לא לגמרי ברור אם מדובר רק בהתייבשות עקב שתיית אלכוהול, או שיש משהו מעבר לזה. מה שבטוח – תרופות הסבתא לא באמת עוזרות

ראש מתפוצץ, פה יבש, סחרחורת ובחילה – "מהיום אני לא שותה יותר!", אנחנו חושבים. רבים מאיתנו מכירים את התחושות האלו בבוקר אחרי ששתינו משקה אחד יותר מדי, כשההנגאובר (חמרמורת בעברית) תוקף.

תחושות ההנגאובר כוללות חולשה, צמא, בחילות, כאב ראש ולעתים הקאות. הסיכוי לסבול מהן מושפע גם מנטייה גנטית, בדומה לתופעות גופניות רבות אחרות; למשל בדמם של אנשים ממוצא אסייתי הריכוז של אנזים שמפרק אלכוהול נמוך יותר, ולכן הם נוטים להיות רגישים יותר להשפעותיו.

מסיבה לא ברורה ההנגאובר תוקף דווקא כשרמות האלכוהול בגוף יורדות. מדענים עדיין לא גילו מדוע, אך ההסבר הנפוץ הוא שמדובר בתהליך של התייבשות. מכיוון שאלכוהול הוא חומר משתן, שתייה שלו גורמת לאובדן נוזלים מוגבר.

סוג הכוהל העיקרי שנמצא במשקאות האלכוהוליים שאנו צורכים נקרא אתנול. בנוסף אליו קיימות כמויות קטנות של חומרים נוספים וביניהם מתנול, שיש מי שמשערים כי הוא הגורם לתופעות השליליות האופייניות להנגאובר. המתנול נוצר בתהליך התסיסה שבו אלכוהול מיוצר, ותוצרי הפירוק שלו בגוף כוללים פורמלדהיד וחומצה פורמית, שעלולים להוביל להשפעות בריאותיות שליליות. הפורמלדהיד לדוגמה מגרה את דרכי הנשימה והקיבה ומעובד בגוף לחומצה פורמית, שמשבשת את איזון החומציות במערכות שונות בגוף. ממצאים נוספים מעידים שייתכן קשר בין שני התוצרים הללו לנזק שנגרם לעצב האופטי כשמתרחשת הרעלת מתנול. 

איך מטפלים?

בין תרופות הסבתא להעלמת ההנגאובר נמצאות שתיית מי מלפפונים חמוצים, ומיץ צנון עם כפית חומץ. אם צלחתם את אלו בלי שחל שיפור במצבכם – ואין סיבה להניח שיחול  – ייתכן שימליצו לכם לשתות הרבה קפה. אך לא בטוח שגם זה רעיון כל כך מוצלח; נכון, הקפאין שבקפה ממריץ ועל כן מקל את העייפות שהותיר האלכוהול, ובנוסף, קפה גורם לכיווץ כלי הדם ולכן יכול להקל על כאבי ראש שמעוררת התרחבותם בהשפעת האלכוהול. עם זאת, בדומה לאלכוהול קפה הוא חומר משתן שעלול לגרום לאובדן נוזלים נוסף, שעלול להחמיר את ההתייבשות שאתם חווים.

שיטה "בדוקה" נוספת להעברת ההנגאובר נקראת באנגלית Hair of the dog, ביטוי שמתייחס לשתיית עוד אלכוהול על מנת להעביר את ההנגאובר. מסיבות ברורות זה לא באמת עובד. בדומה לכך, מחקרים גם לא מצאו ראיות לכך ששיטות כמו אכילת ביצים לא מבושלות, דג כבוש ושתייה מרובה של תה ירוק תורמים במשהו להתאוששות מהחמרמורת. יש מי שטוענים כי צריכת ויטמינים למיניהם מועילה, ועל סמך זה הוקמו ברחבי העולם מספר מרכזי שיקום מהנגאובר, ובלוס אנג'לס אפילו מסתובב בעיר אוטובוס ה-Hangover heaven שמסייע כך לנפגעי שכרות. אך נכון להיום מדענים טוענים כי היעילות של השיטות הללו לא נתמכת מדעית.

מה אפשר בכל זאת לעשות כדי להפחית את הסיכון להנגאובר? אם מקפידים לא לשתות על קיבה ריקה הסיכון פוחת, היות שהאוכל בקיבה מעכב את ספיגת האלכוהול. גם שתיית מים בסוף הבילוי הלילי או במהלכו עשויה להקטין את הסיכון, אם כי כאמור לא הוכח עדיין שהנגאובר נובע מהתייבשות.

מה שכן ברור הוא שגם אם כואב לכם הראש במהלך ההנגאובר, לא כדאי לכם לבלוע אקמול – הפרצטמול שבתרופה עלול להשפיע על הכבד ולהאט את פירוק האלכוהול. לצערנו, אין באמת שיטה מוכחת להיפטר מהנגאובר. נראה כי הפתרון היחידי שהמדענים והרופאים מסכימים עליו הוא שמי שלא רוצה הנגאובר, מוטב שיתנזר מאלכוהול, או לפחות ייזהר בצריכה ויסתפק בשתייה מתונה.

תגובה אחת

  • אני

    בשיכרות המוח עובד על אלכוהול במקום על סוכר

    הסבר ששמעתי פעם הוא שהמטבוליזם של המוח מתחיל לנצל אתנול (אתיל אלכוהול) במקום גלוקוז (סוכר ענבים), שבדרך כלל משמש כמקור האנרגיה. האתנול יותר אנרגטי מגלוקוז, וכשנגמר האתנול המוח נאלץ לחזור לגלוקוז, וחסרה למוח אנרגיה. כתוצאה מכך כאבי הראש. בנוסף, תפקוד לא נכון של המוח מעלה חשש להרעלה, ויש לנו רפלקס בסיסי מאד שבמקרה של הרעלה צריך להקיא. (הרפלקס הזה גם פועל בטעות במקרה של מחלת ים, עקב שוני במידע שמגיע ממערכת שווי המשקל באוזניים וממראה עיניים). הפתרון הנכון: שתייה של כמות קטנה מאד של אלכוהול כשמתחיל כאב ראש, כך שהגמילה של המוח מהאלכוהול תהיה הדרגתית.