פטרייה קטלנית לצפרדעים משפרת את קריאות החיזור של הזכרים, וכך מגדילה את סיכוייה לעבור גם לצאצאיהם

מאז שזיהו אותה בתחילת שנות ה-90, הפטרייה הפתוגנית Batrachochytrium dendrobatidis, או Bd בשמה המקוצר, הרגה דו-חיים רבים ואף הביאה להכחדתם של מינים שלמים, בעיקר באמריקה ובאוסטרליה. הפטרייה גורמת למחלת chytridiomycosis, הפוגעת במערכת החיסון של הדו-חיים וגורמת לכשל לבבי. אם אין די בכך, היא גם יוצרת נקבוביות בעור הגורמות לדו-חי לאבד יונים ומלחים חיוניים.

אין כיום תרופה שיכולה לרפא דו-חיים נגועים בפטרייה, אך יש מינים שפיתחו עמידות להשפעות ההרסניות שלה ומצליחים לשרוד איתה גם שנים לאחר ההדבקה. עם זאת, החיים עם הפטרייה גובים מהם מחיר כבד. צפרדעים שנדבקו בה הופכות תשושות, מנומנמות, רופסות וחסרות חיים. מעין זומבים – מתים מהלכים.

במטרה לבחון איך ה-Bd משפיעה על צפרדעים נגועות אך עמידות למחלה, בחנו ברוס ולדמן (Waldman) מאוניברסיטת סיאול בקוריאה הדרומית, ותלמידתו דיוקנם אן (An) את השפעותיה על קריאות החיזור של צפרדעי עץ יפניות. הם הקליטו את קריאות החיזור של הזכרים הנגועים בעונת הרבייה והשוו אותן לקריאות החיזור של זכרים בריאים. להפתעתם התברר כי קריאות החיזור של הזכרים הנגועים בפטרייה היו הרבה יותר מוצלחות. הצלילים היו מהירים וארוכים יותר – תכונות שמושכות את הנקבות, וכך הגדילו הזכרים הנגועים את כושר הרבייה שלהם.

"בשל ההשפעה השלילית של הBd- על החיוניות והחיות של הצפרדעים ציפינו שהחוקרים יגלו ירידה בקריאות החיזור אצל הזכרים הנגועים", אומר מיכאל ראיין, חוקר זוחלים ודו-חיים מאוניברסיטת טקסס, שלא היה מעורב ישירות במחקר המתפרסם בכתב העת Biology Letters, "אולם תוצאות המחקר מעידות אחרת, וזה מאוד מפתיע".

לא ברור עדיין מהו המנגנון שבאמצעותו הפטרייה מסייעת לכושר הרבייה של הצפרדעים הזכרים הנגועים. ייתכן שבשל תוחלת החיים הקצרה של הצפרדעים הנגועות מופעל על הזכרים לחץ הישרדותי גבוה להעמיד צאצאים בטרם ימותו. סיבה אחרת יכולה להיות קשורה בפטרייה עצמה – ייתכן שהזכרים הנגועים מעבירים לצאצאיהם את הרגישות הגנטית שתאפשר גם להם להידבק, וכך הפטרייה מבטיחה את התפשטותה גם בדורות הבאים של הפונדקאי שלה.

תהיה הסיבה אשר תהיה, פטריית Bd מספקת דוגמה להתנהגות של טפילים המשנים לתועלתם את התנהגות הפונדקאי שלהם, כמו הנגיף שגורם לזחלי פרפרים שהוא תוקף לטפס לפני מותם לענף גבוה, כדי שהרוח תפיץ ביעילות רבה יותר את הנגיפים מהזחל המת; טפיל של דגים שיכול להתרבות רק במעיים של עופות ים, לכן מפריש במוח הדג חומרים שגורמים לו להתקבץ בצורה שתחשוף אותו לעופות הטורפים; ואפילו טפיל הטוקסופלזמה, שמשנה את ההתנהגות של עכברים וחולדות כדי להגדיל את סיכוייהם להיטרף בידי חתולים, ויש חוקרים שטוענים שהוא משנה גם התנהגות של בני אדם.

0 תגובות