באנו לחדש:
לוח שנה תשפ"ד

איך נוצר לוח השנה?

לוח השנה החדש שלנו עוסק בהתחדשות, התחדשות טכנולוגית והתחדשויות בטבע. אחת הטכנולוגיות שהתחדשה ופרחה בשנה האחרונה היא הבינה המלאכותית, ובמיוחד בינה מלאכותית יוצרת ויצירתית. לכן החלטנו לנסות ליצור את כל האיורים ללוח השנה הנוכחי באמצעות כלים כאלה. כצפוי מטכנולוגיה פורצת דרך, זה לא היה פשוט – הכלים עוד לא הבשילו, והשימוש בהם דרש הרבה דיוק, התאמות וחזרות, ולבסוף תיקון ושיפוץ על ידי בינה אנושית. והנה התוצאה הסופית לפניכם.

כלי בינה מלאכותית יוצרת יכולים לייצר תוכן, כגון טקסט או תמונה, על פי הנחיות שהם מקבלים מהמשתמשים בהם. ההנחיות הללו קרויות פרומפטים. להלכה, אם נתאר לבינה מלאכותית כזאת את התוצאה הרצויה, למשל איור ללוח שנה, בצורה מדויקת ומפורטת מספיק, נקבל תמונה שתציג בדיוק את מה שרצינו.

מעשית כלי הבינה המלאכותית הם חסרי בינה, ולכן הם נוטים לפענח את הבקשות שלנו באופן לא מושלם, מתעלמים מפרטים מסוימים ולא מסוגלים להפריד בין פרטים אחרים. בנוסף ה"יצירתיות" שלהם מוגבלת על ידי היצירות שעל פיהן הם אומנו ("למדו לצייר"), כך שיש בקשות שהם פשוט לא יכולים למלא.

כדי להתגבר על המגבלות הללו במהלך העבודה על לוח השנה, נעזרנו בטל איתן – מרצה, חוקר ויוצר שמלמד שימושים מתקדמים ביישומי בינה מלאכותית – כדי ליצור דימויים מדויקים, התואמים ככל האפשר לטקסטים המלווים את לוח השנה. השתמשנו, בעזרת איתן, במגוון כלי בינה מלאכותית כדי לפצח כל דימוי וכל איור. השתמשנו ב-ChatGPT, כלי בינה מלאכותית המיועד לשיחות וליצירת טקסטים, כדי לקבל השראה ורעיונות, ולנסח פרומפטים מדויקים לכלי יצירת התמונות. את הדימויים הפקנו בכלי יצירת התמונות מידג'רני (MidJourney) וערכנו אותם בעזרת כמה מודלים של כלי יצירת התמונות סטייבל דיפיוז'ן (Stable Diffusion). לסיום, השתמשנו בכלי בינה מלאכותית כדי להגדיל את רמת ההפרדה (רזולוציה) של האיורים הסופיים ולהתאימם לדפוס.

לצד העבודה מול כלי הבינה המלאכותית, המאייר יוסי לגזיאל ערך, תיקן והוסיף חלקים חסרים לתמונות שיצר מידג'רני. הוא גם הכין מדי פעם תמונות שצורפו להנחיות שנתנו לכלי הבינה המלאכותית, כדי לכוון את התוצר המתקבל לעבר התוצאה הרצויה.

האיורים הסופיים הועברו למעצבת הגרפית טלי אפרים. היא חיברה בין כל הרכיבים – תמונות, טקסטים ועוד, דאגה להתאמת צבעים, ויצרה מהכול יחד את לוח השנה המעוצב שבידכן ובידכם.

הצמחת איברים 

היכולת להצמיח איברים שנקטעו נשמעת פנטסטית, אבל גם כאן הטבע עולה על כל דמיון. הסלמנדרות מפורסמות ביכולת ההתחדשות המדהימה שלהן, שנקראת גם רגנרציה, אשר מאפשרת להן להצמיח מחדש חלקי גוף שאבדו, כולל גפיים, חוט השדרה ואפילו חלקים מהלב והמוח שלהן. אחת ההשערות היא שהיכולת הזאת מבוססת על אוסף של תאי גזע שיכולים לחדש את מאגר תאי הרקמה. להבנת תהליך הרגנרציה של הסלמנדרות עשויות להיות השלכות חשובות על רפואה מתחדשת ועל בריאות האדם.

המדוזה בת האלמוות 

בטבע יש מחזוריות ברורה: יצורים חיים נוצרים, מזדקנים ומתים. זה גלגל החיים. אולם יש מי שמצליחה לרמות את המוות. המדוזה בת האלמוות Turritopsis dohrnii מתחילה את חייה כפוליפ ומתפתחת בהמשך למדוזה בוגרת. אולם כשהיא נתקלת בתנאי סביבה קשים או נפגעת פיזית, תהליך ההתבגרות מתהפך והיא חוזרת לצורת הפוליפ שלה. במילים אחרות, במקום להזדקן ולמות היא חוזרת לצעירותה ונולדת מחדש.

סלע קיומו 

את המיחזור של סלעים בטבע מניעים כוחות גיאולוגיים שמתמשכים שנים רבות, כמו טקטוניקת הלוחות, פעילות געשית ובליה של סלעים. סלעי יסוד כמו גרניט ובזלת מתחילים את חייהם בבטן האדמה, כשסלעים מותכים למַגְמָה, שמתקררת ומתמצקת לסלעים חדשים. הסלעים שנוצרו יעברו בהמשך תהליכי בלייה וסחף וייצרו סלעי משקע.

בשימוש חוזר 

אחד הדברים שהאנושות מייצרת בשפע רב במיוחד הוא... זבל. מוצרים שאין בהם עוד צורך, מפלסטיק, מתכת, זכוכית, נייר וחומרים אחרים, מושלכים לאשפה והופכים למפגע סביבתי. רבים מהחומרים האלה אפשר למחזר: להשתמש בהם שוב או לייצר מהם מוצרים חדשים. מיחזור גם מקטין את כמות הפסולת ואת הפגיעה בסביבה, יכול לחסוך עלויות, ובמקרים מסוימים - למשל מתכות נדירות - יכול למנוע מחסור בחומרי גלם, שאוזלים והולכים בעולמנו.

איך הר נולד? 

הרים הם מבנים גיאולוגיים שגובהם בין מאות לאלפי מטרים מעל סביבתם. אבל איך הרים נולדים? התשובה היא לאט לאט... כששני לוחות טקטוניים נפגשים ודוחפים זה את זה יכול להיות שאחד מהם ייכנס מתחת לשני ויגרום ללוח העליון להתכופף ולהתרומם - כלומר ליצור הר. להרים כאלה קוראים הרי הקמטים, שכן הם נוצרו מהתקמטות של לוחות של שכבות הסלע.

אש החיים 

שריפות עצים נתפסות כאסון טבע, אולם למעשה הן חיוניות לקיומו של היער. הן מונעות הצטברות של עצים עתיקים וגוססים ומפנות מקום לדור חדש של צמחים. הצמחים שגדלים אחריהן הם שתילים או נבטים שמגיעים מעצים ששרדו או מזרעים שנאגרו באדמה, והאפר מהשריפה משמש להם דשן לצמיחה מחודשת. באזורים שבהם שריפות יער נפוצות אפשר למצוא מינים שעברו התאמות אבולוציונית להתמודדות עם שריפות, כמו רקמות עמידות יותר לאש, זרעים בעלי שכבת מגן חסינת אש ואפילו זרעים עמידים שנובטים רק אחרי שריפה.

בתי חרושת ליסודות 

מימן הוא היסוד הפשוט והנפוץ ביותר ביקום. כוכבים, כמו השמש שלנו, מתיכים אטומי מימן להליום. כשהמימן אוזל, הכוכב קורס, ואז נוצרים בו גם יסודות כבדים יותר. אבל שום כוכב לא יוצר יסוד כבר יותר מברזל. שאר היסודות נוצרים כנראה בהתפוצצות של כוכבים גדולים, אז נוצרת מספיק אנרגיה כדי לחבר את הגרעינים שלהם. פיצוצים כאלה לא רק יוצרים את היסודות אלא גם מפיצים אותם ברחבי היקום. כמעט כל אטום בגופנו היה פעם חלק מכוכב, או נוצר בפיצוץ שלו.

פושטי העורות של עצמם 

מרגישים לפעמים שאתם רוצים לצאת מעורכם? יש כאלה שיכולים. נחשים וזוחלים אחרים מחליפים את שכבת הקשקשים החיצונית של עורם בשכבה חדשה פעם בכמה חודשים, ופושטים את הישנה בתהליך שנקרא התנשלות. גם בעלי חיים אחרים, כולל בני האדם, מחדשים את עורם כל הזמן: תאים מתים נושרים ומוחלפים בחדשים. אצל נחשים התהליך בולט כי הוא נעשה בבת אחת. 

אצל חרקים ופרוקי רגליים אחרים, שכבת הגוף החיצונית אינה רק כיסוי הגנה, אלא גם השלד שמחזיק אותם. לכן, במהלך התפתחותם וגדילתם הם מתנשלים כמה פעמים, ומסדרים לעצמם שלד חיצוני במידה גדולה יותר. 

אנרגיות מתחדשות 

רוב הדלק שאנו משתמשים בו - פחם, נפט וגז טבעי - מגיע ממאגרים שנוצרו במשך מיליוני שנים ובסופו של דבר יאזלו. לעומת זאת, אנרגיות מתחדשות מגיעות ממקורות שלא צפויים להתכלות במיליארדי השנים הקרובות: למשל השמש, הרוח, זרימת המים, והחום בליבת כדור הארץ. פיתוח של מקורות אנרגיה כאלה מפחית את תלותנו בדלקי המחצבים, וגם פולט הרבה פחות גזי חממה, ולכן חיוני לבלימת ההתחממות של כדור הארץ. 

מתאחה כמו ספוג 

ספוגי ים הם בין בעלי החיים הקדומים ביותר בכדור הארץ, וגם בין הפשוטים ביותר. גופם הוא בעיקר צינור עיכול, ואין להם רקמות או איברים. אין להם גם מערכת עצבים, שרירים, עור, מערכת חיסון וסוגים נוספים של תאים שהתפתחו במשך מאות מיליוני שנות אבולוציה. לפשטות הזו יש גם יתרון - אם מפרקים ספוג ים, התאים שלו יכולים לשוב ולהתחבר, ולהרכיב מחדש את ספוג הים אחרי מותו. 

המהגרים הראשונים 

התפרצויות געשיות שמלוות בפליטת של גזים לוהטים וסלעים מותכים משמידות את החי והצומח בסביבתן. כשהלבה תצטנן יאלץ הטבע להתחיל מחדש. המתיישבים הראשונים יהיו אלה שמסתפקים במועט: אצות, חזזיות ושאר יצורים פשוטים ועמידים שיכולים לצמוח על אפר וולקני, הם גם יהיו הראשונים שייצבו את הקרקע וייצרו אדמה שתאפשר לצמחים מפונקים יותר להתיישב. אלה יוכלו לשמש מזון ליצורים מורכבים עוד יותר, כמו חרקים, ציפורים ועוד. ההתאוששות מהתפרצות געשית יכולה להימשך שנים רבות.

שכבת ההגנה של כדור הארץ 

אחד הגורמים שמאפשרים לנו לחיות בכדור הארץ הוא שכבת האוזון באטמוספרה, שמסננת קרינה על-סגולה שמגיעה מהשמש. אוזון היא מולקולת חמצן שמורכבת משלושה אטומים במקום שניים, והריכוז הגבוה שלו בגובה עשרות קילומטרים בולע את רוב הקרינה המסרטנת ומונע ממנה להגיע לפני כדור הארץ. ב-1985 התברר כי חלק משמעותי מהשכבה הזו נעלם, בעיקר מעל אנטארקטיקה, ומחקרים העלו כי הגורם לכך הם גזים עשירים בכלור ובפלואור, שמפרקים את האוזון. גזים כאלה שימשו לדחיסת תרסיסים ביתיים רבים, כמו דאודורנטים. אחרי שהשימוש בהם הופסק כמעט לגמרי ברוב העולם, שכבת האוזון התחדשה תוך כמה עשרות שנים. 

אבולוציה של ניצולים 

באירוע של הכחדה המונית נעלם חלק ניכר מהמינים בעולם בתוך זמן קצר יחסית. עד כה פקדו את כדור הארץ חמש הכחדות המוניות ויש טענה שכיום אנו נמצאים בשיאה של ההכחדה השישית. אחרי הכחדה המונית, המינים השורדים נדרשים להסתגל לתנאי הסביבה החדשים כדי לשרוד ולשגשג. התהליך הזה ידוע כהתפצלות סתגלנית, שבה מינים עוברים תהליך אבולוציוני מהיר ותופסים נישות אקולוגיות חדשות שהתפנו עקב ההכחדה. כשהמערכת האקולוגית מתאוששת, ההרכב שלה מתעשר בעוד ועוד מינים חדשים, כך שמספר המינים חוזר להיות דומה לזה שלפני ההכחדה, אך אלה מינים אחרים. הכחדות המונית הן כוח מניע חזק באבולוצית המינים על פני כדור הארץ כשמינים נכחדים ומפנים את מקומם למינים חדשים.