גנים של מכרסמים נגד סרטן

החולד העירום (Heterocephalus glaber, המכונה לעתים גם מכרתן עירום) הוא מכרסם חסר פרווה החי במערכות חברתיות מורכבות. המכרסם הזה ניחן בכמה תכונות יוצאות דופן: הוא אינו חש סוגים מסוימים של כאב ותוחלת החיים שלו עשויה להגיע ל-30 שנה, פי עשרה מאורך החיים המרבי של מכרסמים אחרים בגודל דומה. נוסף על כך, החולד העירום כמעט אינו לוקה בסרטן. גידולים סרטניים במכרסמים אלה כה נדירים, עד שבמשך שנים רבות סברו החוקרים כי המכרתן חסין בפני המחלה.

חוקרים מאוניברסיטת הוקאידו ומאוניברסיטת קיו ביפן גילו כי תאי גזע המיוצרים במעבדה מתאי החולד העירום אינם גורמים לגידולים. הגילוי מאפשר להבין טוב יותר מנגנונים מולקולריים המקנים לחולד העירום את עמידותו בפני סרטן, והחוקרים מקווים כי הוא יסייע לשפר את בטיחות השימוש בתאי גזע בטיפולים רפואיים בבני אדם.

החוקרים לקחו תאים מעורם של חולדים והפכו אותם באופן מלאכותי לתאי גזע, המכונים תאי גזע מושרים. בדומה לתאי גזע עובריים, התאים המושרים הם בעלי פוטנציאל להתפתח לכל תא בגוף, ותיאורטית אפשר להשתילם בגוף כדי לתקן רקמות ואיברים פגועים. הסכנה היא שתאי גזע – מושרים או עובריים – לא יתפתחו כמתוכנן וייצרו גידולים סרטניים.

כשמשתילים תאי גזע מושרים שמקורם באדם או בעכבר באשכים של עכברים שמערכת החיסון שלהם פגומה (כך שלא ידחו את השתל), מתפתחים בהם גידולים סרטניים. אך כשהחוקרים השתילו באשכי העכברים את תאי הגזע שמקורם בחולד העירום, לא התפתח שום גידול.

כשחיפשו את הסיבות להבדל, מצאו החוקרים גֶן מסוים שמפסיק לפעול בתאי הגזע המושרים של בני אדם ועכברים, אך פועל באופן מוגבר בתאים שמקורם בחולדים עירומים. הגֶן הזה מדכא גידול ומונע תאים מלהפוך לסרטניים. כמו כן הם גילו כי גֶן אחר – המתבטא בתאי גזע מושרים ומעודד יצירת גידולים – פגום בחולד העירום ולכן אינו מתבטא. כאשר החוקרים ביטאו אותו בתאי הגזע המושרים שמקורם בחולדים ופגעו בביטוי של הגן מדכא הגידול, גם תאי הגזע האלה גרמו לגידולים באשכי עכברים.

לעומת זאת, כשהחוקרים גרמו לתאי גזע שמקורם בעכברים להמשיך לבטא את הגן מדכא הגידול, התאים האלה כמעט לא יצרו גידולים כשהושתלו בעכברים אחרים. החוקרים מקווים כי טיפול כזה ישיג תוצאה דומה בתאי גזע מושרים של אדם, וכך ישפר את בטיחות השימוש בתאי גזע מושרים.