אחסון נתונים – יותר ביטים בגומות / ג' ר' מינקל
מערכות דמויות DVD יוכלו להתחרות באחסון הולוגרפי
תקליטורי ה-DVD של הדור הבא, שאמורים לצאת לשוק בסוף 2005, יוכלו לאחסן מידע לפחות פי שלושה מהתקליטורים הכסופים של היום, מה שיאפשר להם להציע די בונוסים של "מאחורי הקלעים" שישאירו את חובבי הקולנוע טרוטי העיניים שקועים עמוק בכורסה שלהם. אך כבר כעת עובדים החוקרים על טכנולוגיית המשך, והם הדגימו גישה לאחסון כמות מידע גדולה פי 40.
על גבי DVD רגיל מקודדות הספרות 0 ו-1 בצורת גומות, שנקראות על ידי קרן לייזר אדומה. גודל הגומות ואורך הגל של האור האדום מגבילים את הקיבולת של התקליטורים ל-4.7 ג'יגבייט לכל היותר בכל שכבה (כשמונה שעות וידאו בתקליטור בן ארבע שכבות). כדי לייצר את תקליטורי ה-DVD של הדור הבא עברו תאגידי האלקטרוניקה והמחשבים להשתמש בלייזר כחול, שאורך הגל הקצר שלו מאפשר חריטה של גומות קטנות יותר – ולפיכך גם יותר גומות – על גבי התקליטור. שני פורמטים מתמודדים בתחרות: Blu-Ray (אחסון של 25 ג'יגבייט בשכבה) ו-HD-DVD (15 ג'יגבייט). בעזרת ריבוי שכבות אפשר יהיה לאחסן בשני הפורמטים סרט בהפרדה גבוהה (כ-20 עד 25 ג'יגבייט).
אבל סרטי העתיד יהיו בהפרדה עוד יותר גבוהה, והפורמטים יצטרכו להיות בקיבולת גדולה פי ארבעה. "עד שנת 2010 תהיה דרישה גבוהה של הצרכנים למוצרים אופטיים בני מאות ג'יגבייט," אומר טום קופלין, יועץ לאחסון מידע מאטסקדרו שבקליפורניה. מעבר פשוט לאורכי גל קצרים עוד יותר (אולטרה סגול) ייתקל בקשיים, משום שציפוי המגן השקוף של התקליטורים המצויים בשוק אטום לסוג כזה של אור.
פיטר טורוק ועמיתיו באימפריאל קולג' לונדון מצאו דרך לדחוס מידע נוסף: כל גומה תאחסן יותר מביט יחיד. הם יצרו גומות אסימטריות, דמויות מכתש נטוי, שנראות שונה מכל זווית הסתכלות. הקרנת אור לייזר על הגומה מזוויות שונות תיצור החזרים שונים, וכך יהיה אפשר לשמור ביטים נוספים. בסתיו 2004 דיווחה הקבוצה של טורוק שהיא מסוגלת להבדיל בין ההחזרות מגומות בעלות אסימטריות פשוטות, והעריכה שבעזרת המידע הנוסף יהיה אפשר לדחוס טרה-בייט אחד (אלף ג'יגבייט) על גבי תקליטור ארבע-שכבתי בגודל של DVD רגיל. תקליטור יחיד יוכל לאחסן את כל הפרקים של כל העונות של "משפחת סימפסון".
עד כה הם רק הדגימו את הטכניקה, הנקראת אחסון מידע אופטי מרובה (MODS), על כמה גומות ספורות, אך טורוק מאמין שיהיה אפשר ליצור מערכת מסחרית של תקליטורים ארבע-שכבתיים כאלה בין 2010 ל-2015. לדבריו, המשימה הקשה ביותר תהיה להתאים מחדש את העדשה כך שתמקד את הלייזר במדויק על הגומות. הקבוצה גם מעריכה שהיצרנים יוכלו לייצר תקליטורי MODS בתהליך רגיל של ייצור DVD ובעלות של אגורות מעטות לתקליטור. "זה לא הרבה יותר מסובך מן הטכנולוגיה הקיימת," מציין טורוק.
בטווח הקצר, תקליטורי MODS יאיימו על החלופה המתקדמת ביותר לטכנולוגיית האחסון האופטית – הולוגרפיה. טכניקה זו מסתמכת על קרן לייזר הקוראת כמויות גדולות של מידע על ידי התמקדות ב"דפים" הולוגרפיים המקודדים על גבי פולימר. הערמה של הדפים זה על גבי זה יכולה להביא ליכולת אחסון של מאות עד אלפי ג'יגבייט. "כמעט כל חברת מוצרי אלקטרוניקה גדולה העוסקת באחסון מידע עובדת כיום על אחסון הולוגרפי," מסביר בריאן לורנס, מהנדס אופטיקה במחלקת המחקר העולמית של ג'נרל אלקטריק, הבוחנת סוג מסוים של מערכת הולוגרפית. כוננים הולוגרפיים ישלבו קיבולת של טרה-בייטים עם קצב העברת נתונים גבוה. שתי חברות – InPhase Technologies מלונגמונט שבקולורדו ו-OptWare מיוקוהמה שביפן – מתכננות לשווק בשנה הבאה את הכוננים ההולוגרפיים הראשונים, לצורכי גיבוי וארכיון מקצועיים.
ל-MODS יש אמנם יתרון בכך שהוא מסוגל לנצל טכנולוגיות קיימות לקריאת הנתונים, אך הטכנולוגיה ההולוגרפית תוכל ככל הנראה לקרוא את הנתונים מהר יותר. לדברי וולפגנג שליכטינג מקבוצת האנליסטים IDC לטכנולוגיית מידע, העלות והאתגרים ההנדסיים של המערכות ההולוגרפיות מובנים היטב אחרי ארבעים שנות מחקר. לעומתן, אין מאחורי MODS גוף ידע שיאפשר השוואה נאותה. "אני מציע לא למהר להתרגש מטכנולוגיות חדשות," הוא אומר.
ג' ר' מינקל כותב עבור סיינטיפיק אמריקן לעתים קרובות
_________________________________________________________________________
כל הקודם זוכה
אלא אם יש למתחרים יתרון ברור, הפורמט שמגיע ראשון הוא זה שזוכה לרוב למשוך את הקונים ולהפוך לשולט בשוק. במובן זה הזמן פועל לרעת כל שיטה חדשה לאחסון אופטי של מידע. הכוננים ההולוגרפיים הראשונים לשימוש מקצועי אמורים להופיע אמנם בשנה הבאה, אך הגרסאות לצרכן הביתי יחכו כנראה עד שימוצה השימוש בפורמט ה-DVD של הדור הבא (Blu-ray או HD-DVD), תהליך שאורך שבע שנים בדרך כלל.
ייתכן שמערכת אחסון הנתונים האופטי המרובה, המשתמשת בגומות בדיסק בדומה ל-DVD לאחסון כמה ביטים בכל גומה, לא תגיע לשוק עד שנת 2010 או מאוחר יותר. בינתיים הדיסקים הקשיחים המגנטיים יגיעו לקיבולת של טרה-ביט אולי בתוך שנתיים- שלוש שנים בלבד, ואפשר שהאינטרנט יהפוך לאמצעי המרכזי לאחסון ולהעברה של נתונים.
