מה אפשר לעשות כדי לצמצם את סכנת ההדבקה בנגיף הקורונה כשיוצאים לקניות? האם הסיכון להעברת נגיף הקורונה ממגע במצרכים הוא משמעותי? כל התשובות

עם התפשטות נגיף הקורונה SARS-CoV-2, הפעולה היומיומית והחיונית של קניות בחנויות המכולת ובמרכולים הפכה עבור רבים למקור חרדה. בימים שבהם רובנו סגורים בבתים כדי למנוע את התפשטות המגפה, רכישת מזון היא אחת הסיבות היחידות שעוד מוציאות אותנו החוצה. המסע הזה מעורר בלב רבים שאלות מעשיות; מה מסוכן לעשות? מה בטוח? מה מיותר? איך להגן בצורה המיטבית על בריאותנו ועל בריאות הציבור?

המיקרוביולוג ומומחה בבטיחות מזון דונלד שפנר (Schaffner) מאוניברסיטת רטגרס בניו ג'רזי, אומר כי נכון לעכשיו אין ראיות לכך שהנגיף עובר במזון. הסיכון הגדול ביותר להדבקה נובע מהימצאות בסביבת אנשים אחרים בזמן הקניות. לפיכך ליקטנו עבורכם כמה מהשאלות המרכזיות שעולות בימים אלה סביב היציאה לקניות, וניסינו למצוא להן תשובות מבוססות-מדע.

האם עדיף להזמין מצרכים ברשת או להגיע לחנות?

"אם אתם יכול להרשות את זה לעצמכם, מוטב שתזמינו מוצרי מזון באינטרנט", אומר האפידמיולוג אהרון גלאט (Glatt), מבית החולים הר סיני בניו יורק ודובר האגודה למחלות זיהומיות באמריקה. שירותי משלוחים מצמצמים באופן דרמטי את הצורך של הלקוח לבוא במגע עם אנשים אחרים: התשלום נעשה באופן מקוון, המצרכים נארזים במקום אחר ומונחים מחוץ לדלת. מוטב להתפשר על זמן המתנה ארוך למשלוח ולהישאר בבית.

עדיף להזמין אם אפשר. תור ארוך מחוץ למרכול סמוך למלבורן, אוסטרליה | צילום: Graham Drew Photography, Shutterstock
עדיף להזמין אם אפשר. תור ארוך מחוץ למרכול סמוך למלבורן, אוסטרליה | צילום: Graham Drew Photography, Shutterstock

האם עדיף להשאיר את המצרכים מחוץ לדלת הבית, בחצר או במרפסת לכמה ימים?

התשובה היא לא. יש מוצרים רגישים, כמו מוצרי חלב, בשר ודגים, ואפילו פירות וירקות רבים, שעלולים להתקלקל אם מחזיקים אותם ללא קירור. שפנר מציין כי מבחינת בטיחות מזון הרעיון הזה נשמע כמו מתכון לאסון, או לכל הפחות בזבוז של כסף על מוצרים שיתקלקלו וייזרקו לאשפה. 

השאלה אינה מופרכת לחלוטין, שכן ידוע שהנגיף שורד זמן לא מועט על משטחים, אבל מאבד בהדרגה את פעילותו בטמפרטורת החדר. עם זאת, טמונה בה הנחה כי כל המצרכים מזוהמים, וכי אכילתם תגרום להידבקות. שתי ההנחות האלה אינן נכונות: כמה וכמה גופים פרסמו דיווחים כי אין כל סיבה לחשוד שהנגיף עובר במזון בהם מינהל המזון והתרופות בארצות הברית, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC), משרד החקלאות האמריקאי וארגון הבריאות העולמי . המידע שנאסף בעשורים הקודמים במהלך ההתפרצויות של מחלות סארס (SARS) ו-MERS, שנגרמו גם הן מנגיפי קורונה, מעודד מהבחינה הזאת, כי ידוע שהמחלות הללו לא הועברו כלל במזון.

האם צריך לחטא את האריזות שהמצרכים היו בהן? 

אם אתם חוששים שהשקיות, הקופסאות או העטיפות של המוצרים מזוהמות, טפלו בהן כרגיל ובסיום שיטפו ידיים היטב בסבון, או חטאו אותן בג'ל אלכוהול בריכוז של 60 אחוז ומעלה אם אין לכם מים זורמים בהישג יד. שטיפת ידיים היא דרך מומלצת לשמור על הבריאות גם כשאין מגפה עולמית.

האם לשטוף פירות וירקות בסבון?

אסור בשום פנים לשטוף מזון בסבון. סבון לא נועד לטיפול במזון, אלא לשטיפת ידיים או כלים. גיליון בטיחות החומרים (MSDS) של סבון, שהוא מסמך רשמי שכל יצרן או מפיץ נדרש למסור בנוגע לחומר שעלל להיות מסוכן, מזהיר כי בליעת סבון כלים עלולה לגרום לבחילות, הקאות ושלשולים. סבון ידיים עלול לגרום בעת בליעתו גירוי קל במערכת העיכול, בחילות, הקאות, שלשולים וכאבי בטן. 

במאמר שסקר את הרעילות של חומרי ניקוי נמצא כי 15 אחוז מכלל הפניות למרכזי בקרת רעלים בארצות הברית קשורות לילדים מתחת לגיל 5 שבלעו חומרי ניקוי. בשנה אחת בלבד נרשמו בארצות הברית 10,810 דיווחים על הרעלות של ילדים מתחת לגיל 5, מתוכן שליש היו קשורות לסבון ולחומרי ניקוי אחרים. ידוע שבפועל יש עוד הרבה מקרי הרעלה לא מדווחים. במרכז לבקרת רעלים בארצות הברית נמסר כי לעיתים רחוקות בליעת סבון עלולה להוביל גם למחלה משמעותית.

אז איך בכל זאת מומלץ לשטוף פירות וירקות? ההמלצות העדכניות של מומחים ואנשי מדע, כולל מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA), קובעות שיש לשטוף פירות וירקות טריים במים קרים בלבד, וכמובן לשפשף היטב.

את הפירות והירקות עדיף לקרצף במים זורמים. אישה עם מסכת מגן בקניות במרכול | צילום: Maria Sbytova, Shutterstock
את הפירות והירקות עדיף לקרצף במים זורמים. אישה עם מסכת מגן בקניות במרכול | צילום: Maria Sbytova, Shutterstock

האם בטוח להשתמש בסלים רב-פעמיים?

אנשים רבים משתמשים בסלים רב-פעמיים וזו גם נחשבת לבחירה האחראית ביותר מבחינה אקולוגית. מומלץ מאוד, גם בלי שום קשר למגפה הנוכחית, לשטוף מדי פעם את הסלים. להלכה, מציין שפנר, אי אפשר לשלול את האפשרות שסל כזה יזדהם בחיידקים ונגיפים במהלך הקניות, ובכלל זה בנגיף הקורונה החדש. אם יש סיבה לחשוש שאריג הסל נגוע בנגיפי קורונה, אפשר לשטוף היטב את הסל, כמובן אחרי שפרקתם ממנו את המצרכים בבית, ושוב - יש להקפיד על שטיפת ידיים יסודית. 

איך עוד לצמצם את סכנת ההידבקות בזמן הקניות?

לאנשים רבים אין ברירה אלא ללכת למכולת גם בימים אלה. לדברי לורן סאואר (Sauer) מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, המתמחה ברפואת חירום, רצוי שרק אדם אחד בכל משק בית יבצע את הקניות, לא רק מפני שכך מקטינים את החשיפה של בני הבית לסביבה לא מבוקרת, אלא מכיוון שכך יצטמצם גם המספר הכולל של האנשים המגיעים לחנויות.

מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת לרפואה של ניו אינגלנד מצא כי הנגיף יכול לשרוד יומיים-שלושה על פלסטיק ופלדת אל-חלד, עד 24 שעות על קרטון ועד ארבע שעות על נחושת. אף שאין עדויות כרגע לכך שניתן להידבק ממשטחים, כריסטופר גיל (Gill) מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בוסטון סבור שרצוי להיזהר מפני מגע במשטחים ברחבי החנות. ייתכן שאדם חולה השתעל וטיפות מדרכי הנשימה שלו, הנגועות בנגיפי קורונה, נחתו על המדף שבו נגענו. 

גיל מוסיף ואומר כי בשעת הביקור בחנות יש לצאת מתוך נקודת הנחה שהנגיף זיהם בה משטחים. לכן מוטב לגעת בכמה שפחות דברים, ולהימנע מכל מגע באף, בפה ובפנים באופן כללי עד שתגיעו הביתה ותוכלו לשטוף היטב את הידיים. חלק מהמרכולים כיום גם מציעים כפפות וחומר חיטוי לידיים בכניסה, ומומלץ לחטא גם את הידיות של עגלות הקניות.

עצה נוספת היא להכין מראש רשימת קניות, לדעת מה ברצונכם לרכוש וכך לצמצם את זמן שהותכם בחנות. השתדלו כמיטב יכולתכם לשמור על מרחק של שני מטר לפחות מקונים אחרים. אם יש בידיכם חומר חיטוי זמין, השתמשו בו כשאתם יוצאים מהחנות ושיטפו היטב את הידיים אחרי פריקת המצרכים. קנייה נעימה!

 

 

 

16 תגובות

  • גיורא סוקולובסקי

    שטיפת ידיים מול שטיפת מזון

    אם ניתן לשטוף מזון רק במים בלי סבון, למה גם אי אפשר לשטוף ידיים רק במיים בלי סבון. איך לשטוף אשכול ענבים? אי אפשר לשפשף ענב ענב

  • אנונימי

    אם אנחנו חוששים ?

    מתוך המאמר;
    האם צריך לחטא את האריזות שהמצרכים היו בהן?
    אם אתם חוששים שהשקיות, או העטיפות של המוצרים מזוהמות, טפלו בהן כרגיל ובסיום שיטפו ידיים היטב בסבון, או חטאו אותן בג'ל אלכוהול...
    בשביל זה אתם מדענים בכדי להגיד לנו עם אנחנו חוששים?
    תגידו אתם אם צריך לחשוש.

  • דנה

    אני רק אשים את זה כאן

    כתבה על אותה שאלה - פרופסורים אחרים למיקרוביולוגיה, ההמלצה כן להשתמש בסבון:
    https://mobile.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-c60e9ab1dd37171...

  • שגיא

    צריך לתקן

    מכון דוידסון - למי להאמין? לאלינור אביב ממכון דוידסון שאומרת שאסור לשטוף פירות וירקות עם סבון, או לד״ר נעם לויתן ממכון דוידסון שממליץ בסוף כתבה ארוכה לשטוף פירות וירקות עם סבון ומים?
    https://davidson.weizmann.ac.il/online/reasonabledoubt/השד-הלא-נורא-של-חומרי-ההדברה? מציע שנעם ואלינור ישבו יחד ויחליטו איזה כתבה לתקן, אבל אי אפשר שתי כתבות סותרות..

  • דקל

    לא להסתמך על

    תודה על הכתבה.
    יש לי נקודת ביקורת אחת: אני חושב שהמשפטים על ה-MSDS מסוכנים, ועלולים לגרום לקוראים לחשוש (שלא לצורך) משימוש בסבון בתקופה קריטית כמו עכשיו. גם ה-MSDS של מלח שולחן ושל אלכוהול מפחידים. מילת המפתח היא המינון. כל הטיעונים לגבי הרעלות יכולים להיטען גם לגבי מלח שולחן, ואין סיבה להפחיד אנשים מצריכה סבירה של מלח. באותו אופן, אני מוכן להתערב שההרעלות משתיית או בליעת סבון לא נגרמו משאריות סבון שחדרו לתוך אפרסק או לא נשטפו טוב, אלא נגרמו משתיית סבון ישר מהבקבוק. טיעונים דומים הם העומדים בבסיס הניסוי הפסיכולוגי/מתיחה על דו-מימן חד-חמצני, בו מזהירים שהמון אנשים מתו מצריכה של החומר וחשיפה אליו ("שאיפה שלו היא קטלנית, חשיפה לאדי החומר עלולה לגרום לנזקים לקרמות"), וכולם מסכימים שזה נורא וצריך להגביל את השימוש בחומר. הנתונים נכונים, רק שדו-מימן חד-חמצני הוא פשוט שם מסובך למים, H2O. לקריאה נוספת בויקיפדיה: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95-%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%... .
    לפני כמה חודשים נתקלתי ברשומה של מישהו שמעודד מוצרים טבעיים שהסביר כמה סבון "רגיל" זה מזיק, תוך הסתמכות על ה-MSDS. סבון זה לא אוכל, ואין סיבה להשתמש בנתונים על אכילת כמויות של סבון כדי להפחיד אנשים משטיפה בסבון. בנוסף, ב-FDA לא כתוב "אסור בשום אופן להשתמש בסבון", אלא "rinse fruits and vegetables under running water without soap, bleach, or commercial produce washes." https://www.foodsafety.gov/keep-food-safe/4-steps-to-food-safety ואפילו "Gently rub produce while holding under plain running water. There’s no need to use soap or a produce wash." https://www.fda.gov/consumers/consumer-updates/7-tips-cleaning-fruits-ve... . לסיכום, הכמויות ואופן השימוש במוצר ('דרך החשיפה לחומר') חשובים מאד בעת הסקת מסקנות מ-MSDS ונתונים דומים, ואני קורא למכון דוידסון להסיר את המשפטים המסוכנים הללו מהכתבה.

  • גחלני

    צודק

    מסכימה איתך . כן לשטוף פירות עם סבון .

  • אנונימי

    פיצול אישיות

    מצד אחד הוירוס שורד על משטחים ואתה יכול להדבק מזה אבל מצד שני אריזות של מוצרים מוגנות על ידי כוחות קסם.
    סופר מדעי, מכון וויצמן ממש קול.
    זה מאמר שנכתב מתוך הנחה שהקורא הממוצע הוא טיפש כמו נעל ולא יודע לשטוף ירק עם סבון כי אולי הוא יאכל אחר כך סבון ובסה"כ זה יותר מסוכן שהרבה אנשים יאכלו סבון מאשר שחלק מהם יהיו מוגנים מפני קורונה.
    פיגור.

  • המשקיף

    זו בדיוק ההתרשמות שלי

    וברקע שלי לימודי רפואה + דוקטורט בביולוגיה
    נכתב לעם הארץ.

  • אנונימי

    תרגום כתבה ללא מתן קרדיט

    הוסיפו קרדיט ולינק למאמר המקורי באנגלית בשעה הבאה (עד שש בערב) , ולא אדווח עליכם לוועדת האתיקה של המכון.

  • רון

    גם אני לא הבנתי את נושא אריזות המזון

    אם הזמנתי משלוח מהסופר למה לא לעבור פריט פריט ולנקות את האריזה שלו?
    הפריט אולי נארז לפני מספר דקות/שעות על ידי חולה שנגע/השתעל על המוצר.
    מרגיש שיש סטירה בין הנאמר לגבי שרידות על משטחים ובין ההנחיה שלא צריך לנקות מוצרי משלוח.

  • עמרי

    סבון כלים

    האם יש חשש מלהשתמש בסבון כלים? הרי משתמשים בו בשביל כלי האכילה ולא חוששים משאריות סבון על הכלים.

  • מקס

    לא הוהבהר נושא האריזות עצמן

    אם למשל קניתי אריזת קפה. לאחר שאציא אותה מהשקית ואשים על השיש/מדף, אסיים לטפל בפריקת השקיות, אשטוף ידיים. עכשיו אלך לשתות קפה. האם האריזה של הקפה מסוכנת בשלב הזה?

  • יעל

    לא. מה מסוכן בה?

    לא. מה מסוכן בה?
    אשים יותר מיי פרנואידים.
    סכנה זה רק מעבר של מגע ממשטח מזוהם ליד על הפה או עיניים.
    השקית בפח וזהו.

  • נופיק

    שטיפת פירות וירקות

    אני באופן קבוע שוטף במים עם מעט סבון ידיים נוזלי. כדי להסיר את חומרי ההדברה ומיקרובים. לאחר מכן שוטף היטב במים בלבד. בתיאבון .

  • אנונימי

    חובה לשטוף!

    אין שום בעיה לשטוף ירקות ופרות בסבון !!!!
    אדרבה, לאחר שהרבה לקוחות לפניך נגעו בהם, וזאת לאחר שהסדרן, הנהג משאית, והקוטף נגעו בהן (וכל זה באותו היום), מומלץ מאד לשטוף אותן במים עם סבון. המים מסירים את כל הסבון ואין שום חשש לנזק כלל.
    כמובן שלא להשאיר את הסבון על המזון השטוף אלא לשטפו עם מים.

  • שגיא

    צודק

    כמובן שצריך פשוט לשטוף את הסבון במים אחר כך. כל הדיווחים על הרעלות מסבון וחומרי ניקוי - הם עקב צריכת החומרים מרוכזים ובאופן ישיר. כך שהאיזכור שלהם בכתבה הוא פשוט דמגוגיה במיטבה - מסוג חצאי האמיתות שמכון דוידסון נלחם בהן. ממש מפתיע ולא מקצועי מצידם.