האם אפשר לאבחן זעזוע מוח בבדיקת דם?

המוח שלנו מוקף בנוזל שאחד מתפקידיו לשמש בולם זעזועים ולהגן על המוח מחבטות עקב בגיעה חיצונית עזה בגולגולת. אך כשמתרחשת פגיעת ראש חזקה, הנוזל המוחי איננו מספיק והמוח עלול להיחבט בעצם הגולגולת ולהינזק. התסמינים של פגיעה כזו רבים ומגוונים: כאב ראש, סחרחורת, הקאה, בחילה, אובדן קואורדינציה, שכחה, בלבול וחוסר התמצאות. כשהפגיעה המוחית קלה יחסית היא מוגדרת "זעזוע מוח" והתסמינים חולפים בדרך כלל בתוך ימים אחדים. עם זאת, אדם שלקה בזעזוע מוח חייב להישאר בהשגחה רפואית, כדי לוודא שהנזק אינו דורש התערבות רפואית.

אף על פי שמדובר בפגיעה נפוצה למדי, אין כיום הגדרה אחידה לזעזוע מוח שמקובלת על רוב הממסד הרפואי. יש עשרות שיטות למדוד את חומרת זעזוע המוח ולא ברור אם אחת מהן עדיפה על האחרות. אחת הבעיות היא שבזעזוע מוח קל, שתוצאותיו אינן נראות בכלי אבחון כמו סריקת סי-טי, אין מדדים ברורים והאבחון נעשה פעמים רבות על סמך תחושות סובייקטיביות של המטופל ושל הרופא.

מחקר חדש שנעשה בשיתוף כמה מוסדות בארצות הברית בדק את האפשרות להשתמש בשני חלבונים כסמנים ביולוגיים לאבחון פגיעת ראש. סמנים ביולוגיים הם חומרים שאפשר לאתר בקלות יחסית בבדיקת נוזלי גוף כמו דם או שתן, ולאבחן בעזרתם מחלה או מצב פיזיולוגי.

החוקרים בדקו את הכמות בדם של שני חלבונים שנמצאים בדרך כלל בתאי רקמת המוח. UCH-L1 הוא אנזים הפעיל בתאי עצב במוח ו-GFAP הוא חלבון מבני של תאי גליה (Glia), התומכים ברקמת העצב. מחקרים קודמים הראו כי בעקבות פגיעת ראש הגורמת לנזק מוחי אפשר למצוא את החלבונים האלה גם בדם. ככל הנראה הגעתם לדם היא תוצאה של נזק למערכת סינון הדם במוח, בעקבות הפגיעה המוחית. לכן יש להם פוטנציאל לשמש סמנים לאבחון נזק מוחי בבדיקות דם.

כדי לבדוק אם אפשר לנצל את הימצאות החלבונים הללו בדם כסמן לפגיעה מוחית, אספו החוקרים נתונים מ-584 מטופלים בוגרים שאובחנה אצלם פגיעה מוחית קלה (זעזוע מוח) או בינונית. מהמטופלים נלקחו דגימות דם כל ארבע שעות ביממה הראשונה לאחר הפגיעה, ולאחר מכן כל 12 שעות בארבעת הימים הבאים.

החוקרים מצאו כי רמות ה-UCH-L1 בדם הגיעו לשיא כשמונה שעות לאחר הפגיעה, והחלבון נעלם תוך 48 שעות נוספות. רמות ה-GFAP הגיעו לשיא כ-20 שעות אחרי פגיעת הראש, ואז ירדו בהדרגה עד שהחלבון נעלם כליל מהדם תוך שלושה ימים.

התוצאות מצביעות על אפשרות לזהות נזק מוחי בבדיקת דם עד כמה ימים אחרי הפגיעה. עם זאת, השונות ברמות החלבון בין משתתפי המחקר הייתה גבוהה למדי. אצל חמישית מהנפגעים החלבון GFAP כלל לא נמצא בדם, ואצל עשירית מהמטופלים לא נמצא UCH-L1 בדם. אף על פי שזיהוי החלבונים בדם יכול להעיד על נזק מוחי, אי אפשר לשלול שנגרם נזק מוחי גם אם לא מאתרים אותם בדם. לכן ברור שאי אפשר להסתמך על בדיקת הדם לבדה, ובכל מקרה דרוש בירור רפואי נוסף.