נגיף הפוליו: משלושה יצא אחד

בתחילת השבוע החל בכל העולם מבצע החלפת חיסון הפוליו בנגיף מוחלש. על פי החלטת ארגון הבריאות העולמי (WHO), בתוך שבועיים, מ-17 באפריל עד 1 במאי, כל 155 המדינות שבהן מחסנים נגד נגיף הפוליו בטיפות, דרך הפה, יפסיקו להשתמש בחיסון המגן מפני שלושת זני נגיף הפוליו ויעברו לחיסון נגד שני זנים בלבד.

נגיף הפוליו עלול לגרום למחלת שיתוק הילדים (Poliomyelitis). הוא חודר לגוף דרך הפה ומופרש בצואה – וכך מדביק אנשים נוספים. הנגיף מתרבה במעי של אנשים שנדבקו בו ובדרך כלל אינו גורם לכל תסמינים או גורם למחלת מעיים קלה, המאופיינת בחום, בכאב ראש, בשלשולים ובהקאות. אך באחד מכל 200 נדבקים, הנגיף עובר מהמעי אל הדם וממנו למערכת העצבים המרכזית, וגורם לשיתוק. מקצת הלוקים בשיתוק יחלימו לאחר כמה חודשים, אך רובם ייוותרו משותקים או יסבלו מחולשת שרירים. בין 2 אחוזים ל-5 אחוזים מהילדים הלוקים בשיתוק עלולים למות עקב שיתוק של שרירי הנשימה. בקרב מבוגרים הסובלים משיתוק, שיעור התמותה גבוה הרבה יותר ועלול להגיע ל-30 אחוזים. במקצת הנדבקים בנגיף, השיתוק עלול להתפתח עשרות שנים לאחר ההדבקה.

ב-1961 החל שימוש נרחב בחיסון המבוסס על נגיף חי מוחלש, שפיתח אלברט סייבין (Sabin). החיסון הזה מגן מפני הדבקה בנגיף והעברתו לאנשים אחרים, ולכן מאפשר לנסות להכחידו. נגיף הפוליו מסוגל להתקיים אך ורק בבני אדם, ולא בשום בעל חיים אחר. מסיבה זו, חיסון כל האוכלוסייה, או מרביתה, ימנע הדבקה בנגיף. בהיעדר מקום בטוח להסתתר ולהתרבות בו, הנגיף ייעלם מהעולם. מחלות התלויות בבעל חיים אחד בלבד לקיומן הן מועמדות טובות להכחדה. האנושות כבר הכחידה שתי מחלות נגיפיות כאלו – את האבעבועות השחורות, מחלה קטלנית שהוכחדה סופית ב-1980, ואת דבר הבקר, מחלה המדביקה רק בקר ומוגרה בשנת 2010.

בעקבות השימוש בחיסון של סייבין, ובחיסון בנגיף מומת שפיתח קודם לכן יונה סאלק (Salk), מספר החולים החדשים בשיתוק ילדים בעולם ירד מ-350,000 בשנת 1988, ביותר מ-125 מדינות, ל-74 ב-2015, בשתי מדינות בלבד: אפגניסטן ופקיסטן. בישראל, במחצית הראשונה של שנות החמישים חלו 4,700 בני אדם בשיתוק ילדים, ו-760 מהם מתו. החל משנת 1989 לא חלה בישראל אפילו אדם אחד בשיתוק עקב הדבקה בנגיף פוליו.

יש שלושה זנים של נגיף הפוליו, שקיבלו את השמות המקוריים 1, 2 ו-3. בזכות השימוש הנרחב בחיסון המוחלש, זן 2 של הנגיף נעלם מעל פני האדמה בשנת 1999 ומאז הצורה הטבעית שלו לא גרמה למקרי שיתוק ולא זוהתה בבדיקות ביוב וצואה ברחבי העולם. ככל הנראה, גם זן 3 קרוב מאוד להכחדה. מאז 2012 לא דווח אפילו מקרה אחד של שיתוק עקב הדבקה בנגיף מהזן הזה.

על אף הכחדת זן 2, נמסרו כמה דיווחים על שיתוק שמקורו בזן זה. כיצד זן שאינו קיים יכול לגרום שיתוק? מתברר שמקור מקרי השיתוק האלו הוא נגיף חי מוחלש הקיים בחיסון התלת-זני. במקרים נדירים ביותר, פחות מאחד לכל מיליון מנות חיסון, הנגיפים המוחלשים שבחיסון עוברים מוטציה וגורמים לשיתוק של המחוסן או של מי שבא עמו במגע קרוב. יותר מ-90 אחוז מהמקרים האלה נגרמו מזן 2 של נגיף הפוליו, הזן האלים ביותר מבין השלושה. הסיכון לשיתוק עקב החיסון אינו קיים אצל מי שחוסנו בנגיף המומת לפני שנחשפו לנגיף המוחלש, כפי שנהוג בישראל.

בדרך להכחדה מלאה
מאחר שאין ספק שזן 2 הטבעי הוכחד, אפשר להפסיק לכלול בחיסון את הזן האלים הזה. החלפת החיסון החי המוחלש בחיסון המבוסס רק על זנים 1 ו-3 תפחית מאוד את הסיכון שבחיסון. נוסף על כך, החיסון הדו-זני מספק הגנה טובה יותר מפני הזנים הנותרים בהשוואה לחיסון הקודם. חשוב מאוד שההחלפה בין החיסונים תתרחש במקביל בכל העולם, כדי למנוע מצב שבו נגיף מזן 2 שמקורו בחיסון התלת-זני יתפשט לארצות שבהן מחסנים רק בחיסון הדו-זני.

בישראל מחסנים מאז 2013 בחיסון הדו-זני, המגן מפני זני הפוליו ששרדו בעולם. לכן אצלנו אין צורך לשנות דבר בשגרת החיסונים, אלא רק להמתין שכל העולם יעבור להשתמש בחיסון זה. החיסון הדו-זני בטוח יותר מהחיסון הקודם ומקרב אותנו צעד נוסף להכחדה סופית של כל זני הפוליו. אחריה נוכל להפסיק לחשוש משיתוק ילדים ובסופו של דבר גם להפסיק לחסן מפני המחלה, כפי שכבר קרה עם האבעבועות השחורות.