עבודה במשמרות עשויה לפגוע באיכות השינה, לגרום לדיכאון ואפילו להגדיל את הסיכון לסרטן. נשמע מדאיג? יש פתרונות (חלקיים)
החברה המודרנית עברה זה כבר לחיים "מסביב לשעון": התאורה המלאכותית מאפשרת לנו להתנהל בנוחות גם לאחר שקיעת השמש, ובהתאם לכך, מפעלים, עסקים ושירותים רבים פועלים 24 שעות ביממה או לפחות עד השעות הקטנות של הלילה. למעשה, כ-15 אחוזים מכלל המועסקים בישראל ובארה"ב עובדים במשמרות. רבות מהמשרות הללו הכרחיות, כמו ארגוני חירום ובתי חולים, בעוד אחרות נובעות מאורח החיים המודרני, למשל מסחר בשוק הגלובלי, או מרכולים הפתוחים 24/7. האם עבודה במשמרות עלולה להזיק לבריאות?
התשובה הקצרה היא – בהחלט. עדויות מעשרות השנים האחרונות מצביעות על קשר בין עבודה במשמרות למגוון בעיות רפואיות. הבעיה הברורה והמיידית ביותר היא פגיעה במשך השינה ובאיכותה. "תסמונת עבודת המשמרות" (Shift-work Disorder) היא הפרעת שינה מוכרת, המאופיינת בנדודי שינה או בישנוניות מוגברת כתוצאה מעבודה בשעות בלתי שגרתיות. לפי הערכות, כ-10 אחוזים מהעובדים במשמרות סובלים מהתסמונת. מלבד ההפרעה לשינה עצמה, ישנוניות ונדודי שינה יכולים להגדיל את הסיכוי לתאונות, להגביר את המתח הנפשי ולתרום לדיכאון. עובדי משמרות סובלים לעיתים מבדידות ומריחוק מהחברה פשוט בגלל שעות עבודתם, עובדה המגדילה עוד יותר את הסיכון להפרעות נפשיות.
מגוון רחב של סיכונים בריאותיים - מתאונות וסרטן ועד דיכאון ובידוד חברתי. רופאה שסובלת מחוסר שינה | צילום: Shutterstock
שעון לא מכוון
מדענים סבורים שרבות מהבעיות הרפואיות הנלוות לעבודת משמרות נובעות מהשעון הביולוגי, מנגנון פנימי בגופנו האחראי לווסת מגוון תהליכים במחזוריות יומית. ערות ושינה, חילוף חומרים, טמפרטורת הגוף והפרשת הורמונים, כולם נשלטים על ידי השעון הביולוגי. לעיתים נוצרת אי-התאמה בין השעה לפי השעון הביולוגי לבין השעה בסביבה החיצונית. למשל, טיסה בין אזורי זמן גורמת לתופעת היעפת (ג'ט-לג), שבה השעון הפנימי עדיין "מכוון" לשעה בארץ המוצא, וגורם לעייפות ולערנות בזמנים שאינם מתאימים לסביבה. אנשים העובדים במשמרות מתחלפות חווים תופעה דומה בכל פעם שהם מחליפים את שעת המשמרת: הם מנסים להיות ערים בשעה שהשעון הביולוגי שלהם מורה להם ללכת לישון. בסופו של דבר השעון הביולוגי מסתנכרן לסביבה החדשה, אך השינוי עשוי להימשך כמה ימים, שבמהלכם העובדים עייפים בזמן המשמרת ומתקשים להירדם לאחריה.
אבל חוסר ההלימה הזה בין שעות הערות לבין הזמן הפנימי גורם ליותר מאשר חוסר נוחות וקשיי שינה. מחקרים מראים כי עובדי משמרות נמצאים בסיכון גבוה יותר למגוון מחלות, לרבות מחלות לב, השמנה, סוכרת וסרטן. מרבית המחקרים מדווחים על קשר סטטיסטי חיובי בין העבודה במשמרות לתחלואה, כלומר, בממוצע עובדי משמרות חולים יותר מהאוכלוסייה הכללית. ואולם, זה עדיין לא אומר שהעבודה במשמרות היא הסיבה לתחלואה: הרי ייתכן שאנשים שמעדיפים או נאלצים לעבוד במשמרות מגיעים מראש מרקע גנטי או סביבתי שמגדיל את הסיכוי למחלות מסוימות.
כדי להבין טוב יותר אם יש קשר סיבתי בין עבודת משמרות לתחלואה, החליטו מדענים לערוך ניסויים מבוקרים בחיות מעבדה. כך, למשל, כאשר חשפו עכברים לג'ט לג מתמשך (הזזה של מחזור האור-חשכה מדי כמה ימים), נמצא שגידולים סרטניים התפתחו מהר יותר ביחס לקבוצת עכברים שהייתה נתונה לתנאי אור-חושך רגילים. המנגנון המדויק עדיין לא ברור, אך ייתכן שהוא קשור לכך שחשיפה לאור בלילה מעכבת הפרשת מלטונין. מלטונין הוא הורמון מעודד-שינה המופרש בחשכה לפי בקרה של השעון הביולוגי. נוסף על תפקידו בהשראת שינה, למלטונין יש פעילות אנטי-סרטנית, ואולי זו הסיבה לכך ששיבוש בהפרשתו עשוי להגביר את הסיכון לסרטן.
אין פתרונות קסם
אז מה יכולים עובדי משמרות לעשות כדי להפחית את הסיכון? נראה שאין פתרונות קסם. על פי הסברינו על השעון הביולוגי, לכאורה הפתרון הטוב ביותר הוא להישאר במשמרת לילה באופן קבוע. אחרי יעפת ראשונית, השעון יסונכרן לזמני העבודה הרצויים. מובן שבמתכונת זו חשוב במיוחד להקפיד על חשיפה לאור בשעות הלילה והימנעות מוחלטת מאור בשעות הבוקר. פתרון זה קשה מאוד ליישום בעולם שבו עדיין צריך מדי פעם לפגוש אנשים בשעות היום ולקיים חיי משפחה. לפיכך, לרוב מומלץ דווקא לעשות את ההפך: למעט ככל הניתן במשמרות לילה ולהימנע ממשמרות לילה רצופות. כמו כן, כדי להקל על השעון הביולוגי, מומלץ להחליף משמרות עם כיוון השעון (בוקר-ערב-לילה) ולא הפוך. המלצות נוספות כוללות הקפדה על תנומה קצרה לפני משמרת לילה וצמצום האכילה במהלכה.
