אלומיניום, חיידקים ותגובות כימיות. מדוע הזיעה משאירה כתמים בהירים על הבגדים שלנו?

כשהאבולוציה פיתחה את יכולת ההזעה שלנו, היא לא התחשבה בהכרח בהיגיינה ובניקיון אישי. הזיעה חשובה מאוד לוויסות חום הגוף, שכן ההתאיידות שלה מפני העור קולטת חום מהסביבה ומותיר את העור קריר יותר. בגלל זה אנחנו מזיעים יותר כשחום הגוף שלנו עולה, למשל במהלך פעילות גופנית מאומצת או כשאנחנו חולים.

למרות חשיבותה, הריח האופייני של הזיעה והכתמים המביכים שהיא משאירה על בגדינו הפכו אותה למטרד. כמו בכל מלחמה, קורבנות נופלים בשני הצדדים ורובנו משלמים את המחיר בכתמים צהובים וקשיחים שנוצרים עם הזמן על בגדינו.

הריח של הזיעה

ראשית, חשוב להבדיל בין שני סוגים של זיעה שאנחנו מפרישים. מרבית שטח עורנו מכוסה בבלוטות זיעה שנקראות בלוטות אקריניות ותפקידן הוא להפריש תמיסת מלח חסרת ריח שמסייעת לווסת את חום הגוף.

מקור הריח המזוהה עם הזיעה הוא בבלוטות מסוג אחר, שמכונות בלוטות אפוקריניות. הן נמצאות רק באזורים ספציפיים בגוף, ביניהם בית השחי, מסביב לפטמות, תעלת האוזן ואיברי המין. בלוטות אלו לא מפרישות תמיסת מלח בלבד אלא גם תערובות של שומנים, סוכרים וחלבונים שמספקות כר גידול פורה לחיידקים ויצורים מיקרוסקופיים אחרים. אלה בתורם מפרקים את החומרים הללו לתוצרים שמקנים לזיעה את ריחה. בעולם החי הריחות האלה משמשים כפרומונים, מולקולות ריחניות שמסייעות בתקשורת ובמשיכה המינית בין בעלי חיים, אך מבחינת בני אדם מדובר בעיקר בתופעה לא נעימה.

כדי לטפל בריח הזיעה פותחו דאודורנטים להתמודדות עם הבעיה. המרכיב הפעיל ברוב התכשירים המסחריים הוא אלומיניום כלורוהידראט, סוג של מלח אלומיניום שיעיל ביותר במניעת הזעה. חלקיקי האלומיניום שבדאודורנט שוקעים עם הפרשות הזיעה בתוך תעלות הבלוטה ויוצרים ג'ל עמיד שחוסם פיזית את יציאת הזיעה. מלחי האלומיניום מצטרפים לאלכוהול שבדאודורנט כדי לעכב את גדילתם של חיידקים ופטריות, וכך מפחיתים את ריח הזיעה.

אין ספק שהדאודורנטים יעילים כאמצעי היגייני, אך מתברר כי לפתרון הזה יש גם תופעת לוואי – יצירת כתמים צהובים על הבגדים. הצבע הזה נוצר מתגובה כימית בין האלומיניום שבתכשירים לבין החלבונים והשומנים שמופרשים בזיעה, שיוצרת משקעים צהבהבים. המשקעים חודרים אל בין סיבי הבגד ומקשיחים אותם למגע כשהזיעה מתייבשת. הכתמים הללו לא חייבים להיות צהובים, ודווח על כתמי זיעה אדומים, כתומים, חומים שנוצרו מדאודורנטים בעלי רכיבים שונים.

מוטציות גנטיות נדירות עלולות לגרום לזיעה צבעונית, או בשמה המקצועי כרומהידרוזיס. במקרים כאלה הגוף עצמו מייצר מולקולות צבעוניות שמצטברות ומופרשות בזיעה, כגון הצבען (פיגמנט) הצהוב-חום ליפופוצין. לעיתים הגוף מפריש בזיעה חומרי צבע שמקורם במזון או בתרופות שצרכנו ומביא לזיעה צבעונית. עם זאת, מדובר בתופעה נדירה, ואצל רובנו הזיעה היא חסרת צבע כל עוד היא לא באה במגע עם הרכיבים הפעילים של הדאודורנט.

חיידקים ומיקרואורגניזמים אחרים מפרקים חלבונים, סוכרים ושומנים על העור ויוצרים את ריח הזיעה | איור: Shutterstock
חיידקים ומיקרואורגניזמים אחרים מפרקים חלבונים, סוכרים ושומנים על העור ויוצרים את ריח הזיעה | איור: Shutterstock

יש תחליפים

לתגובה בין האלומיניום לזיעה יש השפעות משמעותיות בהרבה מהרס בגדים יומיומיים. במשימות החלל הראשונות שלה שיגרה סוכנות החלל האמריקאית נאס"א אסטרונאוטים בחליפות חלל מאלומיניום שנועדו להגן עליהם מהחלל החיצון. אסטרונאוטים העידו כי השהייה בהן דמתה להשריה ממושכת בדליי זיעה, מכיוון שאי אפשר לאוורר אותן. חליפות החלל ששרדו ממשימות החלל הראשונות סובלות כיום מבלאי רציני, שכן זיעת האסטרונאוטים שחקה את רוב האלומיניום שבהן והותירה אותן חומות ושבריריות. תהליך דומה עלול לקרות גם בחליפות חלל המודרניות.

כדי להציל בגדים שכבר הוכתמו בזיעת האלומיניום תידרש אף יותר זיעה וטיפול אינטנסיבי בתכשירי חמצן פעיל שיכולים לפרק את הכתמים. פתרון פחות מייגע הוא להשתמש בדאודורנטים שאינם מכילים אלומיניום, ואכן מוצרים רבים בשוק מציעים תחליפים לאלומיניום ברמות יעילות שונות.

את התפוצה של תחליפי האלומיניום אפשר לייחס גם למודעות הגוברת בשנים האחרונות לרעילות המיוחסת לאלומיניום, לא תמיד בצדק. ריכוזו בתכשירים היגייניים נמוך למדי והמחקרים הרפואיים בנושא מעלים תוצאות סותרות, כך שנכון להיות רכיב האלומיניום בדאודורנטים נחשב כגורם סיכון בריאותי קלוש.

למי מאיתנו שמעדיפים תכשירי אלומיניום יש עדיין תקווה במלחמתם בכתמי הזיעה על בגדיהם. אם שוטפים את הבגדים מיד אחרי לבישתם בחמצן פעיל ללא אקונומיקה, שנמצא בלא מעט תכשירים להסרת כתמים, אפשר למנוע כך את הופעת הכתמים ולשמור על בגדינו מתופעות לוואי מביכות.

0 תגובות