בוחרים לבחור

פעם בחמש שנים אנחנו מקבלים הזדמנות פז. הזדמנות לקבוע את עתיד המקום שאנו חיים בו, ולהשפיע על איכות החיים שלנו: על היומיום שלנו. על חינוך ילדינו, על אפשרויות התעסוקה והפנאי ליד הבית, על הקהילה שאנו חיים בה, על אופן ההתניידות שלנו, אפשרויות הדיור, ועל תחושת הביטחון באזור מגורינו. כל שנדרש מאיתנו הוא להשקיע רק כמה דקות ולהצביע בבחירות לרשויות המקומיות. הכנסת שני פתקים לשתי מעטפות מאחורי פרגוד, ואז לשלשל אותן לתיבת הקלפי. זה הכל. 

עם זאת, אחוזי ההצבעה בבחירות המקומיות בארץ וגם בעולם נמוכים מאוד בהשוואה להשתתפות בבחירות הארציות. הדבר משפיע מאוד על תוצאות הבחירות, וגורם במקרים רבים לבחירת מועצות של רשויות מקומיות שלא מייצגות נאמנה את רצון התושבים. מדוע אנשים רבים כל כך מוותרים על זכותם הדמוקרטית להצביע? ולמה חשוב להצביע דווקא אם מרגישים מיואשים? 

גם בארץ שיעורי ההצבעה בבחירות המקומיות נמוכים מאשר בבחירות הכלליות. אחוזי ההשתתפות בבחירות בישראל מקום המדינה | תרשים: יובל רוזנברג, נתונים: מרכז המידע והמחקר של הכנסת

נתוני האמת

יש שתי גישות כלליות שבעזרתן אפשר לנסות להבין מדוע אחוזי ההצבעה שלנו נמוכים: חקירת נתוני ההצבעה, וחקירת בעלי זכות הבחירה. אלו עוזרים לנו לבחון ולשפר תיאוריות בדבר הגורמים שמשפיעים על אחוזי ההצבעה, או לפתח תיאוריות חדשות. 

בחינת אחוזי ההצבעה בארץ לאורך השנים מעלה תמונה מדהימה. עד שנת 1973 אחוזי ההצבעה בבחירות המקומיות היו מאוד דומים לאלו של הבחירות הארציות לכנסת: קרוב ל- 80 אחוזים. אך משנת 1978 שיעור ההצבעה ירד אל מתחת ל-60 אחוזים, ונשאר ברמה זו או נמוך מכך עד היום. באותו הזמן אחוז ההצבעה בבחירות הארציות נותר ברמתו הגבוה של כמעט 80 אחוזים עד לשנות האלפיים, ואז הוא ירד אל אזור ה- 70 אחוזים או מעט מתחת לכך. 

הפער המובהק הזה נוצר עם שינוי שיטת הבחירה לרשויות המקומיות. עד 1973 אזרחי ישראל היו מצביעים באותו הזמן גם לכנסת וגם לרשויות המקומיות. מאז הופרדו הבחירות למועדים שונים והונהגה הצבעה ישירה לראש הרשות המקומית, כלומר הצבעה בשני פתקים - אחד לראש הרשות ואחד למועצה. מחקרים שונים מהעולם מצאו מגמה דומה - כאשר מצביעים באותו הזמן גם לבחירות המקומיות וגם לארציות, אחוזי ההצבעה בבחירות המקומיות גבוהים הרבה יותר. כלומר, כמעט כל מי שעשו את המאמץ והגיעו אל הקלפי, הצביעו גם בבחירות לרשות המקומית.  

מגמה מרכזית נוספת קשורה לגודל הרשות המקומית. ככל שאוכלוסייתה גדולה יותר, כך שיעור קטן יותר מהתושבים בה מצביע. בנוסף, חלה בעולם מגמה כללית של ירידה באחוזי ההצבעה, ואזרחים צעירים מצביעים פחות מאשר מבוגרים יותר. למרות המגמות הדומות בעולם, ישנם גם מאפיינים יציבים הקשורים לאוכלוסיה מסוימת. מדינות רבות שיש אצלן אחוזי הצבעה גבוהים ברמה הארצית והמקומית מאופיינות במסורת דמוקרטית רבת שנים. בארץ ניכר כי אחוזי ההצבעה ברשויות הערביות הוא גבוה במיוחד: סביב 85 אחוז. לפי אבי בן-בסט ומומי דהן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, המבנה החברתי ברשויות הערביות בנוי מחמולות אשר לרוב גם מתמודדות למועצת הרשות המקומית, כך שיש הזדהות רבה בין התושבים לבין המועמדים מהחמולה שלהם. באופן טבעי, המצביעים רוצים שקבוצתם תנצח בבחירות ויוצאים להצביע. גורם זה אינו חל בבחירות הארציות, שם אחוזי ההצבעה של ערביי ישראל נמוכים במיוחד. גם בקרב האוכלוסיה החרדיות יש אחוזי ההצבעה גבוהים מאוד: סביב 75 אחוז ברשויות החרדיות. הציבור החרדי מגלה בבחירות עניין רב וניכר כי הוא מבין את חשיבותן. 

הצמדת הבחירות המקומיות לבחירות הכלליות מעלה את שיעורי ההצבעה. אזרח מצביע בבחירות לכנסת ב-2009 בקלפי באשקלון | צילום: ChameleonsEye, Shutterstock

מוציאים את ההמונים

קשה לדעת בודאות מה הסיבות לאחוזי ההצבעה הנמוכים, שמושפעות כנראה מגורמים רבים. עם זאת, מחקרים שנערכו לאורך השנים מצאו מספר גורמים משמעותיים. בתיאוריה, ככל שיהיה לנו קל יותר להצביע, וככל שנרגיש שההצבעה שלנו משמעותית יותר, כך יעלו אחוזי ההצבעה. למשל נגישות הקלפי וקלות ההצבעה מגבירות את שיעורי ההשתתפות בבחירות, בעוד דרישה להירשם לבחירות מראש מורידה את אחוזי ההצבעה. תחושה ציבורית שבה "כל קול קובע", וכי יש משמעות רבה לתוצאות הבחירות מניעה יותר אנשים לקלפי, לעומת מצב שבו נראה כי התוצאות ידועות מראש, או תחושה שתוצאות הבחירות אינן חשובות. בנוסף, מידת ההשתתפות בבחירות עשויה גם להוות מדד לחוזקה של הדמוקרטיה, ולמידת האמון והעניין של הציבור בשיטה הדמוקרטית ובנבחריו.

אך זה לא כל הסיפור. היקף הפרסום של המתמודדים משפיע רבות על אחוזי ההצבעה. תופעה זו מדאיגה כי היא קושרת את מידת ההצלחה בבחירות להיקף המימון שהמתמודדים מגייסים למסע הבחירות. קשר זה מגדיל את מידת ההשפעה של בעלי הממון על חשבון ההשפעה של אזרחים אחרים, מה שפוגע בעיקרון הדמוקרטי של שוויון ועלול להוביל לניגודי עניינים. בבחירות הנוכחיות מועמדים רבים כילו את מרבית תקציבי מסע הבחירות שלהם לקראת מועד הבחירות המקורי שנדחה כמובן עקב המלחמה. בנוסף, לדברי ד"ר אריאל פינקלשטיין, ראש פרויקט שלטון מקומי במכון הישראלי לדמוקרטיה, "לציבור יש חוסר קשב ועניין סביב הבחירות האלה, הקמפיינים לא מספיק תופסים את העין הציבורית לעומת הבחירות הקודמות. השאלה אם נחזור לשיעורי הצבעה רגילים של כ-50 אחוז, כמו שהיה בבחירות הקודמות לפני 2018, או שהם יירדו אפילו יותר". הדבר מתבטא גם במידת העיסוק הנמוכה של התקשורת הכללית בבחירות המקומיות. 

בבחירות לרשויות המקומיות אנו משפיעים ישירות על היומיום שלנו, כולל אופן הניידות. אוטובוס שמפעילה עיריית תל אביב בשבת | צילום: Vered Barequet, Shutterstock

הצביעו למען עצמכם

בניתוח רציונלי ושכלתני, הצבעה בבחירות היא אחת הפעולות הכדאיות ביותר שאנו יכולים לעשות כיחידים. היא דורשת מאיתנו מאמץ מזערי, במיוחד בישראל שבה הקלפיות פתוחות במשך רוב יום השבתון וממוקמות קרוב לבית. בתמורה, אנו זוכים להשפעה של ממש על מגוון תחומים חשובים שישפיעו עלינו ישירות לאורך חמש שנים. אך דווקא בבחירות המקומיות, שבהן מספר בעלי זכות ההצבעה קטן יחסית, ולכן ההשפעה של כל קול גדולה יותר, אנו בוחרים להצביע פחות. 

חוסר מודעות לגבי חשיבות הרשות המקומית, או חוסר היכרות עם הרשימות המתמודדות עשויים להסביר חלק מהפער הזה. עם זאת, הבחירה שלנו להצביע מושפעת מאוד גם מהתחום הרגשי. קשה לאמוד באופן רציונלי את כדאיות ההצבעה, והתחושות שלנו לעיתים גורמות לנו להפחית בחשיבות הבחירות או ביכולתנו להשפיע על תוצאותיהן. 

תחושות המסוגלות העצמית ותפיסת יכולת ההשפעה שלנו על המתרחש סביבנו מושפעות מהחוויות שלנו. אם חווינו כישלונות חוזרים בעבר – למשל הצבענו כמה פעמים ואף פעם לא היינו מרוצים מהתוצאה – הדבר עשוי לגרום לנו לחוש כי ההצבעה שלנו לא משנה ולכן אין טעם להצביע. תופעה דומה קיימת בכל תחומי החיים, ומשפיעה לא רק על מידת המסוגלות שלנו להצליח במה שחשוב לנו, למשל בקריירה או בלימודים, אלא גם על הדימוי העצמי הכללי שלנו ועל מידת הרווחה האישית והאושר שלנו. לכן כדאי שנהיה מודעים לכך וננסה להתגבר על הקושי דווקא אם אנחנו מרגישים מיואשים או חשים שאין טעם שנצביע. 

לפי הפסיכולוג והחוקר אלברט בנדורה (Bandura), אחת הדרכים להתמודד עם התופעה הזו היא ליצור הצלחות. לדאוג לכך שיהיו לנו חוויות מתקנות. בנוסף לתועלת בהשפעה על תוצאות הבחירות, אנו יכולים גם להרוויח מתהליך ההצבעה עצמו. אנו יכולים להתייחס לעצם ההצבעה כהצלחה, ללא תלות בתוצאות הסופיות. אנו יכולים לטפוח לעצמנו על השכם כי לקחנו אחריות על סביבתנו והצבענו, למרות התחושות שהקשו עלינו. אנחנו יכולים אף להעצים את תחושת ההצלחה בכך שנגיד לחברים ולמשפחה שלנו שאנחנו מצביעים, או ניקח את ילדי המשפחה אל הקלפי כפעילות חינוכית. אם נאמין שבכך אנו מקדמים אזרחות טובה ותרומה לחברה, יש סיכוי טוב יותר שההצבעה תרשם אצלנו כחוויה טובה. 

הצביעו, השפיעו, ותהנו.