יש יותר מדרך אחת לחתוך עיגול לפרוסות זהות. מתמטיקאים פתחו כמה שיטות ייחודיות לחלק את העוגה לחלקים שווים בעלי צורות מקוריות

באילו דרכים נוכל לחתוך פיצה לפרוסות זהות? בדרך המקובלת הפרוסות הזהות נפגשות במרכז הפיצה, אך בחיתוכים הבאים יש פרוסות שאינן נפגשות במרכז הפיצה. כל צדי הפרוסות הם קשתות של מעגלים:

 

האם קיימות דרכים נוספות לחתוך פיצה לפרוסות זהות כך שלא כל הפרוסות ייפגשו במרכז הפיצה ולא כל הצדדים של הפרוסות יהיו קשתות של מעגלים?

עד כה הייתה ידועה למתמטיקאים רק דרך אחת לחלק פיצה בתנאים האלה. חותכים אותה לשש חתיכות זהות היוצרות צורה של שבשבת, ואז חותכים כל פרוסה לשניים במרכזה. כך מתקבלות 12 פרוסות שוות, שלכל אחת מהן צד ישר ושני צדדים שהם קשתות.

לאחרונה הרחיבו שני מתמטיקאים מאוניברסיטת ליברפול, ג'ואל האדלי (Haddley) וסטיבן וורסלי (Worsley), את טכניקת חיתוך הפיצות ומצאו אינסוף דרכים נוספות לחתוך פיצות על פי הדרישות האלה. הם הוכיחו שאפשר לחתוך פיצה לפרוסות זהות שנפגשות במרכזה, כך שלכל פרוסה יש מספר אי-זוגי כלשהו של צדדים. לאחר מכן אפשר לחתוך בקו ישר כל פרוסה לשני חצאים זהים בשטחם כך שאחד יהיה במרכז הפיצה והשני בשוליה.

וורסלי והאדלי הראו עוד שאפשר לסבך את החיתוך ולהוסיף חריצים ובליטות לפרוסות שהתקבלו.

לא ידוע אם יש עוד שיטות חיתוך שעונות על הדרישות האלה, אבל יש עוד כמה שיטות מעניינות לחלק פיצות באופן שוויוני (וגם מאכלים אחרים).

התגלית המפתיעה הזאת יכולה לשמש אותנו לחיתוכי פיצות מרהיבים ומפתיעים, אבל זה לא הכול. בדומה לתגליות מתמטיות רבות שהתחילו כמחקר תיאורטי לחלוטין ולאחר מכן נמצא להן יישום בתחום מדעי שונה לחלוטין, אולי יימצא בעתיד שימוש גם לתגלית היפהפייה הזאת.