שגם הוא מתפרק או שהתאים מושמדים ע"י מערכת החיסון. (חלק מה-RNA מתפרק כבר מחוץ לתאים - מזריקים כמות מתאימה כדי שלפחות חלק מהRNA ייכנס לתאים). כל המחקרים בנושא חיסוני RNA בעשור האחרון מצביעים על כך שאלו חיסונים בטוחים.

  • גל חיימוביץ

    אני נאלץ לתקן:

    בעקבות דיון עם חוקרים, התברר לי שטעיתי ושבניסויים בעכברים ה-RNA מגיע לכבד גם בהזרקה לשריר (כנראה בגלל המעטפת השומנית) והחלבון מבוטא גם בכבד. באותה שיחה נמסר לי שמליסה מור (המנהלת המדעית של מודרנא) סיפרה בהרצאה שהם הכניסו ל-RNA אלמנט שמונע ממנו מלהיות מתורגם בכבד בבני אדם - אך אין לי הפניה למחקר או מסמך מדעי - כיוון שהפרטים כנראה חסויים תחת הפטנט.

  • סובעי אריאל

    בתשובה הנ"ל והודאתך על טעות

    בתשובה הנ"ל והודאתך על טעות שכן מגיע גם לכבד.ושהפרטים חסוים תחת פטנט.מהווה כשל חמור בתגובתך על אמינות והשפעת החיסון.ומחזקת את דעת ד"ר הרן ונוספים מה הראקציה שחלק מהחיסון מגיע לדם גורם. ומה עוד מסתירים שאם רופא נכבד כמוך לא קיבל אתכל המידע מה יאמרו הדיוטות.

  • גל חיימוביץ

    אין לי כוונה לדון עוד בפוסט המטעה והשקרי של מיכל הרן

    אף אחד לא מכריח אותך להתחסן.

  • מודאג

    מה ההבדל בין הזרקה ובין נשימה של הנגיף?

    1. בנשימה של הנגיף, הוא מגיע לתאים מסוימים מאד, בדרכי הנשימה. לעומת זאת, בהזרקה, השליח RNA יכול להגיע לכל מיני תאים בגוף, ללא הגבלה כמעט. מהם הסיכונים שבכך? 2. בהמשך לשאלה זו, מהם הסיכונים לתהליכים נוספים שיתעוררו בתא ומחוצה לו, שאין לנו דרך לדעת עליהם בגלל הידע המוגבל שלנו לגבי פעילות התא בכלל ופעילות מערכת החיסון בכלל. 3. וכמובן מהם הסיכונים לטווח ארוך ביחס לנשים הרות וביחס לכניסה עתידית להריון - הרי לא ניסו את הזריקה על נשים בהריון וגם לא בדקו לאורך זמן מה יקרה לנשים שקיבלו את הזריקה וינסו להיכנס להריון (מדובר בהשערה שהועלתה לגבי חלבוני שליה שיותקפו, או כל סיבה אחרת, לא ידועה עדיין).

  • גל חיימוביץ

    חיפשתי עוד מקורות לגבי לאן מגיע ה-RNA

    אז יש מחקר שנעשה בקופים שעקב באמצעות סימון מיוחד אחר ה-RNA 4 שעות ו-28 שעות לאחר ההזרקה. רוב ה-RNA נשאר במקום ההזרקה. חלק ממנו מגיע לבלוטות הלימפה באמצעות תאים של מערכת החיסון שבולעים את ה-RNA ונודדים איתו לבלוטות הלימפה. ה-RNA לא נמצא במקומות אחרים.
    https://www.nature.com/articles/s41551-019-0378-3 בנוסף, ממאמרים נוספים בהם עיינתי, חלק מהחומרים שמוסיפים למעטפת השומנית (לפחות מודרנה פרסמה שהיא מוסיפה אותם - לא ברור לי לגבי פייזר) הם חומרים שאמורים מצד אחד למנוע תגובה חיסונית ל-RNA עצמו ומצד שני כן להבלע יותר בקלות ע"י תאי מערכת החיסון שנמצאים בשריר.

  • גל

    שלום מודאג,

    1. מחקרים בעכברים הראו שבהזרקה לשריר ה-RNA נשאר במקום ההזרקה והחלבון מיוצר רק שם.
    2. סיכונים אפסיים מאוד. יש לנו ידע טוב מאוד לגבי מה קורה ל-RNA שמוכנס לתאים ויש לנו ידע טוב שנאסף גם בניסויים בבעלי חיים וגם בבני אדם בחיסוני RNA בעשור האחרון. כל המחקרים מראים בדיוק את מה שמצפים לראות - ה-RNA נכנס לתאים, גורם להם לייצר חלבון למשך כמה ימים. בתקופה זו יש תגובה חיסונית די נורמלית ונוצרים נוגדנים וגם תאי זיכרון חיסוני.
    3. עניתי בתגובה למטה לגבי הריון ופוריות. אין לי מושג מה ההתוויה אבל אני מנחש שלא יחסנו בינתיים נשים הרות אלא אם כן הן בסיכון גבוה.

  • גל חיימוביץ

    כתבה שמתייחסת לנושא של השילייה

    פורסמה עכשיו באתר שלנו:
    https://davidson.weizmann.ac.il/online/reasonabledoubt/%D7%94%D7%98%D7%A...

  • גל חיימוביץ

    סליחה, הנה קישור מקוצר:

    https://bit.ly/36ZNFpi

  • ורדה שביט אוחיון

    טכנולוגיה שחוסכת הקפאה

    שלום רב,
    האם ידוע לך אם נשקלו טכנולוגיות של ייבוש החיסון, כמו שעושים דובוני מים , tardigrades ,לעצמם במצבי יובש, כדי לחסוך את העלויות הענקיות, ונזקי הסביבה, ששינוע בהקפאה של חיסונים דורש?

  • גל

    אני לא יודע על ניסויים כאלה אבל לדעתי זה בעייתי

    ראשית, כי מדובר במעטפת שומנית ולא ברור איך תתנהג לאחר ייבוש ושנית כי ייבוש אומר שצריך להרחיף את החיסון בנוזל לפני ההזרקה. זה אומר שצוות רוקחות בכל מדינה ייצטרך לדאוג לכך, מה שיכול לגרום לשוני בחיסון בין מקום למקום - אם לא נעשה כמו שצריך, וגם ייקח משאבים וזמן. ההעדפה הייתה בכל מקרה להכין חיסון שיהיה מוכן להזרקה ישר מהמפעל.

  • ורדה שביט אוחיון

    תודה. מעניין בכל מקרה ולא

    תודה. מעניין בכל מקרה ולא פשוט...

  • אפרת

    התפרצות השמועה שחיסוניהם של פייזר ומודרנה גורמים לעיקור נשים.

    שלום רב,
    לאחרונה נתקלתי בהודעה המופצת ומועברת שוב ושוב על כך ששני ד"ר הגישו בקשה להשעות באופן מיידי את כל המחקרים לחיסוני הקורונה בטענה שאותו החלבון, עליו מבוסס החיסון (חלבון ספייק של הנגיף אליו מקודד הRNA השליח) יוצר תגובה חיסונית שתגרום לאי פוריות אצל נשים.
    ובנוסף שהחיסונים יכולים לגרום לתסמיני אלרגיה קטלניים ובכלל לגרום למחוסנים לחלות בקורונה.
    האם דברים אלו נכונים והגיונים? מאוד אשמח אם תוכל לעשות מעט סדר בדברים ולהסביר את מה שמאחוריהם.
    תודה רבה

  • גל חיימוביץ

    שניים מהדברים האלה אינם נכונים

    שלום אפרת,
    הדבר היחיד שנכון הוא שבמקרים נדירים מאוד חיסון (כל חיסון) יכול לגרום לתגובה אלרגית קשה שעלולה להסתיים במוות אם לא תטופל מיד. בדרך כלל משתדלים להמנע ממקרים אלה- ולכן שואלים לפני החיסון על אלרגיות הקשורות לחומרים שבחיסון (למשל יש חיסונים שמכילים חלבון ביצה) וזו הסיבה שמבקשים להישאר במרפאה למשך 10 דקות לאחר החיסון - למקרה שתתפתח תגובה אלרגית. החיסונים כמובן אינם יכולים לגרום למחלת קורונה מכיוון שהחיסון מכיל את החומר הגנטי לייצור של חלבון הספייק בלבד (חלבון אחד מתוך 23 חלבוני הנגיף) ולא הנגיף השלם. ה-RNA מתכלה בגוף בתוך שעות עד ימים ואינו יכול להשתכפל. החלבון של הנגיף לא קשור לחלבוני פוריות האישה.

  • מודאג

    כידוע, הזריקה לא נוסתה על

    כידוע, הזריקה לא נוסתה על נשים בהריון וגם לא נבדקה יכולתן של נשים שקיבלו את הזריקה להיכנס להריון מאוחר יותר. לכן אינני רואה אפשרות להשתכנע לגבי דעתך. דעתך היא תיאורטית בלבד, וככל דיעה תיאורטית היא חייבת בניסוי, ניסוי שיצרני הזריקה לא עשו, למרות שהדבר מתבקש ואף הכרחי.

  • גל

    אין שום סיבה ביולוגית להניח שהחיסון יפגע בפוריות של נשים

    אני לא מכיר עדויות לכך שנגיף הקורונה סארס2, או נגיפי קורונה בכלל, גורמים לפגיעה בפוריות הנשים. מכיוון שהחלבון שמיוצר בתאים הוא החלבון של הנגיף, - וככל הידוע עד כה אין לו שום קשר לפוריות האישה - אין שום סיבה להניח שפוריות נשים תיפגענה. הסיפור שמסתובב בוואטסאפים על חלבון סינסיצין - אינו נכון. אין קשר בין שני החלבונים.
    כן יש עדויות לכך שהנגיף יכול להגיע לשילייה ואף ליילוד - אם כי לא ברור אם במהלך הלידה או לפניה - וכן יש עדויות שמחלת קוביד 19 מסוכנת לנשים בהריון. ניסויים קליניים בחיסונים ובכלל לא נבדקים לרוב על נשים בהריון בשלבים הראשונים של הניסויים.

  • מודאג

    גל, אתה נופל בכשל לוגי הכי

    גל, אתה נופל בכשל לוגי הכי בסיסי: העובדה שאתה, לצורך הדוגמה, לא מצליח לחשוב על סיבה שבגללה הזריקה תפגע בפוריות האשה, לא מייתרת את הניסוי, אלא להיפך - היא מחייבת אותו. היא מחייבת אותו דווקא משום שאינך יודע. הבנת? אני מקווה שכן. בדיוק בגלל גישה כזו קורות תאונות כמו התלידומיד. צריך לזכור שיש דברים שאנחנו יודעים שאיננו יודעים, ויש דברים שאיננו יודעים ובנוסף איננו יודעים שאיננו יודעים אותם. אילו יכולנו לחשוב ובכך לכסות את כל שדה המציאות, לא היינו זקוקים לניסויים כלל. היינו גם יודעים ומבינים את כל הביולוגיה וצפונותיה. מזמן. אני מאד מקווה שהצלחתי להבהיר את עצמי. הדיון הזה אינו מקצועי, אלא הוא נוגע לבסיס המתודולוגי של המדע, כלומר לפילוסופיה של המדע.

  • גל חיימוביץ

    אדון מודאג היקר

    מכיוון שלא *אני* מחליט על מי יתחסן או לא יתחסן, אלא מומחים לאימונולוגיה, אפידימיולוגיה ווירולוגיה ורפואת הציבור - אלה שפיתחו את החיסון, אלה שבדקו את המחקרים ואלו שאישרו את החיסון לשימוש, אני מרגיש די בטוח לומר לך שלא צפוי נזק לשליה מהחיסון.
    יש דברים שאנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים, אבל גם יש הרבה דברים שאנחנו כן יודעים. לדוגמה - כאמור - שאין שום קשר בין חלבון הספייק לחלבון הסינסיצין, או כל חלבון אנושי אחר, שלייה או לא.

  • אנונימי

    שלום, אשמח להבין את האמירה

    שלום, אשמח להבין את האמירה הנחרצת "חשוב לציין שה-RNA השליח לא יכול להכנס לגרעין התא ולא יכול לגרום למוטציות או שינויים גנטיים אחרים. ה-RNA השליח גם אינו הופך ל-DNA בתאים". מניין הביטחון המלא בכך? איפה ההסבר לטענות האלו? האם נעשו איזשהן בדיקות בנוגע להשפעות ארוכות טווח של mRNA שהוזרק לבני אדם?

  • גל

    האמירות מבוססות על כל הידוע לנו על רנא שליח

    רנא שליח נמצא במרכז המחקר שלי כבר 15 שנים. אני לא מכיר מנגנון שמכניס רנא שליח לגרעין. מכיוון שכך, הרנא עצמו אינו יכול לגרום לשינויים גנטים בתאים אליהם נכנס. ככל הידוע לנו, גם חלבון הספייק לו הרנא מקודד אינו נכנס לגרעין ואין לו אינטראקציה עם דנא. כך שגם מהכיוון הזה אפשר להיות רגועים.
    בנוסף, רנא שליח הוא בעל זמן מחצית חיים די קצר - שעות בדרך כלל, במקרים נדירים - למשל שלוחות של תא עצב - ימים. מנגנוני פירוק רנא יפרקו את הרנא די מהר.
    לגבי הפיכת הרנא לדנא - אכן יש אפשרות תיאורטית כזו. לשם כך צריך אנזים מיוחד שנמצא אצל רטרווירוסים (כמו נגיף HIV שגורם לאיידס). יש לנו בגנום גנים שמקודדים לחלבונים כאלה - מקורם בנגיפים שנטמעו בגנום שלנו במהלך האבולוציה. בדרך כלל הם פועלים רק על מולקולות רנא נגיפי שהם מכירים, אבל יש אפשרות תיאורטית שהם יהפכו גם רנא שליח לדנא שיחדור ויטמע בגנום. ככה נוצרו, כך מעריכים, כפילויות של גנים, פסאודו-גנים וכדומה במהלך האבולוציה. כמובן, שמה שקורה בשריר - מקום ההזרקה - לא ישפיע על תאי המין ולכן לא יגיע לדור הבא. סביר יותר שאם אכן יקרה דבר כזה בתא כלשהו במקום ההזרקה - 1: בסבירות גבוהה לא יקרה כלום. הגנום הוא אוקיינוס גדול והסיכוי שדנא שמקורו ברנא של הספייק ייכנס למקום כלשהו שיגרום לגן להתבטא - או יפריע לגן אחר להתבטא - הוא אפסי. 2. אם התא יינזק - בסבירות גבוהה התא יתאבד או שמערכת החיסון תהרוג אותו. תאים ניזוקים כל הזמן ומתים או נקטלים. מיליוני תאים בכל יום.
    אבל הנקודה החשובה יותר היא שהתא אליו נכנס הרנא מבטא את חלבון הספייק ומציג אותו לתאי מערכת החיסון - הרי זה תפקיד החיסון. מכיוון שזה מזוהה כאיום התאים שיבטאו את חלבון הספייק יושמדו לאחר שמערכת החיסון תכיר אותם. ולכן לא באמת אכפת לנו מה קורה עם הרנא.
    בכל מקרה - מחקרים בעכברים הראו שהחלבון נעלם לאחר מקסימום 10 ימים מההזרקה - כלומר הרנא, ולאחריו החלבון שיותר יציב מהרנא - פורקו על ידי התא.
    בנוסף, אלו אולי חיסוני רנא הראשונים שיאושרו לשימוש, אבל הם בהחלט לא חיסוני הרנא הראשונים שפותחו. ישנם לא מעט חיסוני רנא בפיתוח, חלקם במחקר קליני בשלב 1 או אפילו שלב 2. בינתיים, מכל המחקרים הקליניים לא דווח על תופעות לוואי חמורות. ונקודה אחרונה - חיסונים אחרים, שמבוססים על וקטור נגיפי (כמו החיסון של אוקפורד או החיסון הישראלי), מבוססים על החדרה של נדיף מהונדס שמכיל את הגן לחלבון ספייק של הקורונה. ברגע שהנגיף המהונדס חודר לתאים, התאים ייצרו רנא שליח - אשר יתורגם לחלבון.

  • מודאג

    מדבריך ניתן להבין שהאפשרות לסרטן קיימת

    מדבריך ניתן להבין שהאפשרות לשינוי גנטי בתא וליצירת תאים סרטניים קיימת, ומכיוון שמדובר בהזרקה ובחורמ שיכול להיכנס לזרם הדם ולהגיע לכל מקום וכל תא בגוף, הסיכוי קיים. מן הסתם, שינוי כזה שגורם לסרטן זקוק לכמה שנים כדי להתגלות, ומכיוון שהניסוי הוא קצר מועד, וקרוב לוודאי שלא תיערך בדיקה סטטיסטית רבת שנים, הרי שחולי סרטן בעתיד לא יידעו כלל שהם חלו בסרטן בגלל הזריקה.

  • גל

    כפי שעניתי בתשובות למעלה, ה

    כפי שעניתי בתשובות למעלה, ה-RNA לא מגיע לזרם הדם, הוא נשאר בשריר. הסיכוי לסרטן מהחיסון הוא קטן בגודל אסטרונומי. צריך להיות צירוף מקרים ממש ממש יוצא דופן כדי שזה יקרה וחשבתי שזה ברור ממה שכתבתי.
    מערכת החיסון מתמודדת בהצלחה בכל יום עם אלפי תאים סרטניים. אבל עוד לפני זה, כאמור - התאים ש"ייקבלו" את ה-RNA יושמדו על ידי מערכת החיסון בגלל החלבון שהם מבטאים.
    לגבי אמירתך "קרוב לוודאי שלא תיערך בדיקה סטטיסטית רבת שנים" - זה לא נכון. לגבי כל חיסון בעולם יש מעקב רב שנים של החברות ורשויות הבריאות שנועד בדיוק בשביל זה - לגלות תופעות לוואי נדירות. כל מקרה שעשוי להיות מיוחס לחיסון נבדק לעומק. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחיסון חדש ובטכנולוגיה חדשה.

  • אנונימי

    גל, תודה רבה על התשובה

    גל, תודה רבה על התשובה המפורטת. זה בהחלט נשמע מבטיח ונקווה שלא יהיו הפתעות. בכל אופן נראה לי שהחשש (המוצדק לדעתי) נובע מכך שמדובר בטכנולוגיה שאין אתה ניסיון קליני קודם, ומשלב הפיתוח היא תעבור מיד לשימוש מאוד רחב היקף.

  • גל חיימוביץ

    זה טוב לחשוש ואכן צריך לבדוק

    את בטיחות ויעילות החיסונים לאורך זמן ועל יותר בני אדם. ובאמת, אם לא היתה משתוללת פה מגפה, זה מה שהיה קורה - היה מעקב של 3 שנים אחר המשתתפים בניסוי שלב 3 לפני שמפיצים לקהל הרחב.
    אתה יכול להיות בטוח שיתחילו לחסן עוד עשרות אלפים, או סביר יותר מאות אלפים לפני שהחיסונים יגיעו לישראל, אז לכל הפחות נדע אם יש תופעות לוואי חמורות נדירות קצרות טווח: בכל חיסון רשויות הבריאות בכל העולם בודקות כל חשד לתופעת לוואי לאחר החיסון, אז בוודאי שתהיה בדיקה אפילו מקיפה עוד יותר כשמדובר בחיסון חדש.
    בנוסף, ככל שאתה נמצא נמוך יותר בסולם הזכאות לחיסון, כך תוכל להיות בטוח יותר - כי ייקח זמן רב עד שיגיעו לחסן אותך ויצטבר עוד מידע על החיסונים.

  • אנונימי

    שלום, רציתי לשאול מה היתרון

    שלום, רציתי לשאול מה היתרון של יצור רנא שליח על פני חיסון המכיל את כבר את החלבון שאליו הוא מקודד? (למשל אחד מחלבוני המעטפת של הוירוס). בשני המקרים לא צריך להזריק וירוסים מוחלשים או מומתים.
    תודה.

  • גל חיימוביץ

    כמה יתרונות

    ראשית, קל יותר לייצר ולנקות את ה-RNA מאשר חלבון. שנית, החלבון צריך להיות מוצג למערכת החיסון על גבי התאים בגוף - זה אומר שהחלבון צריך להכנס לתאים (בבליעה או בדרך אחרת) ולעבור עיבוד בתאים כך שיוצג בצורה מתאימה. יותר קל לתת לתאים עצמם לייצר את החלבון ולהציג אותם בצורה טבעית - מבחינתם - לעומת חלבון שחודר מן החוץ. לכן החיסונים שאינם חיסוני RNA או חיסוני קורונה מוחלשת/מומתת הם של נגיפים לא מזיקים לאדם שמהונדסים עם החלבון של הקורונה (החיסון של אוקספורד והחיסון שפותח במכון הביולוגי בנס ציונה הם כאלה) - הנגיפים האלה חודרים לתאים וכך התאים מייצרים את החלבון של הקורונה.

  • דליה

    95% הצלחה

    לא הבנתי את הפסקה הזו, אם 95% קיבלו חיסון דמה, איך ניתן לומר שיש לו 95% הצלחה? זה לא בדיוק הפוך?
    תודה

  • אנונימי

    כתוב ש*מתוך אלה שנדבקו* 95%

    כתוב ש*מתוך אלה שנדבקו* 95% קיבלו לפניכן חיסון דמה ורק 5% קיבלו חיסון אמיתי. אני מניח שמספר האנשים שקיבלו מראש חיסון אמיתי וחיסון דמה היה דומה. כדאי גם לקרוא כאן: https://www.nytimes.com/2020/11/20/health/covid-vaccine-95-effective.html

  • אנונימי

    ביל גייטס משתין על כולנו בקשת! תיכסו לכאן ותבינו למה...

    https://www.youtube.com/watch?v=W********Vk

  • גל חיימוביץ

    ובכן, עשירים רבים תורמים כסף למדע ומחקר ברפואה ובכלל

    קרנות מחקר פרטיות רבות שמאפשרות לנו לערוך מחקר בכל תחומי המדע הן בשל תרומות של עשירים ועשירות. התרומות שלהם גם מאפשרות בנייה של מחלקות ובניינים בבתי חולים ובאוניברסיטאות ומכוני מחקר (ולכן תמיד יש שמות של תורמים עשירים על הבניינים) ולכן ביל גייסט לא שונה מאנשים עשירים אחרים שרוצים לתרום מהונם למען עתיד טוב יותר למין האנושי ולכוכב הלכת בכלל.

  • הרצל

    הצלחה עם חשיבות אדירה

    החשיבות האדירה של ההצלחה של שני החיסונים היא בזה שנמצא כאן מסלול חדש לייצור חיסונים, בעל יעילות גבוהה לעומת החיסונים שהיו זמינים עד היום, שיחסית קל לפתח להגנה מפתוגן חדש ולייצר בזול ובכמויות גדולות. יש הרבה חיידקים, וירוסים, פטריות ויצורים חד תאיים מורכבים יותר שעדין אין להם חיסון, אשר הורגים או הופכים לנכים עשרות מליוני אנשים בכל שנה. למשל דנגה, זיקה, צהבת C, שחפת, עגבת, מלריה, ועוד הרבה סוגים. ברגע שהמדענים שמפתחים חיסונים ירגעו מהמאמץ האדיר לפיתוח חיסון לקוביד, יתחיל מרוץ לייצור חיסונים חדשים וגם לייצר חיסונים מחליפים לחיסונים קיימים שאינם אופטימליים, למשל החיסון לשפעת. יש תקווה שבמהלך 10-20 שנה הקרובות ייכחדו מחלות רבות.

  • עמי

    מה עם... ?

    מה עם רוסיה? מה עם נס ציונה??

  • גל חיימוביץ

    הכתבה עוסקת רק בחיסוני ה-RNA

    על החיסונים האחרים ניתן לקרוא בעדכון השבועי של המרוץ המדעי למיגור הקורונה

  • עידן

    בתחילת המאמר הוצג שהמאמר ידון

    בתחילת המאמר הוצג שהמאמר ידון גם בסכנות החיסון, לאן החלק הזה נעלם?

  • גל חיימוביץ

    המממ... טוב, הכותרת הזו נכתבה ע"י העורכים

    אני לא התייחסתי ל"סכנה" למעט התייחסות קצרה לכך שה-RNA שליח לא יכול לגרום לנזק גנטי. באופן כללי תופעות הלוואי של החיסונים (מניסויים שלב 1-2) הן קלות ולא שונות מהותית מתופעות לוואי של חיסונים "סטנדרטיים" - כאב במקום ההזרקה, חום, חולשה, כאבי שרירים, צמרמורות וכדומה. כרגע לא ידוע על תופעות לוואי חמורות או ארוכות טווח - לפחות לא בחצי שנה מאז החלו הניסויים.

  • עדי

    אלו תופעות לוואי כלליות

    אלו תופעות לוואי כלליות מחיסונים או שתופעות הלוואי של קוביד רק מוחלשות? אני מנסה להבין אם כחלק מהתופעות שחוויתי מהוירוס היה גם קושי נשימתי (מחלת רקע של ברונכית כרונית) האם כחלק מתופעות הלוואי של החיסון אני יכולה גם לצפות לקשיי נשימה?
    תודה

  • עידן

    תודה על התגובה! זה בהחלט עושה

    תודה על התגובה! זה בהחלט עושה סדר בדברים!

  • אני

    בבקשה תשוו גם לחיסון של

    בבקשה תשוו גם לחיסון של אוקספורד

  • גל חיימוביץ

    תהיה כתבה נפרדת על החיסונים האחרים

    הכתבה הזו עוסקת רק בחיסוני ה-RNA

  • אנונימי

    מה לגבי הטענות כאן בנוגע

    מה לגבי הטענות כאן בנוגע לאנשים עם נטיה למחלות אוטואימוניות? https://www.facebook.com/yuval.rabinovich/posts/10222757128450885

  • גל

    סכנה נמוכה עד לא קיימת

    כאמור בכתבה, ה-RNA מוגן במעטפת שומנית ואינו חשוף למערכת החיסון טרם כניסתו לתאים. וגם אם נניח שכן מערכת החיסון תיחשף ל-RNA, ה-RNA ען שינויים כימיים, כך שכל תגובה חיסונית כנגדו תהיה כנגד RNA שלא קיים באופן טבעי בגוף ולכן לא תהיה אוטואימונית.

  • עפר

    מעניין מאוד. תודה רבה.

    מעניין מאוד. תודה רבה. איך ניתן להיות בטוחים שהחלבון הזה שכנגדו אנו מפעילים את המערכת החיסונית לא קיים באיבר או במערכת אחרת כלשהי בגוף, אפילו באופן לא פעיל או לא מבוטא, שאז הנוגדנים שהחיסון ייצור באופן מלאכותי עלולים לפעול גם כנגדם כלומר כן לגרום לתגובה אוטואימיונית?
    האם הנוגדנים ה'טבעיים' שנמצאו אצל אנשים שחלו והחלימו פועלים גם הם כנגד החלבון המסוים הזה?

  • גל

    כן

    כן, החלבון הזה נבחר לחיסון מכיוון שידוע שהוא זה שמעורר את התגובה החיסונית החזקה ביותר נגד הנגיף ורוב הנוגדנים שנוצרים במהלך המחלה הם כנגד החלבון הזה. זה מבוסס לא רק על הנגיף החדש אלא גם על מחקר רב שנים על נגיף סארס הראשון ועל נגיף הקורונה שגורם ל-MERS.
    הגנום האנושי רוצף במלואו לפני כ-20 שנה. מאז, הידע שלנו על הגנים והחלבונים שמיוצרים בכל מאות סוגי התאים בגוף גדלה עשרות מונים. אנחנו בטוחים שהחלבון הזה, או חלבון דומה לו, לא קיים באופן טבעי בתאי אדם.

  • עמודים