הולך ומתקרב היום שבו הנזק האקולוגי והבריאותי שגורמות דרישות האנרגיה העצומות של המסחר בביטקוין יעלה על ערכו הנקוב של המטבע. את המחיר כולנו משלמים

מטבעות דיגיטליים מתהדרים בכך שאין להם קיום בעולם הממשי. בפועל זה רחוק מלהיות מדויק, שכן הם מסבים נזק סביבתי עצום. מחקרים רבים מעלים כי תהליך הכרייה של מטבעות דיגיטליים, כמו ביטקוין, את'ריום ודומיהם, מלווה בזיהום חמור עקב צריכת האנרגיה העצומה הכרוכה במסחר בהם.

בניגוד לבנקים, שמתעדים את העסקאות והיתרות במאגר מרכזי, עסקאות הביטקוין מתועדות באופן מבוזר, בבלוקים של קוד דיגיטלי שמקושרים זה לזה בשרשרת ארוכה (בלוקצ'יין). מחשביהם של משתמשי המטבעות הדיגיטליים, שמכונים כוֹרים, מתחרים זה בזה כדי לפתור חידה מתמטית שתוביל להארכה של שרשרת הבלוקצ'יין. המנצח מוסיף בלוק דיגיטלי לשרשרת ומשלים את העיסקה. ככל שהזמן חולף, פעולת הכרייה נהיית קשה יותר, משום שהחידה המתמטית שצריך לפתור הופכת יותר ויותר מסובכת.

את תהליך הכרייה מבצעים בפועל מחשבים שדורשים משאבי אנרגיה לא מבוטלים. את רוב האנרגיה צורכים מעבדי המחשבים המעורבים בעסקאות, אך גם מערכות הקירור של המחשבים, שנועדו למנוע מהמעבדים להתחמם יותר מדי בזמן פעולת החישוב, צורכות לא מעט חשמל.

מאחר שהמעבדים הדרושים לפעולת הכרייה מנצלים הרבה אנרגיה, מוקמות חוות כרייה שכוללות מערך גדול של מחשבים עם מעבדים חזקים. הן פועלות בעיקר באזורים שהחשמל בהם זול וקיים חיבור מהיר לאינטרנט. לכורים לא אכפת מאין מגיעה האנרגיה להפקת החשמל, כל עוד הוא זול מספיק.

חווה לכריית מטבעות דיגיטליים ברוסיה | צילום: Shutterstock
העיקר שהחשמל זמין וזול. חווה לכריית מטבעות דיגיטליים ברוסיה | צילום: Shutterstock

זיהום חשמלי

מחשבים פועלים על אנרגיה חשמלית, שמגיע ישירות מרשת החשמל המקומית, או בעקיפין דרך סוללה שהוטענה מאותו מקור. רשתות החשמל בעולם משתמשות במקורות רבים להפקת האנרגיה. יש מדינות ואזורים לא מעטים שבהם חלק ניכר מהחשמל מיוצר משריפת פחם או נפט, בתהליך שכרוך בזיהום רב. מקומות אחרים עוברים יותר ויותר לשימוש במקורות אנרגיה מתחדשים ומזהמים פחות, בהם אנרגיה סולרית, אנרגיה גרעינית ואנרגיית הרוח.

ייצור חשמל משריפת דלקי מחצבים כמו פחם, נפט ובמידה פחותה גם גז טבעי, יוצר זיהום אוויר רב, כשבמהלך השריפה נפלטות לאטמוספרה כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני, תחמוצות חנקן וגופרית דו-חמצנית. לצריכת האנרגיה הזאת יש מחיר כספי וסביבתי גם יחד. אנו משלמים עליה בין השאר בעלייה בכמויות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה, שממלא תפקיד מרכזי באפקט החממה ובתהליך שינוי האקלים, וגם בעלות הטיפולים הרפואיים הנלווים לזיהום הזה.

למרות המאמץ העולמי לצמצום פליטת גזי החממה, שהוביל בין השאר לחתימת הסכם פריז, השימוש בדלקי מחצבים דווקא עולה. בשנת 2019, 26 אחוז מהחשמל שיוצר ברחבי העולם הופק מפחם. מדובר בעלייה לעומת שנים קודמות, והיא נובעת בעיקר מהעלייה ברמת החיים במדינות דרום מזרח אסיה ובראשן סין, שם נעשה שימוש רב בפחם להפקת חשמל. סין היא כיום צרכנית האנרגיה הגדולה בעולם, ובשנת 2018 השתמשו בה בדלקים שונים בהיקף השקול ליותר מ-3.1 מיליארד טונות נפט. אחריה מדורגת ארצות הברית, שצרכה שווה ערך של כרבע מיליארד טונות נפט.

אולם ההבדל בין שתי המדינות הללו בזיהום שמקורו מהפקת חשמל הוא עצום. בשעה שסין מפיקה 72 אחוז מהאנרגיה שלה מפחם ועוד 8 אחוזים מנפט ודלקים אחרים, ארצות הברית מפיקה רק 17 אחוז מהאנרגיה שלה מפחם ו-32 אחוז מנפט ודלקים אחרים. השאר מגיע ממקורות מזהמים פחות או מתחדשים. המשמעות היא ששימוש בחשמל בארצות הברית מזהם הרבה פחות מאשר בסין ובמדינות אחרות שמתבססות על דלקים מזהמים להפקת חשמל.

תחנת כוח פחמית במונגוליה הפנימית | צילום: Shutterstock
ייצור חשמל המבוסס על מקורות אנרגיה מזהמים. תחנת כוח פחמית במונגוליה הפנימית | צילום: Shutterstock

עד כמה מזהמת הכרייה?

מעריכים כי כריית הביטקוין העולמית צורכת יותר מ-70 מיליארד קילוואט-שעה (קוט"ש) בשנה, כלומר קצת פחות משליש האחוז מצריכת החשמל העולמית. היקף הצריכה עולה במהירות, שכן כפי שדיווחנו לפני קצת יותר משנתיים, הנתון עמד אז על כ-13 מאיות האחוז בלבד. ואם זה נשמע לכם מעט, קחו בחשבון שמדובר בכמות אנרגיה גבוהה יותר מזו שצורכות מדינות לא קטנות, כגון קולומביה, אוסטריה או שווייץ. לשם השוואה, בשנת 2017 עמדה צריכת החשמל השנתית של ישראל על כ-57 מיליארד קוט"ש.

חוקרים חישבו כי כדי להפיק ביטקוין דיגיטלי בשווי של דולר אחד היו צריכים בשנת 2018 להשתמש ב-17 מגה-ג'ול של אנרגיה. לשם השוואה, להפקה של זהב באותו ערך כספי מספיקים 5 מגה-ג'ול. ממחקרים נוספים עולה כי 99 אחוז מהזיהום הסביבתי הנלווה לכריית ביטקוין נובע מפעולת החישוב של המעבדים, והאחוז הנוסף קשור לתהליך הייצור של רכיבי המחשב ותהליכי המיחזור שלהם.

מאחר שדרכי הפקת האנרגיה שונות מאזור לאזור, המקום שבו נעשית פעולת הכרייה הוא הגורם המשמעותי ביותר בחישוב הזיהום הסביבתי. סין מובילה בכמות המטבעות הנכרים בה, שכן 53 אחוז מתהליכי הכרייה העולמית של מטבעות דיגיטליים נעשים בשטחה. ארצות הברית שבמקום השני מדשדשת הרבה מאחור, עם כ-13 אחוז בלבד.

חלוקת הנטל הסביבתי אינה אחידה אפילו בתוך סין עצמה. כריית ביטקוין במונגוליה הפנימית אחראית ל-26 אחוז מהזיהום הקשור למסחר במטבעות הדיגיטליים, אף על פי שנכרים בה רק 12 אחוז ממטבעות הביטקוין העולמיים. הסיבה לפער העצום היא שייצור החשמל שם מבוסס על מקורות אנרגיה מזהמים. לעומת זאת, באזור סצ'ואן הפקת החשמל נסמכת על מקורות אנרגיה מתחדשים ולכן הכרייה בו אחראית ל-4.6 אחוזים מהנטל הסביבתי בלבד, אף על פי שלא פחות מ-30 אחוז מפעילות הכרייה העולמית מתרחשת שם. אין לפיכך פלא שסין הכריזה כי בכוונתה להקשות על כריית מטבעות דיגיטליים בשטחה, כדי לחסוך במשאבים ולצמצם את זיהום האוויר.

הפקחת חשמל מאנרגיית הרוח בקליפורניה | צילום: Shutterstock
להעדיף שימוש באנרגיה נקייה. הפקחת חשמל מאנרגיית הרוח בקליפורניה | צילום: Shutterstock

כמה זה עולה לנו?

מחקר נוסף בדק את עלות הנזקים הכרוכים בכריית מטבעות דיגיטליים בהתחשב בערך המטבע בארצות הברית ובסין. הגורמים המשפיעים על הנזקים כוללים כאמור את הגזים הנפלטים בתהליך הבעירה לצורך הפקת החשמל ואת העלויות הרפואיות הנלוות לזיהום הסביבתי הנוסף. לדוגמה, קריסת ערך הביטקוין ב-31 בדצמבר 2018 העלתה את המחיר הסביבתי של כריית ביטקוין בארצות הברית יחסית לשוויו עד כדי כך שהנזק הסביבתי נאמד ב-95 אחוז משווי המטבע שהופק.

לפי המחקר, כריית ביטקוין בשנת 2018 יצרה נזקים סביבתיים חמורים. בארצות הברית הנזקים הגיעו לאורך השנה ל-49 אחוז מערך המטבעות שהופקו. בסין, שבה מחירי הטיפול הרפואי מסתכמים בכעשירית מעלות שירותי הבריאות בארצות הברית, הנזק הכלכלי של המטבע היה קצת יותר נמוך והתמצה "רק" ב-37 אחוז מערכו. העובדה שכריית המטבעות הדיגיטליים יוצרת נזקים סביבתיים אדירים, שבעתיד הקרוב צפויים לחצות את רף ה-100 אחוז מערכו של המטבע, מדאיגה ביותר, שכן מערכת הכרייה מתוכננת כך שלאורך זמן ידרשו יותר משאבים חישוביים לכריית המטבעות, ולכן גם צריכת האנרגיה תגדל.

מנקודת מבט עולמית חשוב לכל הפחות לנצל טוב יותר את משאבי האנרגיה המשמשים לכריית מטבעות דיגיטליים. למשל רצוי להעביר את כריית המטבעות מאזורים כמו מונגוליה הפנימית, שבהם הפקת האנרגיה מבוססת על מקורות מזהמים כמו פחם ודלקי מחצבים אחרים, לאזורים שבהם הפקת האנרגיה מבוססת על מקורות מתחדשים שאינם מזהמים. לטווח הרחוק נראה שלא יהיה מנוס מלפתח מנגנון אבטחה יעיל יותר, שיהיה מבוסס על מסחר חסכוני יותר במטבעות דיגיטליים, מה שיאפשר לצמצם באופן משמעותי את המחיר הסביבתי שלהם.

 

2 תגובות

  • אנונימי

    מאמר יפה

  • אנונימי

    שלא לדבר על כל הציוד

    שלא לדבר על כל הציוד האלקטרוני שמושלך במהירות