המהפכה הגנומית – סיכויים וסיכונים
בגיליון זה ובגיליון שקדם לו בחרנו להביא מאמרים המאפשרים הצצה להתקדמות המהירה ביישום אחד ההישגים החשובים של סוף המאה ה-20: פענוח הגנום האנושי. המאמר "לכל איש יש גנום" מאת ג'ורג' מ' צ'רצ' שבגיליון אפריל-מאי 2006 עסק בשיטות למיפוי זול של מערך הגנים האישי. ובגיליון זה אנו מרחיבים בפיצוח "הסוד הגנטי לאריכות ימים" (מאת דייויד א' סינקלייר ולני גארנט).
כמו כל פריצת דרך במדע ובטכנולוגיה, גם המהפכה הגנומית טומנת בחובה, יחד עם ההבטחה לשיפור איכות החיים שלנו ואף להארכתם, גם סכנות לא מעטות שמן הראוי לתת עליהן את הדעת. נושא זה מעסיק כיום את עולם המדע, הוגי דעות, מדינאים ומקבלי החלטות, וכמובן את הציבור הרחב.
למצב שבו כל איש ואישה ישאו את הגנום האישי שלהם כחלק מתעודת הזהות, והמידע יהיה נגיש בבסיסי נתונים ממשלתיים, ציבוריים ואף פרטיים, יש השלכות חברתיות, חוקיות ואתיות מרחיקות לכת בתחום צנעת הפרט, רווחתו, חירותו וכבודו. בפרויקט הציבורי של הגנום האנושי הוקצבו 4%-3% מן התקציב השנתי כדי לחקור השלכות אלה. לאיש אין גנום "מושלם". ולכל אחד מאתנו יש פגמים גנטיים כלשהם. התמונה מורכבת אף מזה, בגלל העובדה, שהגנום האישי איננו "השחקן" היחיד הקובע את איכות חיינו, חסינותנו ממחלות ותוחלת חיינו. אלה מושפעים מגורמים סביבתיים, חברתיים וכלכליים במובן הרחב ביותר. תקצר היריעה לתאר כאן את כל האפשרויות, ולכן נסתפק בכמה מהן ונשאיר לקורא חומר למחשבה.
למשל, הגנטיקה החדשה מעלה חשש של ניצול לרעה של מידע גנטי אישי על ידי מעסיקים, בתי ספר, חברות ביטוח, בתי משפט, הצבא וכדומה. ללא ספק, תידרש תחיקה מתאימה וקביעת כללים אתיים ברורים שימנעו היווצרות של סוג חדש של "אפליה גנטית". כבר במציאות הדיגיטלית של היום, צנעת הפרט סופגת מכות קשות. אלפי מצלמות עוקבות אחרינו במקומות ציבוריים, שיחות הטלפון נרשמות ומאוחסנות במאגרי מידע והיסטוריית הגלישה שלנו באינטרנט מתועדת. הדבר יחמיר שבעתיים כשגם המידע הגנטי האישי שלנו, לא יהיה בשליטתנו המלאה. מי ישלוט על מאגרי המידע הגנטי ומי יהיה רשאי לגשת אליו? מי יפקח? איזה שימוש יהיה מותר לעשות בו? אלה שאלות נוקבות וגורליות שבית המחוקקים, בתי המשפט והאקדמיה יצטרכו לתת עליהן את הדעת.
תיוג של בעלי גנום אישי "טוב" ו"רע", עלול לגרום להשפעה פסיכולוגית קשה ולהגביר פערים חברתיים. סכנת אפליה אורבת גם ליחידים וגם לקהילות של מיעוטים. זמינות המידע הגנטי האישי מעלה גם שאלות מורכבות בתחום הפילוסופי התפיסתי, כגון קביעת הגבולות בין הרצון החופשי ובין הדטרמיניזם הגנטי. האם הגנים קובעים את דפוסי התנהגות האדם? מה הם הגבולות הקבילים לשונות?
נושא קרוב, העולה בגיליון זה הוא הארכת תוחלת החיים. אף כי במבט ראשון נראה הדבר כהגשמת חלום של האנושות, שאלת ההשלכות החברתיות ארוכות הטווח של עלייה ניכרת בתוחלת החיים כמעט שלא נדונה. איך תיראה חברה ששיעור המבוגרים בה גדול בהרבה? מה יהיו ההשפעות על שוק העבודה וגיל הפרישה, על הכלכלה, על תרבות הפנאי, על היחס למבוגרים? כפי שמראות תוצאות הבחירות האחרונות בישראל, אלה הן שאלות שראוי להידרש אליהן ולהציע להן פתרונות.
כל אלה הם נושאים שהמדענים לבדם אינם יכולים לענות עליהם. למדע ולטכנולוגיה היום השפעה עמוקה על מציאות חיינו הדורשת שיתוף ומעורבות של אנשים וגופים העוסקים בהיבטים חברתיים, חינוכיים וערכיים כדי שחיינו יהיו טובים ואיכותיים יותר.
