היום לפני: החללית הראשונה אל צדק

ב-2 במרץ 1972 שיגרה סוכנות החלל האמריקאית נאס"א את הגשושית "פיוניר 10", כדי לחקור את צדק, כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש. גשושית היא חללית לא מאוישת המשוגרת לחקור כוכבי לכת או גרמי שמיים אחרים. פיוניר 10 קבעה שני תקדימים: היא הייתה הראשונה שחצתה את חגורת האסטרואידים, האזור במערכת השמש שמפריד בין כוכבי הלכת הסלעיים חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים, לבין כוכבי הלכת הגזיים צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון. כמו כן היא הראשונה שצילמה את צדק מקרוב.

מטרות השיגור
פיוניר 10 ו"תאומתה" פיוניר 11, ששוגרה שנה אחריה, נועדו לא רק לחקור את צדק וסביבתו, אלא גם את החלל שמעבר למאדים, ובמיוחד את חגורת האסטרואידים והסכנות הכרוכות במעבר בה. היא נשאה מכשירים מדעיים רבים, בהם מגנומטר למדידת מבנה השדה המגנטי של השטח הבין-כוכבי, מכשירים למדידת הקרינה הקוסמית וגלאי קרינה. כמו כן היא צוידה בגלאי אסטרואידים – מערך טלסקופים שמסוגל לעקוב אחר גופים במגוון רחב של גדלים – החל בגרגר אבק וכלה באסטרואידים גדולים.

נוסף על הכלים המדעיים הללו צורף לגשושית לוח אלומיניום שכונה "דיסקית פיוניר", ועליו ציורים של גבר ואישה עירומים וכמה סמלים שנועדו לציין את מקומו של כדור הארץ בשביל החלב. ההנחה הייתה שאם יש תרבויות אחרות בחלל, יהיה אפשר לתקשר איתן בשפה אוניברסלית. מכיוון שהדסקית הייתה מאלומיניום ולא יכולה לשרוד נחיתה על כוכב לכת בעל אטמוספרה, הדרך היחידה שיצורים מהחלל יוכלו לראותה היא לתפוס את הגשושית במעופה, פעולה שמחייבת טכנולוגיה של טיסות חלל. אפשר להניח שכל יצור חי שמסוגל לכך יוכל גם לפענח את המסר.

מאוחר יותר מתחו מדענים ביקורת על נאס"א וטענו שהמסר על הדיסקית התבסס על נקודת המבט האנושית ולכן תרבות חייזרית תתקשה להבינו. בנוסף, השאיפה להצפין מידע רב ככל האפשר בשטח מצומצם חוללה עומס רב ופגעה כנראה במסר. כמה וכמה מדענים בני אנוש ניסו לפענח אותו אך נכשלו. כתב העת Scientific American טען שהשימוש בחץ לציון מסלול החללית מלאכותי ועלול לא לומר דבר לתרבות אחרת. ביקורת נוספת הגיעה מקוראי עיתונים שמחו על השימוש שנעשה בדמויות עירומות והעדיפו שהחוצנים יפגשו את נציגי האנושות במיטב מחלצותיהם.

תרומתה המדעית של הגשושית
ב-4 בדצמבר 1973 חלפה הגשושית בנקודה הקרובה ביותר לצדק – כ-132 אלף קילומטר ממנו (כשליש המרחק בין כדור הארץ לירח). היא צילמה יותר מ-500 תמונות של צדק, ושידורן בטלוויזיה זיכה את תוכנית פיוניר בפרס "אמי". אחת התמונות הייתה תקריב ראשון של הכתם האדום הגדול שעל צדק – סופה ענקית שמשתוללת על פניו כבר מאות שנים. כמו כן צילמה פיוניר תקריבים ראשונים של הירחים גנימד ואירופה. תמונת תת-אדום של צדק גילתה שהכוכב פולט יותר חום מכפי שהוא קולט מן השמש.

נתונים על שינויים באותות הרדיו שעברו דרך האטמוספרה של צדק אפשרו למדוד את הטמפרטורה שלה. במדידות התברר שהיא נעה בין מינוס 113 מעלות צלזיוס ל-183 מעלות מתחת לאפס. מכיוון שמסלולה של הגשושית עבר מאחורי הירח איו, התאפשר למדוד את השפעת האטמוספרה של איו על שדיורי הרדיו של הגשושית וכך התברר בין השאר שמסלולו סביב צדק עובר בתוך ענן של מימן.

ממשיכים קדימה
ב-1976 חצתה פיוניר 10 את מסלול ההקפה של שבתאי סביב השמש וב-1979 את זה של אורנוס. ב-1983 היא חצתה את מסלולו של נפטון וכך הייתה לעצם הראשון מעשה ידי אדם שהתרחק מקרבת כוכבי הלכת העיקריים של מערכת השמש. היא החזיקה בשיא המרחק מכדור הארץ שאליו הגיע עצם מלאכותי עד פברואר 1998, אז עברה אותה הגשושית "וויאג'ר 1". משימתה של פיוניר 10 הסתיימה רשמית כמעט שנה קודם לכן, במרחק של כ-10 מיליארד קילומטרים מכדור הארץ. המידע האחרון ממנה התקבל בינואר 2003 ומאז לא התחדש הקשר עמה, כנראה משום שמצבריה התרוקנו.

פיוניר 11, ששוגרה שנה אחרי פיוניר 10, הגיעה קרוב יותר לצדק (עד למרחק של 34 אלף קילומטרים ממנו). גם היא צילמה תמונות של הכתם האדום הגדול וכן את אזורי הקטבים ומדדה את מסת הירח קליסטו. בניגוד לקודמתה היא חלפה סמוך לצדק רק כדי שישנה את מסלולה באמצעות מקלעת כבידתית ויכוון אותה לשבתאי, כדי לקצר את זמן ההגעה אליו. היא התקרבה מאוד לשבתאי ולאחד מהירחים שלו וסיפקה מידע יקר ערך עליהם, אך האריכה ימים הרבה פחות מאחותה הבכורה והקשר עמה נותק כבר ב-1995.

המידע הרב שאספו חלליות פיוניר שימש בתכנון החלליות הבאות ששוגרו לצדק והמכשירים המדעיים שלהן. אלה היו שתי חלליות וויאג'ר שחלפו ליד צדק ב-1979, ובעיקר החללית גלילאו, הראשונה שנכנסה למסלול סביב צדק ב-1995. מאז חלפו עוד שלוש חלליות אמריקאיות ליד צדק, בדרכן ליעדים רחוקים יותר. ביולי 2016 אמורה החללית ג'ונו להיכנס גם היא למסלול סביב צדק ולהמשיך לחקור את כוכב הלכת הגדול ביותר, יותר מ-40 שנה אחרי ביקורה הראשון של החלוצה, פיוניר 10.