בעוד העולם מתחמם והולך, דו"ח חדש מזהיר: כדי לספק את צורכי הקירור העולמיים נצטרך כמויות אנרגיה אדירות

בעולם שבו תוצאות ההתחממות הגלובלית נראות יותר ויותר, עלינו להתמודד עם השאלה כיצד תוכל האוכלוסייה האנושית להמשיך ולהתפתח, מבלי להוביל להרס הסביבה. אחד הנושאים הנמצאים בלב העניין הזה הוא הקירור, אך רק לאחרונה אנחנו מתחילים להבין את מלוא ההשלכות האנרגטיות שלו.

חלק גדול מהמזון שלנו דורש איחסון יעיל בקירור, וגם שרשרת הובלה שתשמור אותו מקורר. בגלל המחסור בקירור במדינות מתפתחות, עד 50 אחוז מהמזון עלול לרדת לטמיון. ההובלה בקירור נחוצה במיוחד באזורים מרוחקים, ודווקא הם אלה שסובלים לא פעם מעוני ותת-תזונה. הקירור עונה על צורך כפול – גם האכלה של כל תושבי העולם והענקת ביטחון תזונתי, וגם עידוד מסחר חקלאי וסיפוק פרנסה למגדלי המזון. כשמזון נזרק, נזרקים איתו ומתבזבזים בפועל גם כל האנרגיה והמים שהושקעו בייצורו.

גם ברפואה שרשראות אספקה בקירור חשובות מאוד: קרוב לרבע מהחיסונים בעולם מתבזבזים עקב אחסון או הובלה לא ראויים. ועוד לא דיברנו על המזגנים, שאינם תמיד בגדר מותרות. יש בעולם אזורים שמסוכן לחיות בהם ללא מיזוג אוויר, ואזורים אלו מתרחבים: כמות מקרי המוות בעקבות גלי חום צפויה לעלות פי עשרים עד שנת 2050. התחזיות הפסימיות ביחס לעליית הטמפרטורות רק מדגישות עד כמה דחוף לקרר עוד ועוד מרחבי מחיה ועבודה.

דו"ח שחיברו מהנדסים, יזמים ומומחים בכלכלת קור מאוניברסיטת ברמינגהם בבריטניה מעריך כעת כי עד שנת 2050 כמות מכשירי החשמל המיועדים לקירור תגדל פי ארבעה, ותגיע ל-14 מיליארד. מדובר בהתקנה של 19 מכשירי חשמל חדשים בכל שנייה. כתוצאה מכך כמות האנרגיה הדרושה להפעלת מכשירי הקירור תגדל פי חמישה. ועם זאת, כותבי הדו"ח מציינים שגם כך רוב תושבי העולם לא יזכו לקירור ויסבלו מההשלכות של חסרונו.

מזגנים של חללים גדולים | Shutterstock
עד שנת 2050 כמות מכשירי החשמל המיועדים לקירור תגדל פי ארבעה, ותגיע ל-14 מיליארד | Shutterstock

להשיג את המטרה: "קירור לכל"

הערכה ראשונית שביצעו כותבי הדו"ח ביחס להשלכות האנרגטיות של מצב שבו יהיה "קירור לכול", כלומר שלכל אוכלוסיית העולם תהיה גישה לקירור, החל בשרשראות אספקה בקירור וכלה במזגנים בבתים, מעלה ממצאים מדאיגים. על פי הדו''ח, על מנת לעמוד ביעדי הסכם פריז לשינוי האקלים כמות האנרגיה העולמית המושקעת בקירור צריכה להיות מוגבלת ל6,300 טרה-ואט שעה לשנה. לעומת זאת, לפי התחזיות נראה שב-2050 יידרשו 19.6 אלף טרה-ואט שעה לשנה לצרכי קירור בלבד, כלומר פי שלושה מהמותר. ההשלכות הסביבתיות והזיהום שייווצר מהפקת אנרגיה כה רבה הם עצומים.

חברי הדו''ח קוראים לפיכך לשינוי כלל מערכתי שיכלול כמה שלבי מפתח. ראשית יש להפחית את האנרגיה הדרושה לקירור, על ידי פיתוח טכנולוגיות מתקדמות, הקפדה על תחזוקה שוטפת של המכשירים וצימצום הצורך בקירור עצמו על ידי תכנון טוב יותר של מבני האחסון. בנוסף הם ממליצים לנצל יותר אנרגיות מתחדשות כמו רוח, ולמחזר במידת האפשר קור וחום שנפלטים לעיתים כ"פסולת". למשל, החום שנפלט מהמזגנים לאוויר בחוץ.

הדו"ח מציע גם להתאים את שרשראות האספקה והקירור לצרכים של כל אזור דמוגרפי וגיאוגרפי. לשם כך מחבריו קוראים להקים סדרה שלל "מעבדות חיות" שתתאים לכל קהילה את הגישות הטכנולוגיות, החברתיות, העסקיות, הממשלתיות והתקציביות המתאימות כדי להגיע ליעד בר-קיימא של "קירור לכל". לאור הצורך בשיתוף פעולה מערכתי הדו''ח מציע להקים מרכז בינלאומי שיפעל לקדם את המודעות וההבנה לאתגר ה"קירור לכול".